שו"ת אהל יעקב/נה: הבדלים בין גרסאות בדף

לעיר סאלי יע"א בשנת אמת לפ"ק  

ראובן נפטר לבית עולמו וחיי לרבנן ולכל ישראל שבת והניח ב' נשים הראשונה לא הניח עמה זש"ק והשנית הניח עמה ג' בנות קטנות ובעת פטירתו ציוה שיתנו לבנותיו לא' אלף אונקיות ולשנית ת"ק אונקיות וכן לג' ואלף אונקיות אחרות לקנות בהם ס"ת וקרוב לאלף אונקיות אחרות לעניים ולקרוביו בענין שבזבז הרבה מממונו ונזדמן שם חכם אחד מחכמי העיר ואמר שזה לא יועיל כי הם בהסכמת הנשים אחר שכתובתן היא כמנהג הכתובות של הקהלות והסכימו בקנין שלם הן ברצון הן בלא רצון לפי שראו שהבעל היה מסוכן מחמת מורסה ארסית שנולד לו בבטנו ומחמתה היה מוטל על ערש דוי כמו ד' חדשים והסכימו להפקת רצונו כמו שיראה מצואתו ובעת שבאו הנשים והיורשים לחלוק העזבון הוציאה האשה הא' הראשונה שטר מתחת ידה שכתוב בו שבעת נישואיה נתן לה כל החפצים הכבושים תחת ידה עם חצי הקרקע שיש לו בשותפות אמו ויורשי כתובתה חששו שמא יכוף אותה בעלה ותתרצה עמו ותעשהו במקום יורש אחר שלא היה לה זש"ק לפיכך יעצוה שתכתוב כל מה שהיה כתוב לה באותו שטר לדודה שאין לה כח לתת לבעלה שום מתנה כי אם בהסכמת דודה הנז' וכבר היה בא זה לידי פועל לפי דברי האשה שאמרה שבעלה היה רודף ודולק אחרי' שתעשהו במקום יורש כתובתה ואומרת האשה הא' הנז' שמ' שהסכימה לצוואת בעלת סמכה בדעתה שכבר מסרה כחה ביד דודה ואין לה רשות לתת בלתי הסכמתו שזה מועיל לה יותר ממסירת מודעא ולכן טוענת שתטול מחצית נכס בעלה במושלם כמנהג הקהלות ומה שנתן מחלקו נתן, וג"כ יורשיה טוענים שאין כח בידה לתת מנכסיה בלתי הסכמת' כי הם מעניקי' נדונייתה כמו שיש תקנה מחכמי פיס יע"א לפי שיש תקנה חדשה שלא נתפרסמה והיא זאת שמי שהניח ב' נשים תהיה חלוקתם על זה הדרך שיחלקו הנכסים על עשרה חלקים ארבעה מהם תטול אותם הראשונה מהנשי' והשניה ג' והיורשים ג' וטוענת הראשונה שאינה רוצה בתקנה זאת דתקנתא לתקנתא לא עבדינן ותקנה זאת לא נתפרסמה בשום מקום ובפרט בעירה ואדעתה דהאי תקנ' לא נישאת עם בעלה ומילתא גלויה היא שבזה המעשה היו חולקים הנכסים כפי התקנה הראשונה ועל זה לא תחלוק כי אם כפי התקנה המוסכמת בכל הקהלות שהיא למחצה:

ע"ה יעקב ששפורטאש ס"ט