פני יהושע/כתובות/קד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר + עיצוב מיוחד
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר + עיצוב מיוחד)
 
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר + עיצוב מיוחד)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


<big>משנה</big> '''כל זמן שהיא בבית אביה ופרש"י והיורשים זנין אותה שם עכ"ל.''' ונראה דלישנא דמתניתין הכי דייק דקתני סתמא כל זמן שהיא בבית אביה ולא קתני אלמנה כל זמן שהיא בבית אביה מש"ה מפרש דאמתני' דלעיל קאי דקתני זנין אותה והיא בבית אביה ואההיא אלמנה גופא קתני סיפא דאע"ג שנותנין לה מזונות בבית אביה אפ"ה גובה לעולם ולא אמרינן דמחלה ועיין בתי"ט מיהו המרדכי כתב בשם ראב"ן הובא גבהגה"ת אשירי דחכמים דאמרו כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לאו בבית אביה תליא מילתא אלא בבית אביה היינו שאין מעלין לה מזונות:
<big>גמרא כי</big> '''אתא רב דימי אמר ריב"ל משום בר קפרא ל"ש אלא מנה ומאתים אבל תוספת יש לה.''' כן גירסת רש"י ותוספות ורוב הפוסקים אבל רבינו חננאל ור"ש גרסי איפכא ל"ש אלא מנה ומאתים אבל תוספת אין לה והובא בל' הר"ן ז"ל אלא שהקשה ע"ז מכמה סוגיות דאדרבא תוספת כתובה הו"ל כחוב ועכ"ז נ"ל ליישב שיטת הגאונים דשאני הכא דעיקר הטעם בכתובה יוצא מתחת ידה דגובית לעולם היינו משום דאי מחלה הו"ל להחזיר הכתובה אע"כ דלא מחלה והא דשתקה כ"כ ולא חייש' שמא תאבד כתובתה היינו משום דסמכה דאכתי תגבה בעידי מיתה משא"כ לענין תוספת דלא גביא בעידי מיתה א"כ אף בכתובה יוצא מתחת ידה נמי אין לה דודאי אי לאו דמחלה לא היתה שותקת כ"כ דהו"ל למיחש שמא תאבד כתובתה ונהי דתוך זמן כ"ה שנים אורחא לאמתוני משאלאחר כ"ה שנים שאין דרך להמתין הו"ל למיחש שמא תאבד כתובתה והיה לה לתבוע בב"ד אלא ודאי דמחלה כן נ"ל ליישב ודו"ק:


