רש"י/דברים/כ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 3,508 בתים ,  14 באפריל 2020
תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל
(העלאת דפים בצורה אוטומטית - הטקסט פורסם ברשיון נחלת הכלל באתר 'ספריא')
 
(תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל)
שורה 3: שורה 3:


{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
 
== א ==
== א ==


'''כי תצא למלחמה.'''  סָמַךְ הַכָּתוּב יְצִיאַת מִלְחָמָה לְכָאן, לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין מְחֻסַּר אֵבֶר יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה (עי' ספרי); דָּבָר אַחֵר, לוֹמַר לְךָ אִם עָשִׂיתָ מִשְׁפַּט צֶדֶק, אַתָּה מֻבְטָח שֶׁאִם תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה אַתָּה נוֹצֵחַ, וְכֵן דָוִד הוּא אוֹמֵר (תהילים קי"ט) עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעוֹשְׁקָי (תנחומא):
'''כי תצא למלחמה.'''  סמך הכתוב יציאת מלחמה לכאן, לומר לך שאין מחסר אבר יוצא למלחמה {{ממ|עי' ספרי}}. דבר אחר, לומר לך אם עשית משפט צדק, אתה מבטח שאם תצא למלחמה אתה נוצח, וכן דוד הוא אומר {{ממ|תהילים קי"ט}} עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי {{ממ|תנחומא}}:


'''על איבך.'''  יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּאוֹיְבִים, אַל תְּרַחֵם עֲלֵיהֶם כִּי לֹא יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ:
'''על איבך.'''  יהיו בעיניך כאויבים, אל תרחם עליהם כי לא ירחמו עליך:


'''סוס ורכב.'''  בְּעֵינַי כֻּלָּם כְּסוּס אֶחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ו') וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות ט"ו) כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה (עי' ספרי):
'''סוס ורכב.'''  בעיני כלם כסוס אחד, וכן הוא אומר {{ממ|שופטים ו'}} והכית את מדין כאיש אחד, וכן הוא אומר {{ממ|שמות ט"ו}} כי בא סוס פרעה {{ממ|עי' ספרי}}:


'''עם רב ממך.'''  בְּעֵינֶיךָ הוּא רַב, אֲבָל בְּעֵינַי אֵינוֹ רַב (שם):
'''עם רב ממך.'''  בעיניך הוא רב, אבל בעיני אינו רב {{ממ|שם}}:


== ב ==
== ב ==


'''כקרבכם אל המלחמה.'''  סָמוּךְ לְצֵאתְכֶם מִן הַסְּפָר – מִגְּבוּל אַרְצְכֶם:
'''כקרבכם אל המלחמה.'''  סמוך לצאתכם מן הספר, מגבול ארצכם:


'''ונגש הכהן.'''  הַמָּשׁוּחַ לְכָךְ, וְהוּא הַנִּקְרָא "מְשׁוּחַ מִלְחָמָה":
'''ונגש הכהן.'''  המשוח לכך, והוא הנקרא משוח מלחמה:


'''ודבר אל העם.'''  בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (סוטה מ"ב):
'''ודבר אל העם.'''  בלשון הקדש {{ממ|סוטה מ"ב}}:


== ג ==
== ג ==


'''שמע ישראל.'''  אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם זְכוּת אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבַד, כְּדַאי אַתֶּם שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:
'''שמע ישראל.'''  אפלו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם:


'''על איביכם.'''  אֵין אֵלּוּ אַחֵיכֶם, שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם אֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיכֶם, אֵין זוֹ כְּמִלְחֶמֶת יְהוּדָה עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב' כ"ח ט"ו) "וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּישׁוּם וַיַּנְעִילוּם וַיַּאֲכִילוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן", אֶלָּא עַל אוֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים, לְפִיכָךְ הִתְחַזְּקוּ לַמִּלְחָמָה (ספרי; סוטה מ"ב):
'''על איביכם.'''  אין אלו אחיכם, שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם, אין זו כמלחמת יהודה עם ישראל שנאמר {{ממ|דברי הימים ב' כ"ח ט"ו}} ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון, אלא על אויביכם אתם הולכים, לפיכך התחזקו למלחמה {{ממ|ספרי. סוטה מ"ב}}:


