35,347
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
וששאלתם על גר שנתגדל בין ישראל ורוצה לישא אשה אם יוכל לקרות לעצמו איזה שם שירצה כגון פלוני בן פלוני עם כנויו ויכתוב כך בכתובה פלוני בן פלוני עם כנויו ויחתמו עדים עליו אי מחזי כשקרא אי לא. | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''וששאלתם''' על גר שנתגדל בין ישראל ורוצה לישא אשה אם יוכל לקרות לעצמו איזה שם שירצה כגון פלוני בן פלוני עם כנויו ויכתוב כך בכתובה פלוני בן פלוני עם כנויו ויחתמו עדים עליו אי מחזי כשקרא אי לא. | |||
תשובה יראה שאותה כתובה אינה כתובה כיון שלא הוחזק בעיר באותו שם עד היום הזה ונמצא משהא את אשתו בלא כתובה ובגטין פרק השולח (ל"ד) מייתי ברייתא היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וגירש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל אינה מגורשת עד שיגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ושם דגליל עמו ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל ושם דיהודה עמו וכשיצא למקום אחר וגרש את אשתו באחד מהם מגורשת ופריך והא אמרת שם דגליל עמו אלא לאו שמע מינה הא דאיתחזק הא דלא איתחזק פי' היכא דאיתחזק בב' מקומות באלו שני השמות שידוע הוא שיש לו שני שמות אבל בני מקום זה אינן מכירים בשם שיש לו במקום אחר אז צריך לכתוב וכל שם שיש לו דלא ליתי לידי קלקול שאם יגרש באותו שם שקורין לו במקום הנתינה או מקום הכתיבה בני מקום אחר אינן מכירין באותו שם ואם תבא לינשא או לגבות כתובה יאמרו שלא נתגרשה כי אינן מכירין שם זה הילכך התקין ר"ג שיהא כותב שמו שקורין לו במקום הנתינה וכל שם אחר שיש לו אבל לא איתחזק בתרי שמי שאינן יודעין במקום הנתינה שיש לו שם אחר במקום הכתיבה אין צריך לכתוב וכל שום אוחרן וחניכא דאית ליה דאין לנו אלא שם שהחזיק בו את עצמו הרי שהקפידו חכמים מי שיש לו שני שמות בשני מקומות שצריך לכתוב שניהם שלא תבא האשה לידי הפסד בגביית כתובתה כל שכן מי שהחזיק לו שם באותה מדינה עד היום הזה ועתה בא ליקרא לו שם חדש ולכתבו בכתובה דלא צייתינן ליה כי היום ולמחר כשתוציא כתובתה יאמרו לא ידענו שם זה מי הוא ואפילו יכתוב שם כנויו לא מהני כיון שלא כתב שם העיקר כדאיתא בגיטין פרק השולח (ל"ד) ההוא דהוו קרי לה רובה מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעי מרים וכל שם שיש לה ולא שרה וכל שם שיש לה ובירושלמי פרק השולח גרסינן אמתני' שהתקין ר"ג שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה שמעון בתמיה אלא איש פלוני עם כל שם שיש לו והכי פירושא לפי שר"ג תיקן על בני אדם ההולכים ממקומם למקום אחר ומשנין את שמותיהם לפי שפעמים בורחין מחמת ממון או מחמת מרדין ואינן רשאין לגלות את שמם ותיקן ר"ג כשיגרשו נשותיהן שיכתבו איש פלוני וכל שם שיש לו ופריך עלה בירושלמי הרי שהיה שמו ראובן ואסיק שמיה שמעון מה הועילה התקנה של ר"ג משום דמשמע איש פלוני וכל שם אחר שיש לו וכיון שאינו נקרא איש פלוני נמצא שלא גרשה בגט זה ומשני אני פלוני עם כל שם שיש לי דמשמע אני פלוני שהחזקתי את שמי כך במקום הזה עם כל שם שיש לי כלומר אם יש לי שם אחר תהא מגורשת באותו שם אלמא היכא דשינה את שמו ואפילו כתב עם כל שם שיש לי אינו מועיל ועוד הא דתנן בפרק גט פשוט (קע"ב) שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אינן יכולין להוציא שטרות זה על זה ולא אחר יכול להוציא שטר חוב עליהן כיצד יעשו ישלשו אם היו משולשים יכתבו הסימן אם היו מסומנין יכתוב כהן ומה אנו צריכין לכל דקדוק זה אחד מהם ישנה את שמו ויכתוב בשטר יצחק בן ראובן אלא ודאי אי איפשר לשנות ולכתוב שם שלא הוחזק בו שטר זה כמאן דליתיה דמי הכא נמי כתובה זו כמאן דליתיה דמיא ואין לחתום עליה אלא כך נוהגין לכתוב בכתובות וגטין של גרים פלוני בן אברהם ושמו המובהק כותבים ואב המון גוים הוא אבי כלם. | '''תשובה''' יראה שאותה כתובה אינה כתובה כיון שלא הוחזק בעיר באותו שם עד היום הזה ונמצא משהא את אשתו בלא כתובה ובגטין פרק השולח (ל"ד) מייתי ברייתא היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וגירש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל אינה מגורשת עד שיגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ושם דגליל עמו ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל ושם דיהודה עמו וכשיצא למקום אחר וגרש את אשתו באחד מהם מגורשת ופריך והא אמרת שם דגליל עמו אלא לאו שמע מינה הא דאיתחזק הא דלא איתחזק פי' היכא דאיתחזק בב' מקומות באלו שני השמות שידוע הוא שיש לו שני שמות אבל בני מקום זה אינן מכירים בשם שיש לו במקום אחר אז צריך לכתוב וכל שם שיש לו דלא ליתי לידי קלקול שאם יגרש באותו שם שקורין לו במקום הנתינה או מקום הכתיבה בני מקום אחר אינן מכירין באותו שם ואם תבא לינשא או לגבות כתובה יאמרו שלא נתגרשה כי אינן מכירין שם זה הילכך התקין ר"ג שיהא כותב שמו שקורין לו במקום הנתינה וכל שם אחר שיש לו אבל לא איתחזק בתרי שמי שאינן יודעין במקום הנתינה שיש לו שם אחר במקום הכתיבה אין צריך לכתוב וכל שום אוחרן וחניכא דאית ליה דאין לנו אלא שם שהחזיק בו את עצמו הרי שהקפידו חכמים מי שיש לו שני שמות בשני מקומות שצריך לכתוב שניהם שלא תבא האשה לידי הפסד בגביית כתובתה כל שכן מי שהחזיק לו שם באותה מדינה עד היום הזה ועתה בא ליקרא לו שם חדש ולכתבו בכתובה דלא צייתינן ליה כי היום ולמחר כשתוציא כתובתה יאמרו לא ידענו שם זה מי הוא ואפילו יכתוב שם כנויו לא מהני כיון שלא כתב שם העיקר כדאיתא בגיטין פרק השולח (ל"ד) ההוא דהוו קרי לה רובה מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעי מרים וכל שם שיש לה ולא שרה וכל שם שיש לה ובירושלמי פרק השולח גרסינן אמתני' שהתקין ר"ג שיהו כותבין איש פלוני וכל שם שיש לו הגע עצמך דהוה שמיה ראובן ואפיק שמיה שמעון בתמיה אלא איש פלוני עם כל שם שיש לו והכי פירושא לפי שר"ג תיקן על בני אדם ההולכים ממקומם למקום אחר ומשנין את שמותיהם לפי שפעמים בורחין מחמת ממון או מחמת מרדין ואינן רשאין לגלות את שמם ותיקן ר"ג כשיגרשו נשותיהן שיכתבו איש פלוני וכל שם שיש לו ופריך עלה בירושלמי הרי שהיה שמו ראובן ואסיק שמיה שמעון מה הועילה התקנה של ר"ג משום דמשמע איש פלוני וכל שם אחר שיש לו וכיון שאינו נקרא איש פלוני נמצא שלא גרשה בגט זה ומשני אני פלוני עם כל שם שיש לי דמשמע אני פלוני שהחזקתי את שמי כך במקום הזה עם כל שם שיש לי כלומר אם יש לי שם אחר תהא מגורשת באותו שם אלמא היכא דשינה את שמו ואפילו כתב עם כל שם שיש לי אינו מועיל ועוד הא דתנן בפרק גט פשוט (קע"ב) שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אינן יכולין להוציא שטרות זה על זה ולא אחר יכול להוציא שטר חוב עליהן כיצד יעשו ישלשו אם היו משולשים יכתבו הסימן אם היו מסומנין יכתוב כהן ומה אנו צריכין לכל דקדוק זה אחד מהם ישנה את שמו ויכתוב בשטר יצחק בן ראובן אלא ודאי אי איפשר לשנות ולכתוב שם שלא הוחזק בו שטר זה כמאן דליתיה דמי הכא נמי כתובה זו כמאן דליתיה דמיא ואין לחתום עליה אלא כך נוהגין לכתוב בכתובות וגטין של גרים פלוני בן אברהם ושמו המובהק כותבים ואב המון גוים הוא אבי כלם. | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{פורסם בנחלת הכלל}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||