<big>בתוספות</big> '''בד"ה ומרתא בת בייתוס כו' אמר לי רבי כו' דלענין כתובה דאורייתא עניה שבישראל ומרתא בת בייתוס שוות כו' עכ"ל.''' והא דלא משמע להו לפרש איפכא דהא דמקשה עניה שבישראל ומרתא בת בייתוס היינו לענין הטובה שעושית דודאי מרתא בת בייתוס טובתה הרבה לפי עשרה וא"כ אפילו בשנים מועטות תפסיד עיקר כתובתה לפי ערך העניה שבישראל שטובתה מועטת ומפסדת העיקר לאחר כ"ה שנים אלא דלפלא הוי משני מידי לפום גמלא שיחנא אם לא שנפרש דהא גופא משני ליה דכתובתה נמי לפום גמלא שיחנא דעשירה כתובתה יותר מחמת התוספת א"כ סוף סוף לא הוי כבר קפרא לפי המסקנא אלא דלפמעתה אין צורך לפרש בסמוך כפירוש מהרש"א ז"ל דהתוספות סמכו עצמם בעיקר תירוצם אמה שכתבו שדומה להם דבר פשוט דאליבא דרבנן קאי סוגיא דלקמן דבלא"ה מצינן למימר דלתירוץ התוספות שכתבו ונדאליבא דכ"ע אתי היינו לפי סברת התרצן דמשני לפום גמלא שיחנא וא"כ ע"כ דלר' מאיר אפילו תוספת אין לה דאל"כ לא הוי משני מידי לר"מ כמהתוס' משאהמקשה דלא אסיק אדעתיה מצינן למימר דמקשה להיפך מצד הטובה אין להשוות עניה שבישראל למרתא בת בייתוס דטובה של מרתא בת בייתוס מרובה והמקשה הוי סבור דמתניתין לא מיירי אלא מעיקר כתובה ומשני ליה הא מילתא גופא לפום גמלא שיחנא דמתוספת כתובה נמי איירי ר"מ לכ"ע כן נ"ל מיהו דברי מהרש"א ז"ל יותר פשוטין ודו"ק ועיין בסמוך:
<big>תוספות</big> '''בד"ה אמר רב הונא אמר רב כו' תימא כו' הואיל ואינה גובה בה לרב עכ"ל.''' וכתב מהרש"א ז"ל דמהרש"ל ז"ל הגיה הואיל וגובה בה לרב ומפרש דאין הכתובה ראיה כלל שלא מחלה העיקר דאף אם מחלה העיקר אכתי צריכה להחזיק הכתובה משום התוספת וע"ז הקשה מהרש"א ז"ל דמשום הא לא איריא דהאיכא לאוקמי מתניתין אליבא דרב באשה שאין לה תוספת לכך מסיק מהרש"א ז"ל לקיים הגירסא הואיל ואינה גובה בה לרב ומפרש בפשיטות כיון דאין גובית העיקר לרב בכתובה אין הכתובה ראיה ע"ש בל' מהרש"א אלא דמורי זקיני ז"ל בס' מגיני שלמה תמה על דברי מהרש"א ז"ל דנהי דרב סדגובית העיקר בעידי מיתה לחוד אף בלא כתובתה מ"מ מיהא פשיטא דגובית כ"ש בכתובה העיקר כל זמן דליכא שובר וא"כ מדלא החזירה הכתובה ע"כ דלא מחלה ובכך מיישב מורי זקיני ז"ל קושית התוס' דלא מקשו מידי ממה נפשך ולענ"ד הדבר ברור דמשום הך תמיהת מורי זקיני ז"ל הגיה מהרש"ל בדברי התוספות הואיל וגובית בה לרב וכוונתו בזה דקושיית התוספות מאי דוחקיה דרב לומר לא שנו ולאוקמי מתניתין בשאין שטר כתובה יוצא מתחת ידה דוקא דהא שפיר מצינן לאוקמא אף בשטר כתובה יוצא מתחת ידה וברוב נשים שיש להן תוספת וכ"ש דא"ש טפי למלעיל בל' התוספות בד"ה ומרתא בת בייתוס דעאיירי מתניתין ברוב נשים שיש להן תוספת מדלא מפליג ר' מאיר בין בתולה לאלמנה דלא שייך לתרץ לפום גמלא שיחנא בכה"ג אלא משום התוספות וכדפרישית לעיל כן נ"ל ליישב שיטת מהרש"ל ז"ל אלא דאפ"ה קשה להגיה הספרים ועוד לפירוש מהרש"ל עיקר חסר מהס' דהו"ל להתוס' לפרש דבריהם הואיל וגובית בה התוספת לרב ועוד דלשיטת התוספות ס"פ הכותב משמע להדיא דלכ"ע אין גובין התוס' בעידי מיתה וגירושין אלא בכתובה דוקא וכמו שהארכתי שם בדבריהם ולפ"ז לא אתי שפיר מה שכתבו הואיל וגובית בה לרב דהא לכ"ע הכי איתא לכך נראה יותר לקיים גירסת הספרים שלנו וכמ"ש מהרש"א ז"ל ומה שתמה מורי זקיני ז"ל דהא מ"מ גובית העיקר מכ"ש בכתובה נלע"ד דמשום הא לא איריא דמשמע להו להתוס' דהא דקאמר רב דבשטר כתובה יוצא מתחת ידה גובית לעולם דאי איתא דמחלה היה לה להחזיר הכתובה ומאי הוכחה היא זו ולמה לה כל הטורח הזה כיון שאין רצונה לגבות ולמחול סגי לה בהכי אע"כ משום דהכי אורחא דמילתא כדי שידעו היורשים שמחלה וכיון דלרב גובית אף בלא כתובה בעידי מיתה א"כ אין הכתובה לא מעלה ולא מוריד שאף אם תחזיר להם הכתובה עדיין אין דעת היורשים נוחה בזה אם לא שתמחול בעדים או בשטר ראיה וא"כ שפיר קשיא להו להתוספות כן נ"ל לקיים הגירסא ולפרש קושיית התוספות אלא דמ"מ אין כאן מקום תימה על הגמרא ודוק היטב:


