נחל קדומים/דברים/לג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}


== א ==
== א ==


'''וזאת הברכה וגו'.''' אפשר שרמז להם דעיקר הברכה הוא כשיעסקו בתורה על דרך שרמז רבינו יעקב ז"ל בעל הטורים פ' ראה את הברכה אשר תשמעו ס"ת תורה ע"ש והכונה דאם עוסק בתורה אז הברכות מתקיימין וז"ש וזאת כינוי לתורה. כנודע היא הברכה. ועד"ה וזאת קבה"ו הברכה גימטריא עסמ"ב (ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן) ואחר שכיון ליחד קבה"ו ולהמשיך מוחין דאו"א אז בירך משה איש האלהים את בני ישראל:
'''וזאת הברכה וגו'.''' אפשר שרמז להם דעיקר הברכה הוא כשיעסקו בתורה על דרך שרמז רבינו יעקב ז"ל בעל הטורים פ' ראה את הברכה אשר תשמעו ס"ת תורה ע"ש והכונה דאם עוסק בתורה אז הברכות מתקיימין וז"ש וזאת כינוי לתורה. כנודע היא הברכה. ועד"ה וזאת קבה"ו הברכה גימטריא עסמ"ב (ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן) ואחר שכיון ליחד קבה"ו ולהמשיך מוחין דאו"א אז בירך משה איש האלהים את בני ישראל:


'''משה איש האלהים.''' ר"ת מאה שכיון להמשיך ממאה ברכות. משה איש האלהים ס"ת משה כי הגואל ראשון הוא גואל אחרון:
'''משה איש האלהים.''' ר"ת מאה שכיון להמשיך ממאה ברכות. משה איש האלהים ס"ת משה כי הגואל ראשון הוא גואל אחרון:


== ב ==
== ב ==


'''ואתה מרבבות קדש.''' מילת ואתה הוא תרגום כמ"ש על פסוק היה דבר ה' במחזה כי מחזה הוא לשון תרגום לפי שאברהם אז לא היה מהול לכן נגלה בלשון תרגום כדי שלא יקנאו בו מלאכי השרת וזה עצמו השמיענו הפסוק כי הקב"ה כשבא ליתן תורה לישראל היתה ביאתו נעלמת בענין התרגום וזהו ואתה וטעם הדבר היה מסיבת רבבות קדש המלאכים שלא יקטרגו עליהם וימנעו נתינת התורה. רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים. ואין זה סותר מש"ל פ' ואתחנן כאשר יראה המעיין דיש לישב הדברים ודוק:
'''ואתה מרבבות קדש.''' מילת ואתה הוא תרגום כמ"ש על פסוק היה דבר ה' במחזה כי מחזה הוא לשון תרגום לפי שאברהם אז לא היה מהול לכן נגלה בלשון תרגום כדי שלא יקנאו בו מלאכי השרת וזה עצמו השמיענו הפסוק כי הקב"ה כשבא ליתן תורה לישראל היתה ביאתו נעלמת בענין התרגום וזהו ואתה וטעם הדבר היה מסיבת רבבות קדש המלאכים שלא יקטרגו עליהם וימנעו נתינת התורה. רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים. ואין זה סותר מש"ל פ' ואתחנן כאשר יראה המעיין דיש לישב הדברים ודוק:


== ו ==
== ו ==


'''יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר.''' תרגום אונקלוס יחי ראובן לחיי עלמא ומותא תנינא לא ימות ויקבלון בנוהי אחסנתהון במנינהון. והדברים צריכים ביאור. וראיתי לרבינו מהר"ר חיים ויטאל זצ"ל בס' דרשותיו כ"י הנקרא עץ הדעת טוב שפירש כי בהיות דכתיב ביה וישכב וכו' ועם היות שעדיין לא היו סנהדרין מיתה בידי שמים או כרת מי פטרו כי ב"נ מוזהר על העריות ועל אשת איש וכל מי שנתחייב כרת צריך להתגלגל פעם אחרת בעולם הזה בסוד הגלגול וימות פעם אחרת ואחר כך ינקה מעונו ויכנס לעולם הבא ולכן התפלל יחי ראובן בחיי עלמא ולא יצטרך להתגלגל ואל ימות ומותא תנינא לא ימות וא"ת כל האומר הקב"ה ותרן וכו' לז"א ויהי מתיו מספר שהוא מש"ה ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף כי לולא שחטא היה נוטל פי שנים שני מספרים אבל עתה ויהי מתיו מספר אחד וזהו שתרגם אונקלוס יקבלון אחסנתהון במנינהון מנין אחד ואפיק אנשיו בלשון מתיו כי תמורת שתי מיתות הראויות לבא עליו יענש שלא יקחו כי אם מספר אחד. עכ"ד רבינו מהרח"ו ז"ל. ובזה אפשר לפרש מאמרם ז"ל בילקוט יחי ראובן ואל ימות והלא מת הוא אלא אל ימות לעוה"ב דבר אחר יחי ראובן במעשה יוסף ואל ימות במעשה בלהה ונזכרתי שכבר נדפס בר"ד ויחי ע"ש. דע כי בענין זה כתבתי בעניותי בברכי יוסף א"ח (סי' קל"א) ובראש דוד פרשת וישב ובפאת הראש בסוף שם הגדולים ח"ב (דף פ"ח ע"א). ומשם באר"ה כמה גדולים דנשמט מהם איזה השמטה בדבר זה. ועתה ראיתי בתנחומא ריש פרשת וישלח וז"ל ויהי לי שור אין לי לירא ממך שהרי נולד יוסף שנקרא שור וכו' גם יהודה שטנו של עשו שנא' ואריה כבקר יאכל תבן אריה שהוא יהודה שנא' גור אריה יהודה כבקר זה יוסף יאכל תבן שידין עשו שהוא תבן שנא' ובית עשו לקש ומנין שאף כלם ידינוהו שנא' מה אמך לביאה מכאן שכלם ידינוהו עכ"ל. ומאמר זה נעלם מכלם ופשט מאמר זה דכמו יוסף שהוא שטן עשו גם יהודה כן. וגם שאר שבטים. וזה הפוך סוגי' בתרא (דף קכ"ג) דפריך מדכתיב ויכם דוד ומשני שהיו שם מנשה וכזה פריך מדכתיב ומבני שמעון הלכו על שעיר ומשני דישעי' ממנשה ע"ש. גם על התנחומא ק"ק דפרשת ויחי שם מייתי דברי ר' שב"נ דסוגיא בתרא דאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל שנא' אם לא יסחבום צעירי הצאן. ואפשר לישב דהמסורת כך אכן יעקב אע"ה התפלל שיהי' ליהודה כח זה כמ"ש בפני' וכן לשאר שבטים. ומ"מ העיקר בני בניה של רחל. ועלה על לב לחלק בין לשון עשו נופל ובין לשון כלם ידינוהו אבל אינו נראה. ועוד יש לצדד דהא דיהודה שטנו של עשו הוא יהודה עצמו כנגד עשו עצמו וכן השבטים עצמם נגד עשו עצמו אבל יוסף יש לו מעלה יתירה דבניו וזרעו אהנו לעקור משפחת עשו תדיר וזה של יהודה עצמו והשבטים עצמם נגד עשו עצמו הוא מברכת יעקב אה"ע ובזה א"ש. ודו"ק הטב כי קצרתי ועיין באהב דורש יו"ד על זה:
'''יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר.''' תרגום אונקלוס יחי ראובן לחיי עלמא ומותא תנינא לא ימות ויקבלון בנוהי אחסנתהון במנינהון. והדברים צריכים ביאור. וראיתי לרבינו מהר"ר חיים ויטאל זצ"ל בס' דרשותיו כ"י הנקרא עץ הדעת טוב שפירש כי בהיות דכתיב ביה וישכב וכו' ועם היות שעדיין לא היו סנהדרין מיתה בידי שמים או כרת מי פטרו כי ב"נ מוזהר על העריות ועל אשת איש וכל מי שנתחייב כרת צריך להתגלגל פעם אחרת בעולם הזה בסוד הגלגול וימות פעם אחרת ואחר כך ינקה מעונו ויכנס לעולם הבא ולכן התפלל יחי ראובן בחיי עלמא ולא יצטרך להתגלגל ואל ימות ומותא תנינא לא ימות וא"ת כל האומר הקב"ה ותרן וכו' לז"א ויהי מתיו מספר שהוא מש"ה ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף כי לולא שחטא היה נוטל פי שנים שני מספרים אבל עתה ויהי מתיו מספר אחד וזהו שתרגם אונקלוס יקבלון אחסנתהון במנינהון מנין אחד ואפיק אנשיו בלשון מתיו כי תמורת שתי מיתות הראויות לבא עליו יענש שלא יקחו כי אם מספר אחד. עכ"ד רבינו מהרח"ו ז"ל. ובזה אפשר לפרש מאמרם ז"ל בילקוט יחי ראובן ואל ימות והלא מת הוא אלא אל ימות לעוה"ב דבר אחר יחי ראובן במעשה יוסף ואל ימות במעשה בלהה ונזכרתי שכבר נדפס בר"ד ויחי ע"ש. דע כי בענין זה כתבתי בעניותי בברכי יוסף א"ח (סי' קל"א) ובראש דוד פרשת וישב ובפאת הראש בסוף שם הגדולים ח"ב (דף פ"ח ע"א). ומשם באר"ה כמה גדולים דנשמט מהם איזה השמטה בדבר זה. ועתה ראיתי בתנחומא ריש פרשת וישלח וז"ל ויהי לי שור אין לי לירא ממך שהרי נולד יוסף שנקרא שור וכו' גם יהודה שטנו של עשו שנא' ואריה כבקר יאכל תבן אריה שהוא יהודה שנא' גור אריה יהודה כבקר זה יוסף יאכל תבן שידין עשו שהוא תבן שנא' ובית עשו לקש ומנין שאף כלם ידינוהו שנא' מה אמך לביאה מכאן שכלם ידינוהו עכ"ל. ומאמר זה נעלם מכלם ופשט מאמר זה דכמו יוסף שהוא שטן עשו גם יהודה כן. וגם שאר שבטים. וזה הפוך סוגי' בתרא (דף קכ"ג) דפריך מדכתיב ויכם דוד ומשני שהיו שם מנשה וכזה פריך מדכתיב ומבני שמעון הלכו על שעיר ומשני דישעי' ממנשה ע"ש. גם על התנחומא ק"ק דפרשת ויחי שם מייתי דברי ר' שב"נ דסוגיא בתרא דאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל שנא' אם לא יסחבום צעירי הצאן. ואפשר לישב דהמסורת כך אכן יעקב אע"ה התפלל שיהי' ליהודה כח זה כמ"ש בפני' וכן לשאר שבטים. ומ"מ העיקר בני בניה של רחל. ועלה על לב לחלק בין לשון עשו נופל ובין לשון כלם ידינוהו אבל אינו נראה. ועוד יש לצדד דהא דיהודה שטנו של עשו הוא יהודה עצמו כנגד עשו עצמו וכן השבטים עצמם נגד עשו עצמו אבל יוסף יש לו מעלה יתירה דבניו וזרעו אהנו לעקור משפחת עשו תדיר וזה של יהודה עצמו והשבטים עצמם נגד עשו עצמו הוא מברכת יעקב אה"ע ובזה א"ש. ודו"ק הטב כי קצרתי ועיין באהב דורש יו"ד על זה:


== ז ==
== ז ==


'''ידיו רב לו.''' אפשר במ"ש אין זרעו של עשו נופל אלא ביד בני בניה של רחל והקשה הרב מופת הדור מהרח"א ז"ל בעץ החיים שהרי אמרו בספרי ידיו רב לו בשעה שהרג עשו ועיין מה שתירץ הרב ז"ל ומ"ש בעניותי בר"ד. ואפשר לומר דזה היתה תפלה יעקב אבינו וברכתו ידך בעורף אויביך וכמשז"ל באגדתא דבראשית שהרג עשו ונתקיימה ברכתו וז"ש ידיו רב לו כמו שפירש ראב"ע יספיקו לו ידיו וא"ל למי שיעזרהו ע"ש ולדרכנו אתא לאפוקי שא"צ עזר מבניה של רחל וז"ש ידיו רב לו הספיקו לו בשעה שהרג עשו כמו שהתפלל יעקב. ולא היה צריך עזר מבניה של רחל ולשון הש"ס בבתרא (דף קכ"ג) ראה יעקב אע"ה שאין זרעו של עשו נופל אלא ביד זרעו של יוסף וכו'. ויעקב ע"ה התפלל שעשו עצמו יהרג על יד יהודה כמ"ש ידך בעורף אויביך ויתקיים מה שראה שזרעו של עשו יפול ביד זרעו של יוסף. וז"ש ידיו רב לו בשעה שהרג את עשו ויען זכה לעקור ע"ז ראוי לברכה עזר מצריו תהיה וה' עמו:
'''ידיו רב לו.''' אפשר במ"ש אין זרעו של עשו נופל אלא ביד בני בניה של רחל והקשה הרב מופת הדור מהרח"א ז"ל בעץ החיים שהרי אמרו בספרי ידיו רב לו בשעה שהרג עשו ועיין מה שתירץ הרב ז"ל ומ"ש בעניותי בר"ד. ואפשר לומר דזה היתה תפלה יעקב אבינו וברכתו ידך בעורף אויביך וכמשז"ל באגדתא דבראשית שהרג עשו ונתקיימה ברכתו וז"ש ידיו רב לו כמו שפירש ראב"ע יספיקו לו ידיו וא"ל למי שיעזרהו ע"ש ולדרכנו אתא לאפוקי שא"צ עזר מבניה של רחל וז"ש ידיו רב לו הספיקו לו בשעה שהרג עשו כמו שהתפלל יעקב. ולא היה צריך עזר מבניה של רחל ולשון הש"ס בבתרא (דף קכ"ג) ראה יעקב אע"ה שאין זרעו של עשו נופל אלא ביד זרעו של יוסף וכו'. ויעקב ע"ה התפלל שעשו עצמו יהרג על יד יהודה כמ"ש ידך בעורף אויביך ויתקיים מה שראה שזרעו של עשו יפול ביד זרעו של יוסף. וז"ש ידיו רב לו בשעה שהרג את עשו ויען זכה לעקור ע"ז ראוי לברכה עזר מצריו תהיה וה' עמו:


