90,717
עריכות
(←ל) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ח == | == ח == | ||
'''ערות אשת אביך.''' | '''ערות אשת אביך.''' סתומה: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''לטמאה בה.''' | '''לטמאה בה.''' במקצת ספרים כ"י מלת לטמאה בטפחא ומלה בה בדגש. וס"ס לטמאה במקף והבי"ת רפה וכן בספרים שלנו: | ||
== כב == | == כב == | ||
'''ואת זכר.''' | '''ואת זכר.''' בוא"ו כך שמעתי ומייתי ליה הכי ביבמות סוף פ' הערל עיין תוספת י"ט וספר החינוך ובסנהדרין פרק ד' מיתות וסוף פ' הנשרפין ותורת כהנים פ' קדושים וכן דרש החכם כמה"ר משה נאגארא בספר לקח טוב שחיבר על התורה. ובמסרה גדולה יש ע"ב זוגים חד את וחד ואת וזה אחד מהם ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה דפרשת קדושים ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. והמדפיס עצמו כתב בפרשת קדושים ל' וא' ואת זכר ופה סתר דבריו ונשתבש בכל מה שכתב בין בפנים ובין מבחוץ וצריך לכתוב בפסוק ואת ובגיליון לית וא' את זכר והוא דפרשת קדושים וכן ראיתי במסורת כתיבת יד: | ||
'''תועבה הוא.''' | '''תועבה הוא.''' בחירק יגיד עליו רעו שניהם לשון נקבה חזקוני: | ||
== כג == | == כג == | ||
'''בה.''' | '''בה.''' רפה: | ||
'''לפני בהמה.''' | '''לפני בהמה.''' הבי"ת רפה: | ||
'''לרבעה.''' | '''לרבעה.''' מפיק ה"א ודפרשת קדושים לרבעה רפה. חזקוני ומסורת: | ||
'''תבל הוא.''' | '''תבל הוא.''' בשורק יגיד עליו רעו שניהם לשון זכר. חזקוני ומאירי. וגם במסורת פרשת תצוה נמנה עם ה' דמטעים דסבירין היא: | ||
== כז == | == כז == | ||
'''כי את כל התועבת האל.''' | '''כי את כל התועבת האל.''' ח' בלשון חול וסימן במסורת פר' תולדות יצחק: | ||
== כט == | == כט == | ||
'''כל אשר.''' | '''כל אשר.''' הכ"ף בדגש: | ||
'''הנפשות.''' | '''הנפשות.''' בהעתק הללי הנפשות ירושלמי הנפשת עכ"ל. וכן בתיקון ס"ת ישן הנפשות במפתח הנפשת ע"כ. ובכל הספרים מלא וכן מסר הרמ"ה ז"ל בנפשות תרין מלאים וא"ו וסי' הנפשות העשת ועל הנפשות אשר היו שם כמו שאמרתי שם: | ||