מראי מקומות/חושן משפט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קישור פנימי
(קישור פנימי)
שורה 15: שורה 15:
'''דין עדים זוממים'''
'''דין עדים זוממים'''


כתב הרמ"א: עדים שהעידו עדות שקר והוזמו והוציאו ממון על פיהם ואי אפשר למיהדר, דנין אותן ומחייבין אותן לשלם.
כתב [[שולחן ערוך/חושן משפט/א#ד|הרמ"א]] : עדים שהעידו עדות שקר והוזמו והוציאו ממון על פיהם ואי אפשר למיהדר, דנין אותן ומחייבין אותן לשלם.


ובביאור דברי הרמ"א נחלקו הפוסקים:
ובביאור דברי הרמ"א נחלקו הפוסקים:
שורה 21: שורה 21:
הסמ"ע {{ממ|[[סמ"ע/חושן משפט/א#טז|סקט"ז]]}} כתב שדעת הרמ"א לפסוק כדעת רבי עקיבא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ה/א|ב"ק ה.]]}} שחיוב עדים זוממים הוא קנס, ולכן במקום שלא הוציאו ממון על פיהם אין דנים אותם. ולפי זה במקום שהוציאו ממון על פיהם דנים אותם מדין מזיק בגרמי ולא מדין עדים זוממים. וכן מבואר בדברי הרש"ש {{ממ|[[רש"ש/בבא קמא/ד/ב|שם ד:]]}}.
הסמ"ע {{ממ|[[סמ"ע/חושן משפט/א#טז|סקט"ז]]}} כתב שדעת הרמ"א לפסוק כדעת רבי עקיבא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ה/א|ב"ק ה.]]}} שחיוב עדים זוממים הוא קנס, ולכן במקום שלא הוציאו ממון על פיהם אין דנים אותם. ולפי זה במקום שהוציאו ממון על פיהם דנים אותם מדין מזיק בגרמי ולא מדין עדים זוממים. וכן מבואר בדברי הרש"ש {{ממ|[[רש"ש/בבא קמא/ד/ב|שם ד:]]}}.


ובביאור הגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/חושן משפט/א#כא|סקכ"א]]}} ביאר, שהרמ"א פסק כדעת חכמים שעדים זוממים חיוב משום ממון. ולפי זה הטעם שאין דנים אותם במקום שלא הוציאו ממון על פיהם, הוא משום שאין בו חסרון כיס.
ובביאור הגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/חושן משפט/א#כא|סקכ"א]]}} ביאר, שהרמ"א פסק כדעת חכמים שעדים זוממים חיובם משום ממון. ולפי זה הטעם שאין דנים אותם במקום שלא הוציאו ממון על פיהם, הוא משום שאין בו חסרון כיס.

תפריט ניווט