ביאור הגר"א/חושן משפט/שצו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|ג}} '''לפיכך כו'.''' שם ושם:

{{עוגןמ|ד}} '''בד"א כו'.''' כר"י:

{{עוגןמ|ה}} '''אפי' כו'.''' נו א' אלא בכותל כו':

{{עוגןמ|ו}} '''הבא כו'.''' כמ"ש בסי' רצא ס"ט וז"ש אבל כו' וערש"י שם ד"ה תחלתו כו' כל תחבולות כו' ופי' דחוק דהא אכתי לא ידעינן טעמא דכל טצדקי כו' וכן מ"ש בתחלה לא מיבעיא היכא כו' וק' והאיך יצאה אלא דבכותל רעוע עסקינן וכה"ג ואף למ"ד תחלתו כו' חייב דמודה כה"ג כנ"ל אלא דלמסקנא דקאי כל טצדקי כו' אפי' בכותל בריא אלא דרבה לרבותא קאמר דלס"ד ה"א אף בכותל רעוע פטור ובזה מתורץ קושית תוס' ד"ה מ"ד כו':  

  ''' (ליקוט) וקי"ל כל כו' אבל כו'.''' עתוס' כב ב' ד"ה ושכיחי. וא"ת בהכונס כו' (ע"כ):

{{עוגןמ|ז}} '''אפי' ידע.''' כלשון ב' של תוס' שם ד"ה נפרצה:

{{עוגןמ|ח}} '''הפורץ כו'.''' מפ' אנזקיה מדהביא הגמ' אמתני' ש"מ דומיא דמתני' ואע"ג דבמתני' תנן דפטור ודוקא הוציאוה חייב כמ"ש במתני' ועתוס' שם ד"ה או כו' תי' הרמב"ם והביאו מ"ע והמ"מ דכאן שאני שנתכוין שתזיק משא"כ במתני' ועבה"ג וס"ל דגרמי הוא רק שאינו חייב אלא במתכוין להזיק וכשיטתו דס"ל דכל גרמא חייב כמ"ש בסי' שפו ואינו מחלק אלא בין מתכוין או לא כמ"ש בסי' כה ס"ג ע"ש ועמ"ש בסי' כה ובסי' שפח:

{{עוגןמ|ט}} '''וי"א כו'.''' כנ"ל וכמ"ש בס"ג:

{{עוגןמ|י}} '''וי"א כו'.''' רש"י ותוס' ד"ה אילימא כו' אבל דעת הרמ"ה דחייב אבהמה ועתוס' דסנהדרין ע"ז א' ד"ה בנזקין כו' ומיהו יש כו' ובזה אתי שפיר מ"ש בפני בהמה אף לס"ד דמקשה דלתוס' אינו ניחא אלא למסקנא כמ"ש שם וכן מתורץ קושיתם וא"ת כו'. וס"ל דגרמי הוא ודוקא אנזקיה אמר במתני' דפטורים דזה גרמא הוא אבל באבידתה כמזיק בידים הוא וכן פ' הרב:

{{עוגןמ|יא}} '''ולכן כו'.''' ערש"י שם ד"ה הניחה כו' ותוס' ד"ה מ"ד כו'. והראב"ד חולק ולדידיה אתי הסוגיא שפיר כמ"ש בס"א:

{{עוגןמ|יב}} '''מסר כו'.''' שם במתני' וגמ' ט' ב':

{{עוגןמ|יג}} '''שדרך כו'.''' שם ועתוס' שם:

{{עוגןמ|יד}} '''אפי' כו'.''' נ"ו א' וכפרש"י כנ"ל וכן בחש"ו דאשניהם קאי דמתני' בחדא כללינהו:

{{עוגןמ|טו}} '''אף אלו כו'.''' רמב"ם ועתוס' שם ד"ה מאי. בכולה שמעתין כו' וכ"כ הרשב"א ומה שהקשו תוס' מיהו כו' תי' הרשב"א דבאמת כה"ג פטור אבל לא אמרו אלא במרבה חבילה שיש בה כדי לילך ולהזיק אבל הרא"ש ס"ל כפי' הנ"י דפטור לגמרי וכמש"ל סי' שפא וסי' שפג ופי' דהסוגיא איירי שלא נסתלקו משמירתו וז"ש וי"א כו' וצ"ע שבסי' הנ"ל סתם כס' האחרונה וכן בסי' שפח ס"ז בהג"ה:  

  ''' (ליקוט) אף אלו חייבים ''' לשון הרמב"ם וכ' המ"מ כן פי' כל המפרשים והוא כדברי תוס' שם ד"ה מאי כו' וכ"כ בהג"א וכ"פ הרשב"א וקושית תוס' והג"א מיהו כו' תי' הרשב"א דלא אמרו מרבה בחבילה אלא שיש בה לילך ולהזיק כמו בחופר עשר ועשרים הלא"ה דומה להשלים לי"א אבל הרא"ש פי' דכולה סוגיין מאי קעביד ופטור מכח קושית תוס' הנ"ל וכ"כ טוש"ע בסי' תיח ס"י ובסי' שפא בהג"ה וז"ש כאן וי"א כו' וערא"ש שם וכ"כ הרמב"ם וש"ע בסי' שפג ס"ד וכ"כ המ"מ שם ע"ש וצ"ע (ע"כ):

{{עוגןמ|טז}} '''מסרו כו' מסתמא כו'.''' ערא"ש פ"ה ס"ד האי דקאמר כו' וכ"כ רשב"א בספ"ד ממש"ש כשהכיר שהוא נגחן כו' מ' דבסתמא מקבל הכל וכ"כ בירוש':  

  ''' (ליקוט) מסרו כו'.''' ממש"ש מ"ה והב"ע כגון שהכיר כו' הלא"ה מסתמא קיבל שמירת כ"ד ושם מ"ח ב' ת"ר כנוס כו' אלמא מסתמא קבל כ"ד ובירוש' אר"א מסר שור תם לש"ח יצא והזיק פטור יצא ונטרף חייב אלמא בסתמא מקבל. רשב"א ספ"ד (ע"כ):

{{עוגןמ|יז}} '''נכנסו כו'.''' מתני' מ"ד ב' וגמ' נו ב' י"ג ב':

{{עוגןמ|יח}} '''ואם שמרוהו כראוי כו'.''' בסוגיא מ"ה א"ב וט"ס כאן כמ"ש הרמב"ם בתשובה וכ"ה בשמירה מעולה כולם פטורין השומרים והבעלים בכ"ע. וכן בשמירה פחותה במועד וכן שן ורגל ובתם בש"ח הבעלים חייבים ושאר שומרים הם חייבים:

{{עוגןמ|יט}} '''ואם כו'.''' עסי' רצא סכ"ד ובהג"ה:

{{עוגןמ|כ}} '''או כו'.''' נו ב':