<big>בא"ד</big> '''דאלת"ה אלא אדרבי מאיר קאי כו' א"כ קשה לדידיה אלמנה דכתובתה מנה כ"ה שנה ובתולה דכתובתה מאתים כ"ה שנה כו' עכ"ל.''' משמע דבמאי דמשנינן לפום גמלא שיחנא מיתרצא שפיר הך קושיא ולא ידעתי ליישב היטב מאי לפום גמלא שיחנא שייך לענין אלמנה או בתולה בשלמא לענין ענייה ועשירה שייך שפיר דמסתמא עשירה דנותנין לה מזונות יותר בריוח תוכל לעשות טובה יותר מענייה שניזונית בצימצום דהמזונות נותנין לפי כבודה כדאשכחן במרתא בת בייתוס גופא משא"כ לענין כתובת בתולה ואלמנה מאי שייכא הא מילתא אטו משום דאלמנה כתובתה מועטת משל בתולה מתקנת חכמים נותנין לה מזונות מועטות משל בתולה וכן לענין הטובה מאי פסקא דאלמנה שניסת ונתארמלה לא תוכל לעשות טובה לשכינים כמו בתולה אם לא שנאמר דבמה שכתבו התוספות להוכיח דלר"מ אתוספת נמי קאי א"כ תו לא קשיא הך קושיא דבתולה ואלמנה דבפשיטות מצינן למימר כיון דרוב נשים יש להם תוספת מרובה על העיקר ולענין תוספת בתולה ואלמנה שוות תו לא פלוג רבנן כלל בין בתולה ואלמנה משום הך מנה יתירא שיש לבתולה על האלמנה כן נ"ל בכוונת התוספות בדוחק מיהו לולי דברי התוספות היה נ"ל דלא קשה כלל מבתולה לאלמנה דאפשר דאין ה"נ דר' מאיר דקאמר כ"ה שנה אסתם כתובה דבתולה קאי דרוב נשים בתולות נישאות ואין ה"נ דבאלמנה בי"ב שנים ומחצה מפסדת כתובתה ולא מיבעיא אם נאמר דבלא"ה לר' מאיר משלשין לפי ערך השנים אממילא דה"ה באלמנה אלא אף למאי דאיבעיא להו בסמוך דאפשר דאין משלשין והיינו משום דלא תקנו חכמים לגבות מכתובתה מחמת הטובה אלא היכא דמיסתלקא מהאי ביתא לגמרי אבאלמנה נמי כיון דמסתלקא מהאי ביתא לגמרי פשיטא דמשערינן לפי ערך מאתים של הבתולה כן נ"ל ועדיין צ"ע ודו"ק:
<big>גמרא</big> '''חמתיה דר' חייא כו' א"ל טעמא מאי כו' דאמרינן משום כיסופא הוא דלא תבעה ה"נ משום כיסופא כו'.''' ולכאורה קשה מהאי סוגיא על פירוש רבינו חננאל שהביא המרדכי בשמעתין הבאתיו לעיל במשנה דמפרש דלאו בבית אביה ממש או בבית בעלה תליא מילתא אלא מה שאמרו חכמים כל זמן שהיא בבית בעלה היינו היכא דמעלין לה מזונות אף בבית אביה והיכא דאין מעלין לה מזונות קרינן כל זמן שהיא בבית אביה וא"כ כל האריכות לשון דהכא דקאמר ה"נ משום כיסופא הוא אך למותר אמנם לעניות דעתי נראה דאדרבא אפשר שמכאן נראה לו לר' חננאל לפרש כן דלא ניחא ליה לפרש כפרש"י דהא דקאמר רבה בר שילא ה"נ משום כיסופא היינו משום שעשו לה כל הכבוד הזה ובכתפא אמטו לה דאנתת דבריך לשיעורין ונפל פיתא בבירא לכך נראה לו לפרש דהך מילתא גופא דרבינו חננאל מסיק רבה בר שילא דלאו בבית בעלה דוקא תליא מילתא דהא מ"מ עיקר הטעם אינו אלא משום דכסיפא לתובען ואאף כשזנין אותה בבית אביה נמי אית לה כיסופא טפי דהא בדידה תליא מילתא שרוצית יותר להיות בבית אביה דהא מצית לאמר אי אפשי לזוז מבית בעלי וא"כ ע"כ דהא דקתני מתניתין כל זמן שהיא בבית אביה היינו בענין שאין מעלין לה מזונות כן נ"ל בשיטת רבינו חננאל ז"ל:


