תרומת הדשן/ב/קכח: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הועלה אוטומטית}}

'''סימן קכח ''' שלומכון יסגא לחדא עדה יקרה אם בישראל קהלא קדישא דרעגנש"פורק אלייתא תרבא ומשכא אורך ימים תשבעו. בהעתקות דלעיל מצורף לאשר נכתב לו בר מן דין ראיתי שעלתה חולדה עזה בין הישיש מהו' אנשיל ובין עמיתי מהו' ישראל יצ"ו נבהלתי ונשתוממתי מהא דחזינא דאסיק מהר"א יצ"ו הנ"ל אדעתיה וקעביד מעשה להשפיל ולהוריד את מהו' ישראל יצ"ו הנ"ל ולשוויה כאחד מן התלמידים למחות בידו לישב בישיבה לדון ולהורות איכה יעלה על לב ככה הלא נמשח בשמן זך דהישיש מהרז"ך. ובשמן רענן יפה פרי תואר מה"ר יעקב. ובשמן מדושן דמה"ר דוד הי"ד. גם משמני יצקתי על ראשו כאשר ידעתיהו כדאי ראוי לכך בגמרא וסברא ולמה יגרעו כחו ושמו ואי מטעם השגת גבול מהודענא לכון הקבלה שיש בידי שמעתי מפי הח"ר יונה במה"ר שלום הישיש קרובי שאמר בשם אביו אני ואבותי ישבנו בישיבה לדון להורות בנויא"שטט אם היה בא אחר אצלי להיות מנהיג כמוני לא הייתי מעכב ע"י והיה תמיה מאין הרגלים שטוענים המנהיגים השגת גבול בכה"ג וכשספרתי הדברים הללו למה"ר אנשי"ל מר"פורק אמר לי הזקן מה"ר מאיר סג"ל אמר כה"ג מי נתן או הוריש לי הגבול שלא ישיגנו אחר עכ"ל הגדולים ז"ל. ונראה נמי דהמדקדק בתוס' פרק לא יחפור ימצא משמעות טובא דאין כח ביד ת"ח זה למחות בחבירו שיקבע דירתו אצלו ולקחת תורת חבר עיר וכן הוריתי למהר"י יצ"ו הנ"ל בהיותו אצלי בנויי"אשטט כאשר מה"ר גד"על מאורנ"בורק רצה לקבוע דירתו אליו לברונ"א. וכ"נ דכל מה דאסרו חכמים שלא ירד איש לאומנות בידו להשיג גבולו ולהרחיק מהזיקו היינו דווקא בכל מידי דאית ביה פיקוח פרנסות ומיעוט רווחין וחוסר מחייתו אבל כה"ג דחד עביד שררותא דמתא ואידך קאתי למיעבד נמי שררותא דמתא כוותיה ואין בזה חסרון כיס מאן לימא לן דאסור בכה"ג דכל חד וחד בעי למזכי בשכר פרנסי ישראל שהוא שכר שאין לו שיעור ולא דמי למי שהחזיק במצוה כמה שנים דמשמע מלשון מהר"ם במרדכי פ' חז"ה דאית ליה בה חזקה שלא יוכל אחר לדחותו בכלום ממנה דשאני התם דרגילין לקנות חזקה כה"ג מן הצבור וליהנות צדקות והקדישות על ככה להניח להם וליורשיהם לחזקה אבל כתר תורה ושררתה דידה הרי היא מונחת ומופקרת לכל מי שרוצה לזכות בה ואי משום דיש פיקוח פרנסה בדבר מחמת הפרס שתפול לכיס המנהיגים מגיטין וחליצה והשבעת נשים ושכר ברכת אירוסין ונשואין וכה"ג כמה טצדקי על קיבול פרס זה אנו בושים ובטורח למצוא היתר לרובן והאיך נחזיק אותו כולי האי להחשיבו פרנסה ומחיה לבלתי ישיג אחר בהם. אין פנאי להאריך יותר ובקוצר אבוא להסכים בכל תוקף אשר כתב מופת הדור מהררי"ו ופי כפיהו ידי כידו בענין אשר כתב ממש באין בין ואתם אנשי חיל יראי אלהים אתכלייא עם עלייא תרדופו הצדק והשלום תפשיטו ידיכם לבצוע לא תתגודדו ולא תשימו קר"ח בין עיניכם. גדול השלום שהוא כלי המחזיק את הכל וגם אני כותב למהר"י יצ"ו הנ"ל שיחוש לכבוד הזקן בכל מאי דאפשר ליה לסבולי והיה זה שלום על דייני ישראל. נאם הקטן והצעיר שבישראל: