נקודות הכסף/יורה דעה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ב|ס"ק ב']]}} '''ולי נראה כו'.''' שכן מצינו במדרש ילקוט וכו'. זהו שבוש דא"כ בכ"מ במשנה וש"ס בסתם עבדים היינו משוחררים והא ודאי ליתא וכמה סוגיות בש"ס לא מוכחי הכי וכל הש"ס והפוסקים מלא מזה דסתם עבדי' היינו שאינן משוחררים. גם בסוכה בפ' הישן תנן נשים ועבדי' פטורי' מן הסוכה והיינו בשאינן משוחררים דאי במשוחררים חייבין מדאורייתא כדאיתא בש"ס התם דהאזרח לרבות את הגרים ועבדים משוחררים כי גרים הן וכך הוא להדיא בתוס' שם וכאלה רבות גם אישתמיטתיה כמה סוגיות בש"ס דלא ה"ל להביא מהילקו' דידוע שספרי הילקוט מוחזקי' בטעות ומדרש ילקוט זה הוא מת"כ ס"פ אחרי מות ובת"כ שם לא הוזכר משוחררים וטפי ה"ל לאתויי ממאי דאית' במנחות פ' כל המנחות באות {{ממ|[[בבלי/מנחות/סא/ב|ד' סא:]]}} גרי' ועבדים משוחררים מנין ת"ל המקריב וכן בפרק הערל ובספ"ק דכריתות גיורת ושפחה משוחררת מניין ת"ל אשה וכה"ג טובא א"ו שאני התם כדאיתא בש"ס להדיא בני ישראל כו' משוחררים מניין והיינו דכיון דכתיב בני ישראל הוה ממעטינן משוחררים דהוי אמרינן מדאיצטריך למיכתב ב"י אלמא דוקא בני ישראל וכדאית' בתוס' שם. והכא נמי אפי' הוי גירסת הילקוט אמת הא בעריות נמי כתיב ב"י. וכן כל היכא דמרבינן מקרא סתם עבדים ולא אמרינן דאיצטריך קרא למשוחררים דוקא היינו משום דמשוחררים בלאו הכי יש רבוי כדאיתא בתוס' שם משום דאל"כ לא הוי מרבינן אלא משוחררים והיינו כיון דכתיב קרא ב"י א"כ דוקא בדאוריי' שייך לומר הכי אבל כל היכא דאיתא במשנה וש"ס בסתמא עבדים פשיטא דהיינו אינן משוחררים וזה פשוט:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ו|ס"ק ו']]}} '''האריך''' לחלוק על האגודה והר' רמ"א ממקוה וכבר הרגשתי בזה בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#ח|ס"ק ח']] דל"ק ממקוה ע"ש ועתה אבאר יותר דנראה דהאגודה יליף דכיון דקי"ל רוב מצויי' אצל שחיטה מומחי' הם א"כ רובא מסייע לו לשוחט וע"כ לא בעינן שיבר עצמות אלא משום דהתם ליכא חזקה מכח רוב אבל הכא כיון דאיכא רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן כולי עלמא מודו וקרוב לומר דאפי' לא נטל קבלה מכשיר האגודה מהאי טעמא וע"כ לא הזכיר שנטל קבלה אלא דהרב רמ"א צריך להשוותו עם הרשב"א וס"ל דאיירי שנטל קבלה וכשנטל קבלה פשיטא דלא דמי דהא השתא איכא חזקה ורוב חזקה דמוקמינן ליה אחזקתיה שהרי ידע מעיקרא וכדמשמע ג"כ מתשו' הרשב"א ורוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ולאו למקוה ולסכין שנמצא פגום דמי דהתם ליכא רוב כלל והאגודה יליף מכח כ"ש כיון דהתם אמרינן סכין אתרעי בהמה לא אתרעי כ"ש הכא דאפילו ר"ה מודה מטעמא דפרישית ועוד י"ל דע"כ לא מצרכינן התם שיבר עצמות אלא משום דשמא לא שחיט במקום הפגימה לאו ספק מעליא הוא דמסתמא דרך הסכין להוליך בכולו אבל הכא י"ל דהוי ס"ס ספק ידע ואת"ל לא ידע שמא שחט שפיר. גם מה שהביא ראייה מתלמוד שבמרדכי פ' מי שמת לאו ראיה היא כלל מכל הני טעמי שכתבתי וכל זה ברור ודו"ק. ועוד יש לחלק בכמה גווני:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ח|ס"ק ח']]}} '''פי' אחר שלמד אומר כן כו'.''' לחנם פירש כן וכמ"ש בש"ך [[ש"ך/{{כאן}}#יב|ס"ק י"ב]]:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#ט|ס"ק ט']]}} '''הוכחה לזה מדתנן''' כו'. כו' לא דק מכמה טעמים חדא דמתניתין לגופא איצטריך דאפילו ח"ש וקטן דיעבד כשר ואה"נ דגדול דוקא דיעבד מותר ועוד דאפי' תימא דיוקא אתא לאשמועי' הכי איכא למידק קטן אע"פ שיודע הלכות שחיטה ויודע לאמן את ידיו שחיטתו פסולה כדלקמן סעיף ה' הא גדול שיודע הל' שחיטה ויודע לאמן את ידיו שוחט לכתחלה ועוד דלכולהו אוקימתא דש"ס לא קאי אחרש שוטה וקטן לחוד דנידוק מינה הא גדול כו' אלא קאי נמי אמילתא אחריתי וכדאמרי' וכולן ששחטו אהייא אי לימא אחרש שוטה וקטן עלה קאי ואם שחטו מיבעי ליה אלא גם אמילתא אחריתא כגון טמא במוקדשין וכה"ג. א"כ צ"ל דיעבד משום טמא במוקדשין נטמא בחולין שוחט לכתחילה [ומגדול שא"י ה"ש לא מיירי מתני' ועוד] דלאוקימתא דאמרינן אשאין מומחין כו' מוכח להדיא איפכא דבגדול שאינו יודע הלכות שחיטה דיעבד דוקא ולכתחילה לא וכמ"ש בספרי ואף אידך אוקימתא לא פליגי בהא:

{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#כב|ט"ז ס"ק כ"ב]]}} '''וקשה לי כו'.''' קושיא זו כבר תירצה הב"ח בס"ס קפ"ה וז"ל הב"ח בסי' קפ"ה דיש לחלק גבי טבח לא היה באפשרי בענין אחר מה שאין כן הכא גבי נדה אפשר שתאמר טמאה אני ולא היה לה ללבוש בגדי נדות ע"ש. וגם בתשובת רמ"א [שהבאתי] לקמן סי' קפ"ה סעיף קטן ה' [כ"כ] ע"ש: