176,202
עריכות
לבושי שרד/אורח חיים/רצח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
+קישורים פנימיים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (+קישורים פנימיים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
<small>ט"ז סק"א</small> שנברא האור במ"ש כדאמרינן בפסחים דף נ"ד שלא נברא אש אלא במ"ש נתן הקב"ה דיעה באדה"ר וטחן ב' אבנים זו בזו ויצא מהן אור: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#א|ט"ז סק"א]]</small> שנברא האור במ"ש כדאמרינן בפסחים דף נ"ד שלא נברא אש אלא במ"ש נתן הקב"ה דיעה באדה"ר וטחן ב' אבנים זו בזו ויצא מהן אור: | ||
<small>שם</small> ניתקן מעיקרא הוקשה לו דטעמא דהבדלה שייכא נמי במ"ש. לכן תירץ דעיקר התקנה לא בשביל זה היה אבל המג"א ס"ק ב' ישב בדרך יותר מרווח: | <small>שם</small> ניתקן מעיקרא הוקשה לו דטעמא דהבדלה שייכא נמי במ"ש. לכן תירץ דעיקר התקנה לא בשביל זה היה אבל המג"א ס"ק ב' ישב בדרך יותר מרווח: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ג|מג"א סק"ג]]</small> הנוסח ממש. כל כמשמעותן א' לא מקרי משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ויוצא דיעבד: | ||
<small>סק"ד</small> אמרינן בגמרא פסחים דף ק"ג ר' יעקב בר אבא איקלע לבי רבא קם שמעי' דרבא כו': | <small>סק"ד</small> אמרינן בגמרא פסחים דף ק"ג ר' יעקב בר אבא איקלע לבי רבא קם שמעי' דרבא כו': | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
<small>שם</small> הרבה מאורות ס"ל להמג"א דהא דמצוה מן המובחר באבוקה הוא מחמת שמברכין מאורי לשון רבים משום דטובא נהורי איכא בנורא שהשלהבת אדומה לבנה ירקרקת ואלו המראות ניכרין ונראין יותר באבוקה ממה שניכרין בנר ומש"ה בשתי נרות צריך שיגיעו המאורות זו בזו לענין הבדלה: | <small>שם</small> הרבה מאורות ס"ל להמג"א דהא דמצוה מן המובחר באבוקה הוא מחמת שמברכין מאורי לשון רבים משום דטובא נהורי איכא בנורא שהשלהבת אדומה לבנה ירקרקת ואלו המראות ניכרין ונראין יותר באבוקה ממה שניכרין בנר ומש"ה בשתי נרות צריך שיגיעו המאורות זו בזו לענין הבדלה: | ||
<small>ט"ז סק"ב</small> ונר שיש לו ב' פיות צריך להגיה פתילות והוא ענין בפ"ע דרך פי' על רמ"א ס"ב דאינו שייך אלא בנר של שמן דאם מונחים ב' הפתילות סמוכים אורותיהן מגיעין זה לזה הוי אבוקה משא"כ נר שלנו אף אם מונח שם כמה פתילות הוי כמו פתילה עבה ואמנם אם מפריד ביניהם שעוה או חלב הוי נמי אבוקה: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ב|ט"ז סק"ב]]</small> ונר שיש לו ב' פיות צריך להגיה פתילות והוא ענין בפ"ע דרך פי' על רמ"א ס"ב דאינו שייך אלא בנר של שמן דאם מונחים ב' הפתילות סמוכים אורותיהן מגיעין זה לזה הוי אבוקה משא"כ נר שלנו אף אם מונח שם כמה פתילות הוי כמו פתילה עבה ואמנם אם מפריד ביניהם שעוה או חלב הוי נמי אבוקה: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ה|מג"א סק"ה]]</small> ולא לפשוט האצבעות ולראות פני האצבעות רק אחור כצ"ל: | ||
<small>סק"ח</small> נר מנר עיין חמד משה מה שהשיג ע"ז ודבריו דחויים מתוך מה שאכתוב באות י"ט ואין כאן המקום להאריך: | <small>סק"ח</small> נר מנר עיין חמד משה מה שהשיג ע"ז ודבריו דחויים מתוך מה שאכתוב באות י"ט ואין כאן המקום להאריך: | ||
<small>ט"ז סק"ה | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ה|ט"ז סק"ה]]</small> דאפי' שלא במסיב'. והש"ס הכי קאמר שסתם מסבת כו' מש"ה אף ע"פ שעכשיו אין הבשמים במסיב' שלהם אסור לברך שהבשמים שלהם סתמן נמוכרן למסבת ע"א ב"י בשם הר"י: | ||
<small>שם</small> דהיינו בישראל. מ"ש הט"ז בס"ק זה כמה פעמים בישראל שהדליק מנכרי עיין מה שאכתוב באות טו: | <small>שם</small> דהיינו בישראל. מ"ש הט"ז בס"ק זה כמה פעמים בישראל שהדליק מנכרי עיין מה שאכתוב באות טו: | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
<small>סק"ו</small> והא אחרינא הוא מתוך ששלהבת דולקת והולכת קמא קמא פרח ליה רש"י ז"ל: | <small>סק"ו</small> והא אחרינא הוא מתוך ששלהבת דולקת והולכת קמא קמא פרח ליה רש"י ז"ל: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#י|מג"א סק"י]]</small> הדליק נר לחולה. דגזרו חכמים על כל נר כותי שביד כותי משום נכרי ראשין ועמוד ראשון הובא אח"כ ודוקא שעשה במוצאי שבת אבל הדליק לחולה בשבת שרי כמ"ש המג"א סק"ז דמילתא דלא שכיחא הוא ול"ג ואין ספר מ"ע בידי: | ||
<small>שם</small> אפי' בישראל מנכרי אסור במסבה. תימא שהמ"מ והב"י לא כתבו אלא בנכרי שהדליק מישראל דלהרמב"ם צריך שלא יהיה הנכרי עכשיו במסיבה דאל"כ אסור עתה מפני שהוא לע"א אבל בישראל מנכרי שרי אפי' מנר ע"א עצמו וכמ"ש במג"א סק"ח ואולי נוסחא מוטעת נזדמנ' לרבינו הט"ז במ"מ ובב"י: | <small>שם</small> אפי' בישראל מנכרי אסור במסבה. תימא שהמ"מ והב"י לא כתבו אלא בנכרי שהדליק מישראל דלהרמב"ם צריך שלא יהיה הנכרי עכשיו במסיבה דאל"כ אסור עתה מפני שהוא לע"א אבל בישראל מנכרי שרי אפי' מנר ע"א עצמו וכמ"ש במג"א סק"ח ואולי נוסחא מוטעת נזדמנ' לרבינו הט"ז במ"מ ובב"י: | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
<small>ס"ק יג</small> ועסי' רי"ז ס"ז דשם קשה ג"כ קושיא זו: | <small>ס"ק יג</small> ועסי' רי"ז ס"ז דשם קשה ג"כ קושיא זו: | ||
<small>ש"ע ס"ח</small> אבל במוצאי יו"כ טעם כל החילוקים בסי' זה בין מוצאי שבת ליו"כ מבואר בסי' תרכ"ד: ש"ע סי"א שלא תהא לבנה. שאם יש לבנה א"צ השמש לאורה ולא נעשה אלא לכבוד שכינה: | <small>ש"ע ס"ח]]</small> אבל במוצאי יו"כ טעם כל החילוקים בסי' זה בין מוצאי שבת ליו"כ מבואר בסי' תרכ"ד: ש"ע סי"א שלא תהא לבנה. שאם יש לבנה א"צ השמש לאורה ולא נעשה אלא לכבוד שכינה: | ||
<small>מ"א ס"ק יז | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#|מ"א ס"ק יז]]</small> ועססי' ס"ט. דמברך יוצר המאורות מפני שנהנה על ידי אחרים אבל בהבדלה לאו בהנאה גרידא תליא מלתא דהא אין מברכין עד שיאותו לאורו עיין בב"י: | ||
<small>ש"ע סט"ו</small> נר בתוך חיקו. זהו לשון הגמרא ברכות דף נ"ג נר טמונה בתוך חיקו והיינו שאינו רואה השלהבת ולא משתמש לאורה וכן פנס כך הוא כמ"ש המג"א ס"ק כ' והדר קאמר לא זו אף זו רואהו אינו משתמש או להיפוך והירושלמי שהוא כלשו' המחבר מוסיף אספקלריא דהיינו של זכוכית ומשמע דלאיסורא מוסיף משום דאע"ג דמשתמש מ"מ אינו רואה. ומה שמסיים משתמש ואינו רואה היינו לפרש אספקלריא והקשה הרב ב"י אהרשב"א דפסק דזכוכית מיקרי רואה ומשתמש כיון דרואה דרך הזכוכית וסותר להירושלמי וע"ז תירץ המג"א סק"ב דסיומא דמשתמש ואינו רואה לאו לפרש אספקלריא בא אלא מילי מילי קתני וה"ק אם הנר בתוך אספקלריא אלא שרואה ואינו משתמש שעומד מרחוק או משתמש ואינו רואה כגון מן הצד אסור והא דקמ"ל זאת באספקלריא ולא בנר גופא הוא כדי לדייק הא עומד מקרוב לאספקלריא שרי דהוי רואה ומשתמש וכהרשב"א זהו כוונת המג"א: | <small>ש"ע סט"ו]]</small> נר בתוך חיקו. זהו לשון הגמרא ברכות דף נ"ג נר טמונה בתוך חיקו והיינו שאינו רואה השלהבת ולא משתמש לאורה וכן פנס כך הוא כמ"ש המג"א ס"ק כ' והדר קאמר לא זו אף זו רואהו אינו משתמש או להיפוך והירושלמי שהוא כלשו' המחבר מוסיף אספקלריא דהיינו של זכוכית ומשמע דלאיסורא מוסיף משום דאע"ג דמשתמש מ"מ אינו רואה. ומה שמסיים משתמש ואינו רואה היינו לפרש אספקלריא והקשה הרב ב"י אהרשב"א דפסק דזכוכית מיקרי רואה ומשתמש כיון דרואה דרך הזכוכית וסותר להירושלמי וע"ז תירץ המג"א סק"ב דסיומא דמשתמש ואינו רואה לאו לפרש אספקלריא בא אלא מילי מילי קתני וה"ק אם הנר בתוך אספקלריא אלא שרואה ואינו משתמש שעומד מרחוק או משתמש ואינו רואה כגון מן הצד אסור והא דקמ"ל זאת באספקלריא ולא בנר גופא הוא כדי לדייק הא עומד מקרוב לאספקלריא שרי דהוי רואה ומשתמש וכהרשב"א זהו כוונת המג"א: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||