175,989
עריכות
ביאור הגר"א/אורח חיים/תקצא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== א == | |||
''' | '''ס"א יתפללו הציבור בלחש כו'.''' גמרא ר"ה ל"ד ב' א"ל לדבריך למה צבור כו' ואע"ג דאמרי' בפ"ד דברכות הני תשע דר"ה כו' דמשמע לכאורה בכל תפלות וכ"ד הרז"ה אבל בירושלמי פ"ק דשבועות גרסינן ר' יעקב בשם ר' יוסי העובר לפני התיבה בי"ט של ר"ה בשחרית בש"א שמנה ובה"א שבע במוסף בש"א עשר וב"ה אומר תשע ר"ל אם חל בשבת ומ"ש בפ"ד דר"ה השני מתקיע מ"ט כו' ונעביד בראשון כו' ה"ק נימרו בשחרית תשע וליתקע שם ועיין ר"ן וכ"ד כל הפוסקים וכן פירש הרא"ש ורי"ץ גיאו' אבל דעת' הגאונים שאין הצבור מתפללין בלחש אלא שבע כמו בשחרית וכן הסכים הרמב"ן וכ' דמ"ש הלכה כר"ג בברכות של ר"ה ויוה"כ היינו במלכיות זכרונות ושופרות לבד דאוושי וכ"ה בירושל' א"ר הונא צפורנאה בשם ר' יוחנן הלכה כר"ג באלין תקיעתא ר"ז ור' חסדא הוו יתבי לאלין תקיעתא מאן דצלו אתא צלותי' קם רב חסדא א"ל ר' זעירא ולאו כבר מצלינן א"ל מצלי אנא והדר מצלי דנחתון מערבאי להכא אמרי בשם ר' יוחנן הלכ' כר"ג באלין תקיעתא ור"ל שהתפללו שחרית וחזר ר"ח וצלי מוסף בלחש והקשה ר"ז בשלמא שחרית שהן ז' אין הש"ץ מוציא אבל מוסף שהן מ' הש"ץ מוציא ולמה ליה להתפלל ותירץ לו שאין הש"ץ מוציא אלא באלין תקיעתא במלכיות וזכרונות ושופרות לבד כנ"ל. ר"ן ודלא כרז"ה הנ"ל ועיין שם שהאריך וע' ברא"ש שם ועיין במלחמות טענות של הרמב"ן וסתירתם עיין שם שהאריך מאד אבל עתה אין נ"מ בכ"ז שא"א יכולין לכוין לצאת בברכת דש"ץ: | ||
''' | '''ושליח צבור כו'.''' גמרא שם כדי להסדיר כו': | ||
== ב == | |||
''' | '''ס"ב המנהג פשוט.''' רא"ש שם וע"ש הטעם ועט"ז: | ||
''' | '''והמנהג הפשוט.''' כ"מ בגמ' שם ל"ה א' כיון שאמר כו' דיעבד דוקא וכפרש"י וכ"ש לפר"ת דאפי' דיעבד לא יצא: | ||
''' | '''ואין אומרים פסוקי כו'.''' רא"ש שם וע' תוס' ח' ב' ד"ה שהחדש ועוד פי' מתכסה כו' ואפילו ר"ת מודה בזה וע' במדרש שם וירושלמי הביאו הרא"ש פ"ד רב מפקד לתלמידיו לאדכורי במוספין ועולת החדש ומנחתה ושני שעירין לכפר ושני תמידין כהלכתן וכ' שם שי"ל מלבד עולת כו' משמע ג"כ שאין לומר פסוקים של מוסף ר"ח: | ||
''' | '''אלא.''' תוס' שם ורא"ש שם בשם הירושל': | ||
== ג == | |||
''' | '''ס"ג צריך לומר.''' כמ"ש בתוס' הנ"ל ח' ב' וער"ן: | ||
''' | '''וגם.''' ב"י דלא ככל בו משום דלא לזלזולי בי' כמ"ש בעירובין מ' א': | ||
== ד == | |||
''' | '''ס"ד אומרים.''' ר"ה ל"ב: | ||
''' | '''ג' מהם.''' שם א' ב' וע"ש רש"י ד"ה ומתחיל בתורה עד מתני' וע"ש ברא"ש בשם מ"מ: | ||
'''ואם רצה.''' רא"ש שם וכן משמע מדקאמר אין פוחתין כו' וכ' הרא"ש ואע"ג שאמרו כנגד מי ה"נ אמרו בפ"ג דמגילה במנין הקרואים ואפ"ה אמרו מוסיפין עליהם: | |||
''' | '''מיהו אם.''' גמרא ל"ה א' וע' תוס' ח' ב' ד"ה אילימא ור"ת פי' כו' וש"ע השמיטו כמ"ש בב"י שהרמב"ם ס"ל כפירש"י אבל הרא"ש והטור אף שחולקים על ר"ת במה שכ' דלא קאי אפסוקי מוסף ועסי' רס"ח ס"ד בהגה מ"מ בזה מסכימין במה שסובר כפי' רבותיו של רש"י וכ"ד הרב: | ||
== ה == | |||
''' | '''ס"ה אין.''' שם ל"ב א': | ||
''' | '''וא"א.''' שם ב'. | ||
== ו == | |||
''' | '''ס"ו יש קורין.''' רא"ש שם: | ||
''' | '''והרא"ש.''' שכת' כיון דקי"ל כר' יוסי תרועה שאין עמה כלום כו' ה"ה לתקיעה משום דכתי' חצוצרות לא גריעא: | ||
'''והר"ן כו'.''' בשם הרא"ה דבספרי יליף מהאי קרא מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות אני ה' אלקיכם זכרונות והיו לכם לזכרון שופרות ותקעתם. וכן מ' בירושלמי פ"ד בעון קומי רבנן מהו להזכיר של ר"ח בר"ה א"ר יעקב בר אחא בשם ר' יוסי העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה א"צ להזכיר של ראש חודש ואתיא כר"ח דאמר זכרון א' עולה לכאן ולכאן מעתה יבטל ר"ח בתפלה כיון שאמר בסוף שופרות וביום שמחתכם ובמועדיכם ובר"ח יצא וע' ברא"ש שם: | |||
''' | '''ועקידת.''' נדרים ל"א א': | ||
== ח == | |||
''' | '''ס"ח לא.''' ע"ז ד' ב': | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||