== י ==
== י ==


'''ישימו קטורה באפך.''' ר"ת יבק. על מזבחך ברך ר"ת גי' יבק. קטורה בגימטריא אהיה ברחמים כי על ידי הקטורת היו גורמים ששם הויה באותיותיה שהוא רחמים וכן תמורתה באתב"ש מצפ"ץ גימטריא ברחמים ישתתפו עם מדת הדין שהיא שם אהיה אימא דמינה דינין מתערין ונרמז במלת קטורה כמדובר גם היו מחברים שם הויה שהוא רחמים עם אלהים מדה"ד להמתיקם ולבטל כחם על ידי הקטורת וזה יב"ק גי' הויה אלהים וזהו באפך שהיו ממתקים כחות הדין על ידי הקטרת עכ"ל האר"י ז"ל בשער הפסוקים. ואפשר עוד לרמוז כי ס"ת ישימו קטורה באפך הוא כ"ו ה' ר"ל כ"ו שם הויה וה' באמצע למתק הדינים כי ה' ראשונה רומז לאימא וגם רומזת למ' ה' אחרונה שהוא שם אלהים והיא באמצע כ"ו שהוא שם הויה למתקה לה' עילאה וה' תתאה ודוק. ועמ"ש בעניותי בפסוק זה על פי הפשט בספר הקטן פתח עינים ביומא (דף ע"ו עמוד ג'). ואפשר לרמוז ישימו גי' משה אהיה רמז כי משה ע"י מעשיו הטובים זכה שמ"ה שלא רצה לתת מתנה לאדה"ר נתן לו מחיות שבו והוא בחינת י"א סמני הקטרת ומשה זכה לפי שהוא זכה לפנימות בינה וזכה בקטרת קודם שנכתבה בתורה והוא דרוש נשגב מאד בשבלת של לקט פ' קרח ובהגהת הרמ"ז שם ע"ש. וא"ש רמז זה כי ישימו בכח משה שזכה לבינה שהיא אהיה קטורה קטר ו"ה ודוק הטב כי קצרתי וא"ש ההי"ב:
'''ישימו קטורה באפך.''' ר"ת יבק. על מזבחך ברך ר"ת גי' יבק. קטורה בגימטריא אהיה ברחמים כי על ידי הקטורת היו גורמים ששם הויה באותיותיה שהוא רחמים וכן תמורתה באתב"ש מצפ"ץ גימטריא ברחמים ישתתפו עם מדת הדין שהיא שם אהיה אימא דמינה דינין מתערין ונרמז במלת קטורה כמדובר גם היו מחברים שם הויה שהוא רחמים עם אלהים מדה"ד להמתיקם ולבטל כחם על ידי הקטורת וזה יב"ק גי' הויה אלהים וזהו באפך שהיו ממתקים כחות הדין על ידי הקטרת עכ"ל האר"י ז"ל בשער הפסוקים. ואפשר עוד לרמוז כי ס"ת ישימו קטורה באפך הוא כ"ו ה' ר"ל כ"ו שם הויה וה' באמצע למתק הדינים כי ה' ראשונה רומז לאימא וגם רומזת למ' ה' אחרונה שהוא שם אלהים והיא באמצע כ"ו שהוא שם הויה למתקה לה' עילאה וה' תתאה ודוק. ועמ"ש בעניותי בפסוק זה על פי הפשט בספר הקטן פתח עינים ביומא (דף ע"ו עמוד ג'). ואפשר לרמוז ישימו גי' משה אהיה רמז כי משה ע"י מעשיו הטובים זכה שמ"ה שלא רצה לתת מתנה לאדה"ר נתן לו מחיות שבו והוא בחינת י"א סמני הקטרת ומשה זכה לפי שהוא זכה לפנימות בינה וזכה בקטרת קודם שנכתבה בתורה והוא דרוש נשגב מאד בשבלת של לקט פ' קרח ובהגהת הרמ"ז שם ע"ש. וא"ש רמז זה כי ישימו בכח משה שזכה לבינה שהיא אהיה קטורה קטר ו"ה ודוק הטב כי קצרתי וא"ש ההי"ב:


== יט ==
== יט ==


'''עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק.''' עמים רמז לעמי הארץ יקראו לבעל תורה ה"ר ויתנו כבוד לתורה וכשיתנו כבוד לתורה כאלו זבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו כי כל מכבד את התורה זוכה ונוחל שתי עולמות. רבינו אפרים ז"ל. וכפי דבריו אפשר לרמוז בפסוק את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ודרש ר' עקיבא את לרבות ת"ח ורמז אם תירא לת"ח דע שחשוב כאלו אותו יתברך תעבוד ותזבח קרבנות ובו תדבק ע"י הדבקות ומורא וכבוד לתלמידי חכמים ודוק:
'''עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק.''' עמים רמז לעמי הארץ יקראו לבעל תורה ה"ר ויתנו כבוד לתורה וכשיתנו כבוד לתורה כאלו זבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו כי כל מכבד את התורה זוכה ונוחל שתי עולמות. רבינו אפרים ז"ל. וכפי דבריו אפשר לרמוז בפסוק את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ודרש ר' עקיבא את לרבות ת"ח ורמז אם תירא לת"ח דע שחשוב כאלו אותו יתברך תעבוד ותזבח קרבנות ובו תדבק ע"י הדבקות ומורא וכבוד לתלמידי חכמים ודוק:


== כט ==
== כט ==

תפריט ניווט