'''אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו.'''  אַרְבַּע אַזְהָרוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁמַּלְכֵי הָאֻמּוֹת עוֹשִׂים, מְגִיפִין בִּתְרִיסֵיהֶם כְּדֵי לְהַקִּישָׁן זֶה לָזֶה כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ קוֹל שֶׁיַּחְפְּזוּ אֵלּוּ שֶׁכְּנֶגְדָן וְיָנוּסוּ, וְרוֹמְסִים בְּסוּסֵיהֶם וּמַצְהִילִין אוֹתָם לְהַשְׁמִיעַ קוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת סוּסֵיהֶם, וְצוֹוְחִין בְּקוֹלָם, וְתוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָרוֹת וּמִינֵי מַשְׁמִיעֵי קוֹל:
'''אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו.'''  ארבע אזהרות כנגד ארבעה דברים שמלכי האמות עושים, מגיפין בתריסיהם כדי להקישן זה לזה כדי להשמיע קול שיחפזו אלו שכנגדן וינוסו, ורומסים בסוסיהם ומצהילין אותם להשמיע קול שעטת פרסות סוסיהם, וצווחין בקולם, ותוקעין בשופרות ומיני משמיעי קול:


'''אל ירך לבבכם.'''  מִצַּהֲלַת סוּסִים:
'''אל ירך לבבכם.'''  מצהלת סוסים:


'''אל תיראו.'''  מֵהֲגָפַת הַתְּרִיסִין:
'''אל תיראו.'''  מהגפת התריסין:


'''ואל תחפזו.'''  מִקּוֹל הַקְּרָנוֹת:
'''ואל תחפזו.'''  מקול הקרנות:


'''ואל תערצו.'''  מִקּוֹל הַצְּוָחָה (שם):
'''ואל תערצו.'''  מקול הצוחה {{ממ|שם}}:


== ד ==
== ד ==


'''כי ה' אלהיכם וגו'.'''  הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת, מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נָפַל וְנָפְלוּ עִמּוֹ:
'''כי ה' אלהיכם וגו'.'''  הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום. פלשתים באו בנצחונו של גלית, מה היה סופו נפל ונפלו עמו:


'''ההלך עמכם.'''  זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן (סוטה מ"ב):
'''ההלך עמכם.'''  זה מחנה הארון {{ממ|סוטה מ"ב}}:


== ה ==
== ה ==


'''ולא חנכו.'''  וְלֹא דָּר בּוֹ, חִנּוּךְ לְשׁוֹן הַתְחָלָה:
'''ולא חנכו.'''  ולא דר בו, חנוך לשון התחלה:


'''ואיש אחר יחנכנו.'''  וְדָבָר שֶׁל עָגְמַת נֶפֶשׁ הוּא זֶה:
'''ואיש אחר יחנכנו.'''  ודבר של עגמת נפש הוא זה:


== ו ==
== ו ==


'''ולא חללו.'''  לֹא פְּדָאוֹ בַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, שֶׁהַפֵּרוֹת טְעוּנִין לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם אוֹ לְחַלְּלָן בְּדָמִים וְלֶאֱכֹל הַדָּמִים בִּירוּשָׁלַיִם:
'''ולא חללו.'''  לא פדאו בשנה הרביעית, שהפרות טעונין לאכלן בירושלים או לחללן בדמים ולאכל הדמים בירושלים:


== ז ==
== ז ==


'''פן ימות במלחמה.'''  יָשׁוּב פֶּן יָמוּת, שֶׁאִם לֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵי הַכֹּהֵן כְּדַאי הוּא שֶׁיָּמוּת (ספרי):
'''פן ימות במלחמה.'''  ישוב פן ימות, שאם לא ישמע לדברי הכהן כדאי הוא שימות {{ממ|ספרי}}:


