רמב"ן/בבא בתרא/קסה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מה התם פסולא דאוריית' וכו'. ''' פי' רב אחא משבח' גאון ז"ל (שאילתא כ"ה), לומר שאפילו תפס מפקינן מיניה. ויש שואלין כאן עד א' בשטר היאך כשר והרי אמרו מפיהם ולא מפי כתבם כדאיתא בגיטין (ע"א א'), ומפ' רש"י ז"ל בפי' התורה (דברים יט,טו) שלא ישלחו אגרותיהם לב"ד. והשיבו כבר מפורש בירושלמי בפ' האשה שנתאלמנה (כתובות ב,ד) כך, ר' חגי א"ר זעירא בעי עד אחד בפה ועד אחד בכתב מהו שיצטרפו ע"א בכתב כלום הוא לכן צריכה בשהיו שנים מצאו לקיים כתב ידו של ראשון ולא מצאו לקיים כתב ידו של שני ר' מונא בעי עד אחד בכתב מהו נזוקקו לשבועה ועד אחד בכתב כלו' הוא לכן צריכה בשהיו שנים מצאו לקיים ידו של זה ולא מצאו לקיים של זה אוייבה כהדה וכו'. זה גרסת ירוש', ויש לסמוך על הירושלמי אע"פ שפירו' אח' יש למה שאמרו מפיהם ולא מפי כתבם, ואין דעת רבינו שלמה עצמו ז"ל כדבריהם.<br>ותמהני כיון שלא מצאו נקיי' כתב ידו הרי עד אחד הוא ולמה מועיל כלי' ואע"פ שקיום שפירות דרבנן מכל מקום כל זמן שלא נתקיימו כמי שלא נחתמו ולא מצאתי לגאוני' ז"ל שכתבו דבר זה שבירוש' ושמא כך פירושו מהו שיצטרפו אם מעיד אני ראיתי אותה הלואה ביום פלוני כמו שכתוב בשטר מי אמרי' כיון שזה עוש' מעש' שטר ומשעת חתימה הוה ליה שעבוד קרקעות ועוד על פה לא עביד שעבו' אינן מצטרפין ולפיכך הקשו וכי כלום הוא לגבות בו ממשעבדין ולמה לא יצטרף ומפריק לכן צריכה נישאל בשהיו שנים חתומין שהוא שעבוד קרקעות משעת חתימה וכן הבעיא השנית בזה הדרך היא ואמר עלה התם אוייב' בהד' אין מקבלין מן העדים אלא א"כ ראו באחד וכו'. כלומר או לעולם אימא לך דעד אחד חתום בלבד וקא מיבעי' לן אם מצטרפין אף ע"פ שלא ראו שניהם כא' ולא העידו שניהם באחד ואליבא דר' יהושע בן קרחה כי הא דגמ' דילן, וצ"ע.<br>ועוד מצינו בירוש' (גיטין ט,ג) אהא דתנן ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר, תני ג' שטרו' הללו גובה מנכסים בני חורין ואינה גובה מנכסים משועבדים אלא שי"ל דבכתב ידו ועוד שנינו, דה"נ מתוקמ' מתני' בגמ' דילן ובגמ' דידהו בפרק המגרש (ה"ג).<br>ובהלכות גדולות ראיתי, קאמרי רבנן דשטרא דתתימין עליה סהדי ואשתכח חד מינייהו קרוב או פסול נהי דממונא לא מפקינן מינה אבל שבועה לא משעבדי' ליה אפומא דהאי עד כשר. נראה מדבריו שעד אחד בכתב זוקק לשבועה וקרו' ופסול לא פסלי ליה דאמרי' רוחא שבק לדקשיש ואתא פסול וחתם.  

הא '''דשלחו ליה חבריה לדר' ירמיה אליבא דתנא קמא דר' יהושע בן קרחה לא תבעי לך כי תבעי לך אליבא דר' יהושע. ''' יש שמוחקין זו הגרסא מן הספרים משום דאפילו עד אחד על פה ואחד בכתב אפשר שראו שניהם באחד אלא שלא העידו שניהם כאחד וגרסינן הכי אליבא דתנא קמא דר' נתן לא תיבעי לך כי תבעי לך אליבא דר' נתן.<br>ויש לקיים גירס' ישנה דקיימא לן (סנהדרין ל,ב) מוד' ר' יהושע בן קרחה לר' נתן וכיון שכן קא מבעיא ליה בשלא העידו שניהם כאחד ולא ראו שניהם כאח' דסתמ' דמילתא הלואה אחר הלואה היתה שאלו היתה הלואה אחת לשניהם היה אומר בחובו כשם שאמר לאחד מהם.