רמב"ם/חמץ ומצה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערות
(הוספת ממ והערה)
(הערות)
שורה 13: שורה 13:


== א ==
== א ==
כל האוכל כזית חמץ בפסח מתחלת ליל חמשה עשר עד סוף יום אחד ועשרים בניסן במזיד חייב כרת שנאמר כי כל אוכל חמץ ונכרתה. בשוגג חייב קרבן חטאת קבועה. אחד האוכל ואחד הממחה ושותה.
כל האוכל כזית חמץ בפסח מתחלת ליל חמשה עשר עד סוף יום אחד ועשרים בניסן במזיד חייב כרת שנאמר{{הערה|שמות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#טו|יב טו]]}}.}} כי כל אוכל חמץ ונכרתה. בשוגג חייב קרבן חטאת קבועה. אחד האוכל ואחד הממחה ושותה.


== ב==
== ב==
{{הג"ה|<small>{{גופן|4|וילנה|'''השגת הראב"ד'''}}{{ש}}'''ואיסור החמץ וכו'.''' א"א דוקא לשיעוריהן אבל לענין ביעור ולענין אכילה יש הפרש ביניהם שהחמץ אם נפסל מאכילת הכלב אין זקוק לבער והשאור אף על פי שהוא נפסל חייב לבער לפי שהוא ראוי לשחקו ולחמץ בו כמה עיסות אלא אם כן יחדו לישיבה וטח פניו בטיט. ומה ששנו בתוספתא הפת שעיפשה חייב לבער מפני שהוא ראוי לשחקה וכו' בפת של שאור קאמר דאי בחמץ לא היה צריך לזה הטעם עכ"ל:</small>}}
{{הג"ה|<small>{{גופן|4|וילנה|'''השגת הראב"ד'''}}{{ש}}'''ואיסור החמץ וכו'.''' א"א דוקא לשיעוריהן אבל לענין ביעור ולענין אכילה יש הפרש ביניהם שהחמץ אם נפסל מאכילת הכלב אין זקוק לבער והשאור אף על פי שהוא נפסל חייב לבער לפי שהוא ראוי לשחקו ולחמץ בו כמה עיסות אלא אם כן יחדו לישיבה וטח פניו בטיט. ומה ששנו בתוספתא הפת שעיפשה חייב לבער מפני שהוא ראוי לשחקה וכו' בפת של שאור קאמר דאי בחמץ לא היה צריך לזה הטעם עכ"ל:</small>}}
החמץ בפסח אסור בהנייה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ג|שמות יג ג]]}} לא יאכל חמץ לא יהא בו היתר אכילה{{הערה|פסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/כא/ב|כא:]]}}: אמר חזקיה מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה, שנאמר לא יאכל חמץ, לא יהא בו היתר אכילה.}}. והמניח חמץ ברשותו בפסח אע"פ שלא אכלו עובר בשני לאוין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ז|שם פסוק ז]]}} לא יראה לך שאור בכל גבולך ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#יט|שמות יב יט]]}} שאור לא ימצא בבתיכם. *ואיסור החמץ ואיסור השאור שבו מחמיצין אחד הוא.
החמץ בפסח אסור בהנייה שנאמר{{הערה|שם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ג|יג ג]]}}.}} לא יאכל חמץ לא יהא בו היתר אכילה{{הערה|פסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/כא/ב|כא:]]}}: אמר חזקיה מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה, שנאמר לא יאכל חמץ, לא יהא בו היתר אכילה.}}. והמניח חמץ ברשותו בפסח אע"פ שלא אכלו עובר בשני לאוין שנאמר{{הערה|שם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ז|פסוק ז]]}}.}} לא יראה לך שאור בכל גבולך ונאמר{{הערה|שם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#יט|יב יט]]}}.}} שאור לא ימצא בבתיכם. *ואיסור החמץ ואיסור השאור שבו מחמיצין אחד הוא.


== ג ==
== ג ==

תפריט ניווט