207
עריכות
מילי דעזרא/חושן משפט/ו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
צופה פני דמשק (שיחה | תרומות) (חושן משפט ו) |
צופה פני דמשק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''והנה''' מרן ז"ל בש"ע ח"מ סי' קנ"ד סכ"ח כתב ראובן שנתן או מכר כאחד הבית לש' והחצר ללוי והיו חלונות פתוחות מהבית לחצר אם רצה אותו שזכה בחצר לבנות בפניהם הרשות בידו. וה"ה אם מכר החצר ושייר הבית לעצמו דרשאי אותו שזכה בחצר לבנות בפני החלונות. וי"א דאינו יכול אא"כ הרחיק ד"א, והבאה"ט בס"ק נ"ד כתב וז"ל כאחד דקדק לכתוב כאחד דאז אליבא דכ"ע יכול לבנות לפני החלון משא"כ כשמכר להן זא"ז דבזה יש פלוגתא כמו בדין כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית דמה מכר ראשון לב' כל זכות שהיה בידו וכו' סמ"ע. הרי דכשמכר זא"ז אינו פשוט בנדון הרב נבחר מכסף לכ"ע דשמעון יכול לכופו ללוי לסלק היזקו אלא דתלייא בפלוגתה כמ"ש הסמ"ע שדקדק כן בדברי מרן ז"ל שכתב תיבת כאחד וכנז"ל. וגם כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית הוייא בפלוגתא וכנ"ל דלא כמ"ש ה' נבמ"כ דפשיטא היא דמחייבו לסלק הזיקו. | '''והנה''' מרן ז"ל בש"ע ח"מ סי' קנ"ד סכ"ח כתב ראובן שנתן או מכר כאחד הבית לש' והחצר ללוי והיו חלונות פתוחות מהבית לחצר אם רצה אותו שזכה בחצר לבנות בפניהם הרשות בידו. וה"ה אם מכר החצר ושייר הבית לעצמו דרשאי אותו שזכה בחצר לבנות בפני החלונות. וי"א דאינו יכול אא"כ הרחיק ד"א, והבאה"ט בס"ק נ"ד כתב וז"ל כאחד דקדק לכתוב כאחד דאז אליבא דכ"ע יכול לבנות לפני החלון משא"כ כשמכר להן זא"ז דבזה יש פלוגתא כמו בדין כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית דמה מכר ראשון לב' כל זכות שהיה בידו וכו' סמ"ע. הרי דכשמכר זא"ז אינו פשוט בנדון הרב נבחר מכסף לכ"ע דשמעון יכול לכופו ללוי לסלק היזקו אלא דתלייא בפלוגתה כמ"ש הסמ"ע שדקדק כן בדברי מרן ז"ל שכתב תיבת כאחד וכנז"ל. וגם כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית הוייא בפלוגתא וכנ"ל דלא כמ"ש ה' נבמ"כ דפשיטא היא דמחייבו לסלק הזיקו. | ||
'''וממילא''' גם מ"ש וגדולה מזו שאפי' מכר ראובן תחילה ללוי הבית וכו' ואח"כ מכר החצר והבתים לש' וכו' ולא מכר לו אלא ע"ד לסלק החלון. כפי האמור לעיל גם את זו היא הוייא בפלוגתא מהנייא וכמ"ש מור"ם ז"ל בהגה"ה שם וז"ל מכר הבית ושייר החצר לעצמו י"א דאינו יכול לסתום חלונותיו דמוכר בעין יפה הוא מוכר והוא הדין לנותן (רבי' ירוחם ול"א חי' וב"י) ויש חולקין (נ"י סו"פ לא יחפור. ב"י בשם הריטב"ץ) (ועיין לקמן סי' קנ"ה סעיף כ"ה) ע"כ. | '''וממילא''' גם מ"ש וגדולה מזו שאפי' מכר ראובן תחילה ללוי הבית וכו' ואח"כ מכר החצר והבתים לש' וכו' ולא מכר לו אלא ע"ד לסלק החלון. כפי האמור לעיל גם את זו היא הוייא בפלוגתא מהנייא וכמ"ש מור"ם ז"ל בהגה"ה שם וז"ל מכר הבית ושייר החצר לעצמו י"א דאינו יכול לסתום חלונותיו דמוכר בעין יפה הוא מוכר והוא הדין לנותן (רבי' ירוחם ול"א חי' וב"י) ויש חולקין (נ"י סו"פ לא יחפור. ב"י בשם הריטב"ץ) (ועיין לקמן סי' קנ"ה סעיף כ"ה) ע"כ. והציון על לקמן סיקנ"ה לא ידעתי כוונתו כי שם אינו שייך לזה כלל. | ||
'''גם''' מ"ש ומסתברא לע"ד דאפי' הרמב"ם סבר בנ"ד דאין לו חזקה לעולם שלא עשה מעש' כשקנה ש' ואחריו לוי וכו' וכו'. אפי' בב' שקנו משני אנשים ונודע לכל א' חלקו מאחר דלא עשו מעשה רק החלון מצאוהו פתוח איל"ח לעולם ע"כ. עיין בהרמב"ם פ"ב מה' שכנים והנבחמ"כ הוא בעצמו בתחילת דבריו הביאו בקיצור, ובדברי מרן בש"ע סי' קע"ג סעיף י"ג האחים שחלקו וכו' וכו' שסיים אבל ב' שקנו שדה מב' אנשים או מב' אחים כשהיה נודע חלק כל אחד והיו מחזיקים בנזקים אלו אין לאחד מהם להפסיק אמת המים ולא לשנות דבר מהנזקים שהחזיקו בהם המוכרים ע"כ. דדבריו אלו הם נגד דברי ה' נבמ"כ ז"ל ממש. ותמיהני ג"כ מהרב המגיה ז"ל שלא העיר בכל הנז"ל.{{הערה|ודוחק לומר דהשו"ע שם לא איירי בהיזק ראיה כ"א בשאר נזקים דנראה דהתם איירי בכל התשמישים השייכים בין שותפים. '''הערת המלבה"ד'''.}} ולע"ד אחר המחילה רבה מהרי"ף ז"ל דבריו ומאי דאסיק לדינא הם אינם מוסכמי' וצל"ע. וספר שולחן ערוך כבר הודפס בזמנו כאשר עיניך תראינה בפסק מהרב כמוהר"ר אליעזר ן' ארחא ז"ל בדין מקוה שרוצים לתת בו מים חמין אם כשר לטבילה והודפס בס' נבחר מכסף סי' י"ז ע"ש שכתב וציין להתחכם יותר ממה שהורה הרב מוהרי"ק דאפי' סברת האוסרי' לא חשש לכתוב ומפיו אנו חיים. והמגיה שם כתב דפסק הנז' נמצא בתשו' הגאון המחבר כדי להסכים עד"ז עמו ובודאי שהסכים עמו וכו' ע"ש. | '''גם''' מ"ש ומסתברא לע"ד דאפי' הרמב"ם סבר בנ"ד דאין לו חזקה לעולם שלא עשה מעש' כשקנה ש' ואחריו לוי וכו' וכו'. אפי' בב' שקנו משני אנשים ונודע לכל א' חלקו מאחר דלא עשו מעשה רק החלון מצאוהו פתוח איל"ח לעולם ע"כ. עיין בהרמב"ם פ"ב מה' שכנים והנבחמ"כ הוא בעצמו בתחילת דבריו הביאו בקיצור, ובדברי מרן בש"ע סי' קע"ג סעיף י"ג האחים שחלקו וכו' וכו' שסיים אבל ב' שקנו שדה מב' אנשים או מב' אחים כשהיה נודע חלק כל אחד והיו מחזיקים בנזקים אלו אין לאחד מהם להפסיק אמת המים ולא לשנות דבר מהנזקים שהחזיקו בהם המוכרים ע"כ. דדבריו אלו הם נגד דברי ה' נבמ"כ ז"ל ממש. ותמיהני ג"כ מהרב המגיה ז"ל שלא העיר בכל הנז"ל.{{הערה|ודוחק לומר דהשו"ע שם לא איירי בהיזק ראיה כ"א בשאר נזקים דנראה דהתם איירי בכל התשמישים השייכים בין שותפים. '''הערת המלבה"ד'''.}} ולע"ד אחר המחילה רבה מהרי"ף ז"ל דבריו ומאי דאסיק לדינא הם אינם מוסכמי' וצל"ע. וספר שולחן ערוך כבר הודפס בזמנו כאשר עיניך תראינה בפסק מהרב כמוהר"ר אליעזר ן' ארחא ז"ל בדין מקוה שרוצים לתת בו מים חמין אם כשר לטבילה והודפס בס' נבחר מכסף סי' י"ז ע"ש שכתב וציין להתחכם יותר ממה שהורה הרב מוהרי"ק דאפי' סברת האוסרי' לא חשש לכתוב ומפיו אנו חיים. והמגיה שם כתב דפסק הנז' נמצא בתשו' הגאון המחבר כדי להסכים עד"ז עמו ובודאי שהסכים עמו וכו' ע"ש. | ||