12,326
עריכות
רמב"ם/חמץ ומצה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דיוק האור לציון
(יישוב הלחם משנה) |
(דיוק האור לציון) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== ב== | == ב== | ||
{{הג"ה|<small>{{גופן|4|וילנה|'''השגת הראב"ד'''}}{{ש}}'''ואיסור החמץ וכו'.''' א"א דוקא לשיעוריהן אבל לענין ביעור ולענין אכילה יש הפרש ביניהם שהחמץ אם נפסל מאכילת הכלב אין זקוק לבער והשאור אף על פי שהוא נפסל חייב לבער לפי שהוא ראוי לשחקו ולחמץ בו כמה עיסות אלא אם כן יחדו לישיבה וטח פניו בטיט. ומה ששנו בתוספתא הפת שעיפשה חייב לבער מפני שהוא ראוי לשחקה וכו' בפת של שאור קאמר דאי בחמץ לא היה צריך לזה הטעם עכ"ל:</small>}} | {{הג"ה|<small>{{גופן|4|וילנה|'''השגת הראב"ד'''}}{{ש}}'''ואיסור החמץ וכו'.''' א"א דוקא לשיעוריהן אבל לענין ביעור ולענין אכילה יש הפרש ביניהם שהחמץ אם נפסל מאכילת הכלב אין זקוק לבער והשאור אף על פי שהוא נפסל חייב לבער לפי שהוא ראוי לשחקו ולחמץ בו כמה עיסות אלא אם כן יחדו לישיבה וטח פניו בטיט. ומה ששנו בתוספתא הפת שעיפשה חייב לבער מפני שהוא ראוי לשחקה וכו' בפת של שאור קאמר דאי בחמץ לא היה צריך לזה הטעם עכ"ל:</small>}} | ||
החמץ בפסח אסור בהנייה שנאמר{{הערה|שם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ג|יג ג]]}}.}} לא יאכל חמץ לא יהא בו היתר אכילה{{הערה|פסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/כא/ב|כא:]]}}: אמר חזקיה מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה, שנאמר לא יאכל חמץ, לא יהא בו היתר אכילה.}}. והמניח חמץ ברשותו בפסח אע"פ שלא אכלו עובר בשני לאוין{{הערה|ב{{ממק|כסף משנה}} הקשה מדוע לא חשב הרמב"ם ג' לאוין, שהרי עובר בלאו דלא יראה לך שאור. ויישב, שלא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור חשיבי לאו אחד משום שלא בא אלא ללמד דהיינו חמץ היינו שאור כמבואר בביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ז/ב|ז:]]}}. וב{{ממק|לחם משנה}} הקשה שהיה לו לחשוב ד' לאוין, לא ימצא ולא יראה דשאור ולא יראה לך לחמץ ולא יראה שאור אחרינא. ובדוחק יישב שלא חשב אלא לאו דראיה ולאו דמציאה וג' לאוין דראיה חשיב להו כחדא. עוד יישב שלא יראה דשאור וחמץ חשיב להו כחדא כיון שנצרכו תרוויהו כמבואר בביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ז/ב|שם]]}}, וקרא דלא יראה לך שאור נצרך לדרשה שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים.}} שנאמר{{הערה|שם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ז|פסוק ז]]}}.}} לא יראה לך שאור בכל גבולך ונאמר{{הערה|שם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#יט|יב יט]]}}.}} שאור לא ימצא בבתיכם. *ואיסור החמץ ואיסור השאור שבו מחמיצין אחד הוא. | החמץ בפסח אסור בהנייה שנאמר{{הערה|שם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ג|יג ג]]}}.}} לא יאכל חמץ לא יהא בו היתר אכילה{{הערה|פסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/כא/ב|כא:]]}}: אמר חזקיה מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה, שנאמר לא יאכל חמץ, לא יהא בו היתר אכילה.}}. והמניח חמץ ברשותו{{הערה|משמע שאין איסור מן התורה אלא במניח ברשותו, אבל במניח במקום הפקר אינו עובר מדאורייתא. שו"ת אור לציון {{ממ|[[שו"ת אור לציון/ג#ז|ח"ג ז הערה טז]]}}.}} בפסח אע"פ שלא אכלו עובר בשני לאוין{{הערה|ב{{ממק|כסף משנה}} הקשה מדוע לא חשב הרמב"ם ג' לאוין, שהרי עובר בלאו דלא יראה לך שאור. ויישב, שלא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור חשיבי לאו אחד משום שלא בא אלא ללמד דהיינו חמץ היינו שאור כמבואר בביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ז/ב|ז:]]}}. וב{{ממק|לחם משנה}} הקשה שהיה לו לחשוב ד' לאוין, לא ימצא ולא יראה דשאור ולא יראה לך לחמץ ולא יראה שאור אחרינא. ובדוחק יישב שלא חשב אלא לאו דראיה ולאו דמציאה וג' לאוין דראיה חשיב להו כחדא. עוד יישב שלא יראה דשאור וחמץ חשיב להו כחדא כיון שנצרכו תרוויהו כמבואר בביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/ז/ב|שם]]}}, וקרא דלא יראה לך שאור נצרך לדרשה שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים.}} שנאמר{{הערה|שם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ז|פסוק ז]]}}.}} לא יראה לך שאור בכל גבולך ונאמר{{הערה|שם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#יט|יב יט]]}}.}} שאור לא ימצא בבתיכם. *ואיסור החמץ ואיסור השאור שבו מחמיצין אחד הוא. | ||
== ג == | == ג == | ||