נקודות הכסף/יורה דעה/קע: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ממ|סימן ק"ע בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#א|ס"ק א' ב']]}} '''האריך''' להקשות על רמ"א והר"י קורקז"א מהש"ס וכבר קדמו בעל תשובת משאת בנימין בזה ובשפתי כהן כתבתי דלא קשה מידי עיין שם:

{{ממ|בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#ג|ס"ק ג']]}} '''בסופו אבל ודאי מי שנותן שכירו' להערב שיתן הערב לבדו שטר עליו להמלוה בזה ודאי אסור דהא תכף נעשה לוה שלו כו'.''' ואני חוכך בזה דמ"מ השכר לאו שכר הלואה הוא אלא שכר מה שמתחייב הוא עצמו בעד חבירו וכדומה שכן נוהגין היתר:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ה|בט"ז ס"ק ה']]}} '''השיג''' על רמ"א וכ' דהגהת אשר"י מיירי בשכבר נעשה לו ערב בעד הקרן ורבית ודבריו תמוהין דמה איסור יש לישראל להיות ערב בעד הרבית אפי' בערב דשלוף דוץ ודאי ליכא איסורא כלל דאטו אסור לומר אני אתן לך רבית או לחייב עצמו לתת רבית ודאי ליכא איסורא אלא לתת רבית ובכל הסי' דקאמרינן אסור לישראל להיות ערב היינו אסור לקיים ערבות שלו דהיינו שישלם הרבית אבל ודאי בערבות גרידא ליכא איסורא כלל ואם כן כיון שפסק ראבי"ה דמשלם הקרן אם כן פשיטא דה"ה היכא דערב לו בעד הקרן לחוד שישלם לו וז"ש רמ"א ואם הישראל ערב לו בעד הקרן ולא בעד הרבית אלא יש לו ליקח הרבית מן העובד כוכבי' מותר ר"ל מותר לקיים ערבות שלו אבל לא בא לומר שמותר לעשות כן כלו' להיות ערב דבהא בכל גווני ליכא איסור כלל. גם מה שהביא מסי' ק"ס סעיף י"ג נדחה מתוך מה שכתבתי ובלאו הכי משמע מסי' ק"ס סעיף י"ג להיתרא ופשיטא נמי דאם הישראל ערב לו בעד הקרן והרבית דישלם הקרן ולא הרבית לדעת רמ"א ולא הוצרך לכתוב זה דכל מותר דקאמר היינו שמותר לקיים ערבות שלו ואם כן אין חילוק ודוק כי זה פשוט לדעתי:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ו|בט"ז סק"ו]]}} '''ובאמת קושיא היא על הרב כו'.''' לא קשה מידי כמו שאמרתי בשפתי כהן [[ש"ך/{{כאן}}#ז|סעיף קטן ז']] מיהו מה שהשיג על הב"ח יפה כתב וכמו שכתבתי גם כן בשפתי כהן שם:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ז|בט"ז ס"ק ז']]}} '''וכן עיקר לעניות דעתי.''' ולע"ד ל"ד כלל. דבמשכון שאני דעיקר הלואה על המשכון וק"ל ולפי מ"ש בש"ך דאפילו משכון יש היתר ודלא כהעט"ז בלאו הכי ניחא. וכן המנהג פשוט שהישראל נותן משכון של עובד כוכבים בעד הקרן וערב בעד הרבית: