מגדל עוז/סנהדרין/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ סנהדרין א

א

מצות עשה של תורה כו' עד ודנין אותו כפי רשעו. זהו סדר להקדמת ההלכות כמנהג חכמי המחברים וכאשר האציל אותן הדברים מספרי ומבתרא פרק לא יחפור ומן הירושלמי פרק קמא דמכות (דף ל"א):

ב

אין אנו חייבין וכו' עד אשר ה' אלהיך נותן לך. פרק קמא דמכות (דף י') בבלי וירושלמי:

ג

כמה בתי דינין קבועין עד והציגו בשער משפט. הכל פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז):

כמה יהא מנינם כו' עד שיהא הראש רואה כלן. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות (דף ל"ב):

ד

עיר שאין בה מאה ועשרים עד בדין מן הדינים. שלהי פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז):

ה

כל עיר שאין בה שני חכמים גדולים וכו' סנהדרין שיש בה שנים וכו' עד סנהדרי חכמה: כתב הראב"ד ז"ל כן ראוי להגיה שנים ראויין ללמד ולהורות וכו' סנהדרין שיש בה שנים אחד ראוי לשמוע ושנים ראוין לדבר הרי זו ראויה לסנהדרין וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו שלהי פ"ק דסנהדרין דגרסינן ואמר רב יהודה אמר רב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבין בה סנהדרין ובביתר היו שלשה וביבנה ארבעה ורבי אליעזר ורבי עקיבא ורבי שמעון התימני דן לפניהם בקרקע ואותבינן עלה מיהא שלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה ופרקינן הוא דאמר כי האי תנא שניה חכמה שלישית אין למעלה ממנה ור"מ ז"ל פירש דברי רב שנים אחד מהם יודע לדבר כלומר ללמד ולהורות ואחד מהם שראוי לשמוע מושיבין בה סנהדרין כלומר והם הם מכללן והיא המדרגה הראשונה היו בה שלשה או ארבעה הם כביתר ויבנה דקאמרינן ובההיא ברייתא דקא מותיב ליה מינה משום דלא קתני בה שניה וקס"ד המדרגה הראשונה היתה שלישית כלומר שיהיו בה שלשה יודעין ופריק הוא דאמר כלומר רב דאמר מדרגה ראשונה להושיב בה סנהדרין בשנים ס"ל כי האי תנא דקרי לה לשנים חכמה כלומר מדרגה שניה שהיא למעלה מן הראשונה שהם מסנהדרין ונקראת חכמה הם שנים לדבר ואחד לשמוע שכולם הם שלשה ושנים מהם לדבר ואחד לשמוע והברייתא לא פרשה אלא שניה שהוא לשון כלל למדרגה השניה ולשנים היודעין לדבר ולהורות שהם עיקר כביתר והמדרגה השלישית שאין למעלה ממנה כשהיא משולשת בשלשה יודעין לדבר ולהורות כיבנה והיא היא הברייתא גופה דאותביה מינה אלא לפי שפירש בה בהא בתרייתא שניה כדפירש רב למילתיה אוקמא כותיה ומיהו לא פליגי וזה דעת ר"מ ז"ל לפי גרסתנו וכן גורס ר"ח ז"ל או באולי שהיה לו גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי ורש"י ז"ל פירשה בידיעת שבעים לשון ולשון הראב"ד איני יכול להולמו בלשון הגמרא:

ו

כל עיר שאין בה שני חכמים גדולים וכו' סנהדרין שיש בה שנים וכו' עד סנהדרי חכמה: כתב הראב"ד ז"ל כן ראוי להגיה שנים ראויין ללמד ולהורות וכו' סנהדרין שיש בה שנים אחד ראוי לשמוע ושנים ראוין לדבר הרי זו ראויה לסנהדרין וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו שלהי פ"ק דסנהדרין דגרסינן ואמר רב יהודה אמר רב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבין בה סנהדרין ובביתר היו שלשה וביבנה ארבעה ורבי אליעזר ורבי עקיבא ורבי שמעון התימני דן לפניהם בקרקע ואותבינן עלה מיהא שלישית חכמה רביעית אין למעלה הימנה ופרקינן הוא דאמר כי האי תנא שניה חכמה שלישית אין למעלה ממנה ור"מ ז"ל פירש דברי רב שנים אחד מהם יודע לדבר כלומר ללמד ולהורות ואחד מהם שראוי לשמוע מושיבין בה סנהדרין כלומר והם הם מכללן והיא המדרגה הראשונה היו בה שלשה או ארבעה הם כביתר ויבנה דקאמרינן ובההיא ברייתא דקא מותיב ליה מינה משום דלא קתני בה שניה וקס"ד המדרגה הראשונה היתה שלישית כלומר שיהיו בה שלשה יודעין ופריק הוא דאמר כלומר רב דאמר מדרגה ראשונה להושיב בה סנהדרין בשנים ס"ל כי האי תנא דקרי לה לשנים חכמה כלומר מדרגה שניה שהיא למעלה מן הראשונה שהם מסנהדרין ונקראת חכמה הם שנים לדבר ואחד לשמוע שכולם הם שלשה ושנים מהם לדבר ואחד לשמוע והברייתא לא פרשה אלא שניה שהוא לשון כלל למדרגה השניה ולשנים היודעין לדבר ולהורות שהם עיקר כביתר והמדרגה השלישית שאין למעלה ממנה כשהיא משולשת בשלשה יודעין לדבר ולהורות כיבנה והיא היא הברייתא גופה דאותביה מינה אלא לפי שפירש בה בהא בתרייתא שניה כדפירש רב למילתיה אוקמא כותיה ומיהו לא פליגי וזה דעת ר"מ ז"ל לפי גרסתנו וכן גורס ר"ח ז"ל או באולי שהיה לו גירסא אחרת ואנכי לא ידעתי ורש"י ז"ל פירשה בידיעת שבעים לשון ולשון הראב"ד איני יכול להולמו בלשון הגמרא:

ז

כל סנהדרין קטנה עד לפי מעלתן בחכמה. פרק קמא דסנהדרין:

ח

אם נחלקו הסנהדרין עד דברי המזכים. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות:

ט

אם נחלקו הסנהדרין עד דברי המזכים. בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות:

י

ולמה אין מעמידין סנהדרין עד סוף הפרק. פרק קמא דסנהדרין (דף ל"ו):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.