== ח ==
== ח ==


'''ויספו השטרים.'''  לָמָּה נֶאֱמַר כָּאן ''' ויספו''' ? מוֹסִיפִין זֶה עַל דִּבְרֵי הַכֹּהֵן, שֶׁהַכֹּהֵן מְדַבֵּר וּמַשְׁמִיעַ מִן ''' שמע ישראל'''  עַד ''' להושיע אתכם''' , וּמִי הָאִישׁ וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ, וְזֶה שׁוֹטֵר מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ (סוטה מ"ג):
'''ויספו השטרים.'''  למה נאמר כאן ''' ויספו''' מוסיפין זה על דברי הכהן, שהכהן מדבר ומשמיע מן ''' שמע ישראל'''  עד ''' להושיע אתכם''' , ומי האיש ושני ושלישי כהן מדבר ושוטר משמיע, וזה שוטר מדבר ושוטר משמיע {{ממ|סוטה מ"ג}}:


'''הירא ורך הלבב.'''  רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה; רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, וּלְכָךְ תָּלְתָה לוֹ תוֹרָה לַחֲזֹר עַל בַּיִת וְכֶרֶם וְאִשָּׁה, לְכַסּוֹת עַל הַחוֹזְרִים בִּשְׁבִיל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם שֶׁלֹּא יָבִינוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי עֲבֵרָה, וְהָרוֹאֵהוּ חוֹזֵר אוֹמֵר שֶׁמָּא בָּנָה בַיִת אוֹ נָטַע כֶּרֶם אוֹ אֵרַשׂ אִשָּׁה (סוטה מ"ד):
'''הירא ורך הלבב.'''  רבי עקיבא אומר כמשמעו, שאינו יכול לעמד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר הירא מעברות שבידו, ולכך תלתה לו תורה לחזר על בית וכרם ואשה, לכסות על החוזרים בשביל עברות שבידם שלא יבינו שהם בעלי עברה, והרואהו חוזר אומר שמא בנה בית או נטע כרם או ארש אשה {{ממ|סוטה מ"ד}}:


== ט ==
== ט ==


'''שרי צבאות.'''  שֶׁמַּעֲמִידִין זַקָּפִין מִלִּפְנֵיהֶם וּמִלְּאַחֲרֵיהֶם וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו; זַקָּפִין – בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּעֲרָכָה לִזְקֹף אֶת הַנּוֹפְלִים וּלְחַזְּקָם בִּדְבָרִים, שׁוּבוּ אֶל הַמִּלְחָמָה וְלֹא תָנוּסוּ, שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה (ספרי; סוטה מ"ד):
'''שרי צבאות.'''  שמעמידין זקפין מלפניהם ומלאחריהם וכשילין של ברזל בידיהם וכל מי שרוצה לחזר הרשות בידו לקפח את שוקיו. זקפין, בני אדם עומדין בקצה המערכה לזקף את הנופלים ולחזקם בדברים, שובו אל המלחמה ולא תנוסו, שתחלת נפילה ניסה {{ממ|ספרי. סוטה מ"ד}}:


== י ==
== י ==


'''כי תקרב אל עיר.'''  בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן "כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת וְגוֹ'" (ספרי):
'''כי תקרב אל עיר.'''  במלחמת הרשות הכתוב מדבר, כמו שמפרש בענין כן תעשה לכל הערים הרחקת וגו' {{ממ|ספרי}}:


== יא ==
== יא ==


'''כל העם הנמצא בה.'''  אֲפִלּוּ אַתָּה מוֹצֵא בָהּ מִשִּׁבְעָה אֻמּוֹת שֶׁנִּצְטַוִּיתָ לְהַחֲרִימָם, אַתָּה רַשַּׁאי לְקַיְּמָם (שם):
'''כל העם הנמצא בה.'''  אפלו אתה מוצא בה משבעה אמות שנצטוית להחרימם, אתה רשאי לקימם {{ממ|שם}}:


'''למס ועבדוך.'''  עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִסִּים וְשִׁעְבּוּד (שם):
'''למס ועבדוך.'''  עד שיקבלו עליהם מסים ושעבוד {{ממ|שם}}:


== יב ==
== יב ==


'''ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה.'''  הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁאִם לֹא תַשְׁלִים עִמְּךָ סוֹפָהּ לְהִלָּחֵם בְּךָ אִם תַּנִּיחֶנָּה וְתֵלֵךְ (שם):
'''ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה.'''  הכתוב מבשרך שאם לא תשלים עמך סופה להלחם בך אם תניחנה ותלך {{ממ|שם}}:


'''וצרת עליה.'''  אַף לְהַרְעִיבָהּ וּלְהַצְמִיאָהּ וְלַהֲמִיתָהּ מִיתַת תַּחֲלוּאִים (שם):
'''וצרת עליה.'''  אף להרעיבה ולהצמיאה ולהמיתה מיתת תחלואים {{ממ|שם}}:


== יג ==
== יג ==


'''ונתנה ה' אלהיך בידך.'''  אִם עָשִׂיתָ כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, סוֹף שֶׁה' נוֹתְנָהּ בְּיָדֶךָ (שם):
'''ונתנה ה' אלהיך בידך.'''  אם עשית כל האמור בענין, סוף שה' נותנה בידך {{ממ|שם}}:


== יד ==
== יד ==


'''והטף.'''  אַף טַף שֶׁל זְכָרִים, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְהִכִּיתָ אֶת כָל זְכוּרָהּ"? בַּגְּדוֹלִים (שם):
'''והטף.'''  אף טף של זכרים, ומה אני מקים והכית את כל זכורה" בגדולים {{ממ|שם}}:


== יז ==
== יז ==


'''כאשר צוך.'''  לְרַבּוֹת אֶת הַגִּרְגָּשִׁי (שם):
'''כאשר צוך.'''  לרבות את הגרגשי {{ממ|שם}}:


== יח ==
== יח ==


'''למען אשר לא ילמדו.'''  הָא אִם עָשׂוּ תְשׁוּבָה וּמִתְגַיְּרִין אַתָּה רַשַּׁאי לְקַבְּלָם (שם):
'''למען אשר לא ילמדו.'''  הא אם עשו תשובה ומתגירין אתה רשאי לקבלם {{ממ|שם}}:


== יט ==
== יט ==


'''ימים.'''  שְׁנַיִם:
'''ימים.'''  שנים:


'''רבים.'''  שְׁלוֹשָׁה, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין צָרִין עַל עַיָּרוֹת שֶׁל גּוֹיִם פָּחוֹת מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת, וְלִמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ בְּשָׁלוֹם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל ב א') וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם (ספרי); וּבְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
'''רבים.'''  שלושה, מכאן אמרו אין צרין על עירות של גוים פחות משלושה ימים קדם לשבת, ולמד שפותח בשלום שנים או שלושה ימים, וכן הוא אומר {{ממ|שמואל ב א'}} וישב דוד בצקלג ימים שנים {{ממ|ספרי}}. ובמלחמת הרשות הכתוב מדבר:


'''כי האדם עץ השדה.'''  הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דִּלְמָא, שֶׁמָּא הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ הַמָּצוֹר מִפָּנֶיךָ לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרֵי רָעָב וְצָמָא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר? לָמָּה תַּשְׁחִיתֶנּוּ?:
'''כי האדם עץ השדה.'''  הרי כי משמש בלשון דלמא, שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתיסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר למה תשחיתנו:


== כ ==
== כ ==


'''עד רדתה.'''  לְשׁוֹן רִדּוּי, שֶׁתְּהֵא כְּפוּפָה לְךָ:
'''עד רדתה.'''  לשון רדוי, שתהא כפופה לך:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט