תועפות ראם/שסח: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

{{תועפור|א}} אע"פ שלא שמעת בדבריו. פי' שלא עשית כאשר אמר ולשון הנדפס אע"פ שלא תעשה כדבריו משעה [כצ"ל] שקבלת כו' ונכון ועיין בהרמב"ן ל"ת כ"ח שכתב שם והנה היא אזהרה בע"ז עם כמה אזהרות שבאו בתורה בעניניה כמו שאמרו במ"ב מקומות הזהירה על ע"ז וכך ת"א לא תקבל כו'. וא"כ לא ימנה הלאו הזה עכ"ל. אולם דעת רבינו כהרמב"ם שם ואין דברי הת"א סתירה להרמב"ם כלל כמשכ"ש המג"א שלשון לא תקבל משמעו הוא קבלת הלב בהאמנה בלבד ועיי"ש בלב שמח וגם כוונת רבינו שלא לשמוע ממנו המופת אע"פ שלא יעשה כדבריו. וכ"ה בבה"ג ומש"ש הרמב"ן ובעל ההלכות לא כתבן אינו חוזר על לא תשמע אל דברי הנביא אלא קאי על הנאמר במסית לא תאבה לו ולא תשמע אליו עז"א שבעל הלכות לא כתבן ומש"כ הרמב"ן במ"ב מקומות כו' ראיתי במדרש תנחומא ויקרא סי' ב' אמר ריב"ש אתה מוצא ארבעים ושמונה פעמים הזהיר הקב"ה בתורה על הגרים וכנגדן הזהיר על ע"ז כו' וכ"כ הבעה"ט בפרפראות שלו על התורה ריש ס' דברים ובצופה להמגיד שנת ט"ו גליון כ"ה בגרגיר אחד משלשה גרגרין נעלם מהכותב שם{{הערה|ה"ה {{אישים|חיים מ' צבי ס"ט מקושטא}}. זו לשונו {{Plainlinks|[http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}MGD/1871/06/28&id{{=}}Ar00603|שם (עמ' 198)]}}: חזי הוית להר' בעל הטורים בפרפראותיו על התורה ריש פ' דברים, ההוא אמר כדברים האלה: וע"כ מצוה נכרתו ט"ז כריתות בסיני וט"ז וכו' שהן מ"ח וכנגדן הזהיר בתורה מ"ח פעמם על ע"ז והזהיר '''מ"ח''' פעמים על הגר הבא לידבק בתורה וכו' ע"כ. ונוראות נפלאתי שהרי תלמוד ערוך הוא בפנינו בבבא מציעא {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/נט/ב|דף נ"ט ע"ב]]}}: תניא ר"א הגדול אומר מפני מה הזהירה '''בל"ו''' מקומות ואמרי לה '''במ"ו''' מקומות '''בגר''' מפני שסורו רע ע"כ וכן הוא בכל דפוסי הש"ס אשר אתנו ו'''מ"ח''' מאן דכר שמייהו? ואולי כך היתה הגירסא בש"ס אשר לפני הריבה"ט ולנו לדעת ולדרוש הדבר מדפוסים עתיקים. והתו' פ' עשרה יוחסין דף ע' ד"ה קשים גרים כתבו שהזהיר הקב"ה עליו '''בכ"ד''' מקומות ע"ש. והרב בעל החנוך בפ' משפטים {{ממ|[[מנחת חינוך/סג|מצוה ס"ג]]}} כתב: שהזהירה התורה על '''הגר בכ"א''' מקומות. מכל אלה נראה שכל אחד פנה דרך לעצמו הפך דברי הש"ס הנ"ל וצ"ע.}} דברי המדרש: