תועפות ראם/רעא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|א}} דע"ז לאו מולך הוא צ"ל דמולך לאו ע"ז הוא וכ"ה בנדפס.  

{{עוגןמ|ב}} דברי כו' נראה לי דתיבת דברי מיותר וצ"ל אח"ז ר"א בר"ש אומר כו' וכ"ה בגמרא לפנינו והשם חדש דחק ליישב גי' רבינו ואינו נראה לענ"ד ומשכ"ר וקימ"ל כר"א ר"ל כר"א בר"ש.  

{{עוגןמ|ג}} כר"א דקם ליה רחב"א כשיטתי' דאמר אביי ר"א ורחב"א אמרו דבר אחד ר' אליעזר הא דאמרן ר"ח דתניא כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס וראיתי בס' כלילת המנורה מערכת האלף אות ד' שכ' ע"ד היראים אלו בזה"ל ודבריו תמוהין לכאורה דהא אדרבה מדכיילינהו אביי בשיטה אין הלכה כמותו ובעכצ"ל דס"ל להרא"ם ז"ל כשיטת הסוברים דאמרו דבר אחד לאו שיטה היא עכ"ל גם הגרא"ד שליט"א כ' ע"ד היראים אלו וז"ל לכאורה עדיין הם יחידים נגד ת"ק וגם לשון אמרו ד"א הוא שיטה ועיין בספרי הכללים ואולי בשנים לא שייך זה דקמ"ל אביי דהלכה כוותי' משום דרחב"א הכי ס"ל ורחב"א תנא קדמון היה עכ"ל ואני אומר דשפיר כ' רבינו עפמש"כ בס' מה"ר ח"ב ערך שיטה אות ה' בשם ס' באר יעקב דבמקום דמצינו להדיא בש"ס סברות מתנגדות לזה ואיכא להעלות על לב דלא אמרו ד"א צריך האי מ"ד לאשמעינן דאמרו ד"א להוציא מסברת אותו פ' ולאו משום דלאו הלכתא כוותייהו עיי"ש וא"כ מכש"כ הכא דפליג אביי עם רבא דרבא אמר מולך עראי א"ב לא שייך כאן כלל לומר דאמרו ד"א הוא שיטה ולאו משום דשנים הם דה"ה יותר בכה"ג.  

{{עוגןמ|ד}} אלוה ליתא בנדפס ונכון דהא כ' רבינו לעיל ולא לשם אלהות.  

{{עוגןמ|ה}} להעביר בנדפס העביר וכ"ה לפנינו במשנה ולפמש"כ רש"י בסנהדרין ס"ד ב' בדברי ר' ינאי בד"ה לא תתן להעביר וסתמא דמילתא שמשין שלה קא מעבירין לה הוה א"ש לשון רבינו במשנה שכ' ולא להעביר באש דר"ל דהשמשין לא יעבירוהו באש אולם בספר ת"ח תמה ע"ד רש"י וכ' שהאב עצמו הי' מעבירו וכ"ה בירושלמי פ"ז דסנהדרין ה"י לעולם אינו מתחייב עד שימסרנו לכומרין ויטלנו ויעבירנו עיי"ש במראה הפנים וכ"כ הרמב"ן בפי' התורה.  

{{עוגןמ|ו}} שסופו להעביר למולך בנדפס ליתא ודברי רבינו הוא כמש"כ בספר ת"ח דדרשת ר' ינאי הוא מדכתיב ומזרעך לא תתן להעביר למולך ולא כתיב לא תתן למולך אלמא שהי' נותנו תחלה לאחרים להניפו לשם ע"ז כדי להעבירו אח"כ ע"י עצמו וזש"ר על מה שאמר הכתוב להעביר למולך שסופו להעביר למולך.  

{{עוגןמ|ז}} יכול העביר כו' ת"ל לא תתן יכול מסר כו' ת"ל להעביר יכול מסר והעביר כו' ת"ל למולך יכול העביר למולך ולא באש יהא חייב נאמר כאן כו' כצ"ל והנה רבינו כ' כאן לשון הברייתא ומזרעך לא תתן להעביר וגו' יכול העביר כו' והוא כגי' הישנה שהיה כתוב בספרים ורש"י מחקה וכתב ה"ג תנ"ה יכול העביר ולא מסר כו' ול"ג בברייתא ברישא ומזרעך לא תתן כו' עיי"ש ועיין בת"כ ויקרא כ' ב' דגריס שם לפי שנאמר ומזרעך לא תתן וגו' יכול העביר ולא מסר יהא חייב ת"ל אשר יתן מזרעו ועיי"ש בהתו"ה.  

{{עוגןמ|ח}} קדשים לפי שנאמר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש אין לי אלא בבן ובת בן בנו ובן בתו מנין ת"ל בתתו מזרעו למולך ואקשי התם תנא פתח בכי מזרעו וסליק ומייתי בתתו מזרעו כו' אין לי אלא זרע כשר זרע פסול כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס.  

{{עוגןמ|ט}} כי דכתיב דזרע. ג' תיבות אלו ט"ס וצ"ל תחתם "בתתו מזרעו" ועיין בב"ב קט"ו א' תוד"ה בן ובחי' הרשב"א ריש קדושין כתירוץ רבינו היראים כאן.  

{{עוגןמ|י}} קג"ם דלא כרש"י בפי' התורה ועיי"ש ברמב"ן שתפס על פרש"י ועיין רמב"ם פ"ו מהל' ע"ז ה"ג וכ"מ ולח"מ שם ועיין בסה"ד סדר תו"א ערך רבא סי' ט' [בסדר הדורות החדש] שכ' ואולי מ"ם דקג"ם אליבא דרש"י הוא מולך עכ"ל ואף דבסנהדרין כ"ז א' גבי מומר או"נ להכעיס דפליגי אביי ורבא אמרו שם להדיא והלכתא כוותי' דאביי עיין מש"כ לעיל סי' כ"ו אות צ' בביאורי והפנים יפות ויקרא י"ח כ"א כ' לתרץ פרש"י דס"ל דודאי ל"פ אביי ורבא מבציאות כיצד סדר עבודתו אע"כ דיש מהן עושין כך ויש מהן עושין כך ול"פ אביי ורבא אלא לענין חיוב מיתה ובמעבירו ברגל אין בו דין מיתה אלא אזהרה לבד דאיכא לאו אחר בפ' שופטים לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש עיי"ש.