'''<big>בד"ה</big> היכי דמי כו' והא אליבא דרב קאי דלדידיה אלמנה גביא בעידי מיתה כו' עד סוף הדיבור.''' לכאורה לא הוי צריכי הכא למימר דלדידיה אלמנה גביא בעידי מיתה דהא כ"ש לר' יוחנן אלמנה גביא בעידי מיתה ואפילו גרושה גביא בעידי גט ולשמואל נמי איכא לאוקמי מתניתין במקום שאין כותבין וכדקס"ד דרב נמי מעיקרא לעיל בס"פ הכותב מקמי דהדר ביה ואפ"ה הוי א"ש הא דקאמר רב אבל בשטר כתובה יוצא מתחת ידה דהיינו היכא דאיתרמי דכתב לה אלא דעיקר דבריהם בזה דרב לשיטתו היינו בהא דמקשה כאן בגרושה אי דלא נקיטא כתובה במאי גביא והיינו דוקא לשיטת' דרב דגיטה היינו כתובתה ולא גביא אלא בגט משאלר' יוחנן דגרושה נמי גביא בעידי הגט לא הוי שייך לאקשויי במאי גביא ואכתי יש לי לדקדק מאי מקשה בגמרא גרושה נמי במאי גביא דלמא בגט יוצא מתחת ידה ואפלאחר כ"ה שנים סד"א דמחלה ומה שלא החזירה הגט היינו משום דבעי לאינסובי בי' ואע"ג דרב מסיק התם דכתבינן ביה גיטא דנן דקרענוהו היינו לענין פרעון דמסתמא מגבי לה הב"ד משא"כ לענין טענת מחילה לא שייך לומר כן ס"ד דמחלה קמל"ן דלא מחלה וגביא אבל לגבי אלמנה ליכא למידק מינה דלעולם אלמנה כ"ש דגביא בכתובתה יוצא מתחת ידה דאי ס"ד דמחלה הולהחזיר הכתובה וצ"ע:
<big>סליק</big> '''פרק הנושא אשה
 
<big>שני</big> '''דייני גזירות פרק שלשה עשר
 
<big>משנה</big> '''שני דייני גזירות כו' והברטנורה בפירוש המשניות גריס דייני גזילות וכתב התי"ט דלפ"ז ע"כ גרסינן בברייתא דמייתי בשמעתין דייני גזירות וכן במשנה דירושלמי גריס נמי גזילות ומשמע דדוקא קתני לה דהא מפרש התם דלפי שלא מיחו קרו להו דייני גזילות אלא דלפי זה יש לדקדק למאי דס"ד דלא הוו אלא תרי הא גזילות בעינן שלשה מומחים אלא דמשום הא לא איריא דבלאנראה דהא דקאמר שני דייני היינו שני בתי דינין שלהם כדמשמע קצת לקמן בשמעתין ועיין עוד בסמוך בל' הגמרא:
 
<big>תוספות</big> '''ד"ה שני דייני כו' וחנן בן אבישלום הכי גורס ר"ת דהא לרבי כו' דאבשלום אין לו חלק לע"ה עכ"ל.''' וקשיא לי דאכתי קשה מהא דתנינן בפ' חלק דור המדבר אין להם חלק לע"ה וא"כ כ"ש דמרגלי' אין להם חלק לע"ה מהאי קרא גופא וכדפשיטא נמי מסברא וא"כ היאך מסקינן בשמייהו דהא שמוע בן זכור היה מהמרגלים ואשכחן רבן שמוע ושפט בן חורי נמי אשכחן טובא בדברי הימים ששמם שפט והרבה כיוצא באלו ואפשר כיון דאמרינן דמרגלים עמעשיהם נקראו אאין זה עיקר השם שלהן וק"ל מיהו לולי דברי התוספות היה נ"ל דלא שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו אלא בשם דואג וכיוצא בו שהשם גופא מורה על זה שהיה רשע כדדרשינן דכתיב דואג וקרינן דויג שהיה הקבדואג שמא יצא לתרבות רעה וא"כ שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו ועוד דמסתמא לא נמצא שום אדם צדיק שהיה לו שם כיוצא בזה משא"כ באבשלום וכיוצא בו דאפשר שקודם לזה כמה צדיקים נקראו בשם זה ואבשלום גופא נראה שהיה צדיק קודם שמרד באביו ולכאורה מילתא דמסתבר הוא דבשם הרגיל ומצוי לצדיקים ולרשעים לא שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו וכדמשמע מל' התוספות עצמן בענין שבנא דאי תרי שבנא הוו אתי שפיר ואאפילו אי חד שבנא הוה בקרא אפ"ה איכא למימר דכמה וכמה שבנא מצינו קודם לזה שהיו צדיקים ולפי זה אין צורך להגיה כלל לא באבשלום ולא בשבנא כן נלולי שר"ת לא כתב כן:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט