507
עריכות
פורטל:תרי"ג מצוות/פריה ורביה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←טעמי המצוה
(את תגיעו לשיתוף פעולה תוכלו ליצור דפים לא במרחב הראשי. במרחב הראשי לא מתאים שיהיה כתוב כך) |
שבח המצוות (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
ברבינו בחיי [בראשית א כח] כתב: לא ככוונת הרשעים שהוא כדי ליישב העולם ולאכול ולשתות כבהמות, אלא שתהיה הכוונה לשמו בלבד, והוא שיכוון בתולדתו אל הכוונה לקבל הנפש השכלית ולהמשכת רוה"ק, כעניין הקרבנות הגופיים שהייתה הכוונה להשראת השכינה ולהמשכת רוה"ק. ולפי"ז יש לבאר כוונת החינוך בהוספתו, שרוצה לסייג ולומר ששורש המצוה ליישב את העולם הכוונה דווקא אם הוא כמו הציקים שמתכוונים להרבות קדושה ומצוות בעולם ולא כהרשעים. | ברבינו בחיי [בראשית א כח] כתב: לא ככוונת הרשעים שהוא כדי ליישב העולם ולאכול ולשתות כבהמות, אלא שתהיה הכוונה לשמו בלבד, והוא שיכוון בתולדתו אל הכוונה לקבל הנפש השכלית ולהמשכת רוה"ק, כעניין הקרבנות הגופיים שהייתה הכוונה להשראת השכינה ולהמשכת רוה"ק. ולפי"ז יש לבאר כוונת החינוך בהוספתו, שרוצה לסייג ולומר ששורש המצוה ליישב את העולם הכוונה דווקא אם הוא כמו הציקים שמתכוונים להרבות קדושה ומצוות בעולם ולא כהרשעים. | ||
הרמב"ם כתב | הרמב"ם כתב ביד החזקה [אישות פט"ו הט"ז] שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם, עכ"ל. והנה בגוי מצינו להיפך שאסור ליילד נכריה באופן שאין חשש איבה, משום שמיילד בן לע"ז, אך אף על פי כן מצינו לדעת התוס' שהגוי עצמו מחוייב מדין לשבת יצרה לפרות ולרבות, ואפשר שכל האיסור ליילד הוא דווקא בעוע"ז שמיילד בן לע"ז. ולעניין לשדך בין גויים וכן בדין ריפוי עכו"ם שיוכל ללדת ראה ב'חקירות' מה שצויין בזה. | ||
==חקירות== | ==חקירות== | ||