178,036
עריכות
חיי אדם/ב/קב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (←top: עוגןמ ← אות סעיף, replaced: עוגןמ ← אות סעיף (18)) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (החלפה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין ערובי תבשילין''' {{ממ|תקכ"ד}}}}}} | |||
{{אות סעיף|א}} יום טוב שחל להיות בע"ש לא יבשל תחלה לצורך השבת בקדרה בפ"ע דאע"ג דמדאורייתא בודאי מותר דהא אי מקלעי אורחין חזי ליה לאותו יום מכל מקום מדרבנן אסור לכתחלה לבשל מיו"ט לחול וה"ה לשבת ואע"ג שראוי להתיר לצורך שבת אף לכתחלה דלא גרע כבוד שבת ממה שהתירו לשחוט בהמה מסוכנת משום הפסד ממונו מטעם הואיל. מ"מ לא רצו חכמים להתיר אלא ע"י עירוב תבשילין דע"י העירוב נעשה כאלו התחיל כבר לבשל מעיו"ט לשבת ועכשיו גומר כדי שיאמרו מה מיו"ט לשבת אין מבשלין ק"ו מיו"ט לחול {{נשמת אדם|א}} | |||
{{אות סעיף|ב}} מותר להניח עירוב זה אפילו בספק חשיכה ואם כבר קיבל עליו יו"ט כגון שאמר ברכו או שהצבור כבר אמרו ברכו אסור להניח ואם הוא בבהכ"נ ומתירא שיעבור זמן מנחה יתפלל מנחה ולא יניח עירוב תבשילין דיכול להקנות קמחו לאחרים כמו שנבאר. וי"א דאם הניח ע"ת קודם שהתפללו הצבור תפלת יו"ט אף על גב שאמרו כבר ברכו עירובו עירוב {{ממ|דיש לסמוך על ראב"ן שכ"כ בסימן קס"ח ע"ש}}: | {{אות סעיף|ב}} מותר להניח עירוב זה אפילו בספק חשיכה ואם כבר קיבל עליו יו"ט כגון שאמר ברכו או שהצבור כבר אמרו ברכו אסור להניח ואם הוא בבהכ"נ ומתירא שיעבור זמן מנחה יתפלל מנחה ולא יניח עירוב תבשילין דיכול להקנות קמחו לאחרים כמו שנבאר. וי"א דאם הניח ע"ת קודם שהתפללו הצבור תפלת יו"ט אף על גב שאמרו כבר ברכו עירובו עירוב {{ממ|דיש לסמוך על ראב"ן שכ"כ בסימן קס"ח ע"ש}}: | ||