אבן האזל/סנהדרין/א

אבן האזל ‏ סנהדרין א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שופטים אלו הדיינים הקבועין בבית דין ובעלי דינין באים לפניהם, שוטרים אלו בעלי מקל ורצועה והם עומדין לפני הדיינין המסבבין בשווקים וברחובות ועל החנויות לתקן השערים והמדות ולהכות כל מעוות, וכל מעשיהם ע"פ הדיינים, וכל שיראו בו עוות דבר מביאין אותו לבית דין ודנין אותו כפי רשעו.

מצות עשה של תורה וכו' כתב הכ"מ ברייתא פ"ק דסנהדרין דיליף מקרא שופטים ושוטרים, שמעמידין שופטים ושוטרים לכל עיר ועיר, ודע דהתם יליף מקרא שמעמידין שופטים ושוטרים לכל שבט ושבט, וצריך טעם למה השמיטו רבינו עכ"ל, ועיין בלח"מ שהקשה עוד מדברי הרמב"ם פ"ה הל' א' שכתב ואין עושין סנהדרי קטנה לכל שבט ושבט ולכל עיר ועיר אלא על פי בית דין של שבעים ואחד, והאריך הלח"מ בזה.

ונראה דיש חילוק בין דין ב"ד ובין דין סנהדרי קטנה דהתוס' שם בסנהדרין דף ט"ז שהביא הכ"מ כתבו במה דקתני שופטים לכל שבט ושבט וז"ל, אם יש בעיר אחת מב' שבטים עושין ב' סנהדראות, אבל יש לומר דזה הוא חידש רשב"ג שם דאמר מצוה בשבט לדון את שבטו, ומוכח דת"ק לא סבר הכי, אבל במתני' הא תנן אין עושין סנהדריות לשבטים אלא ע"פ ב"ד של שבעים ואחד, לכן יש לומר דאין צריך ב"ד אלא בכל עיר ועיר, ומה דתניא בדף נ"ו וכתב כן הרמב"ם להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, פלך הוא מקום קיבוץ שבאים לשם בני העיירות לסחור זה עם זה, אבל לכל שבט ושבט אם יש שני שבטים בעיר אחת כמו שפירשו התוס' זה חידש רק רשב"ג דצריך שם ב' בתי דינים, אבל ת"ק לא סבר הכי, אלא דמ"מ כל שבט צריך שיהי' לו באיזה מקום שהוא קבוע ב"ד וסנהדרין שיוכלו בני השבט אם רוצים לדון אצל סנהדרין של שבטם לדון שם, ונמצא דאם שבט זה מפוזר בין השבטים ואין לו מקום קבוע שיהי' שם ק"כ מאותו השבט שבפחות מזה אין עושים סנהדרין, ויהי' נמצא ששבט זה אין לו, סנהדרין כלל, בזה אמרה תורה לשבטיך, שכל שבט צריך שיהי' לו סנהדרין באיזה מקום, אבל אם יש באיזה מקום סנהדרין של שבט זה, לא איכפת לו אם השבט מפוזר בין השבטים, וברוב המקומות שהוא מפוזר הוא מיעוט והסנהדרין הם משבט אחר, דלא קיי"ל בזה כרשב"ג, ולכן לא כתב כאן הרמב"ם דכל שבט צריך שיהי' לו סנהדרין שהי' משמע בכל המקומות שנמצאין בני השבט אף שיש שם סנהדרין משבט אחר, וסמך על זה שכתב בפ"ה דעכ"פ אנו יודעים משם שבכל שבט צריך שיהי' באיזה מקום שהוא סנהדרין.

-השמטות מגליונות-

במה שהבאתי קושית הכ"מ והלח"מ בזה שהשמיט הרמב"ם הדין שצריך להעמיד שופטים לכל שבט ושבט, ועוד דהרמב"ם כתב בפ"ה ואין עושין סנהדרי' קטנה לכל שבט ושבט אלא עפ"י ב"ד של ע"א ומבואר דמעמידין בי"ד לכל שבט, ובארתי דבמה שאמרו שופטים לכל שבט ושבט כ' התוס' אם יש מב' שבטים בעיר אחת עושין ב' סנהדרין והנה זה הוא רק לרשב"ג אבל ת"ק לא סבר הכי והדין לת"ק הוא רק להעמיד מכל שבט באיזה מקום שהוא אבל אם היה השבט מפוזר ולא היו לו במקום אחד ק"כ אין דין שיעשה ב"ד משבט זה ולכן לא כתב הרמב"ם דכל שבט צריך שיהיו לו סנהדרין שהיה משמע דבכל המקומות שנמצאין בני השבט צריך לעשות ב"ד וזה אינו וסמך על מש"כ בפ"ה דמבואר דכל שבט צריך שיהיו לו ב"ד עכ"פ, וע"ז העיר חתני הגאון מהרי"מ שליט"א דעדין קשה דלמה לא הביא הרמב"ם הדין שצריך למנות י"ב סנהדרין לכל שבט ושבט באופן דלא נטעה לומר דבכל מקום דנמצא מבני השבט צריך ב"ד מאותו שבט.

ונראה דבמה שמשמע מדברי שעכ"פ צריך למנות ב"ד מכל שבט משום דדרשינן שופטים לשבטיך נראה דאינו מוכרח דבאמת אם יהיה השבט מפוזר כ"כ עד שלא יהיה בשום מקום ק"כ מאותו שבט באמת אין דין שימנו סנהדרין מבני שבטם, ומה דדרשינן לשבטיך שופטים לכל שבט זהו רק אם יש ק"כ במקום קבוע ולכן מבואר מה דלא כתב הרמב"ם שצריך למנות ב"ד לכל שבט דבאמת אינו מוכרח שיהיה חיוב ורק אם נמצאים ק"כ במקום אחד.

ובמש"כ הלח"מ כאן דפלך ופלך ושבט חדא מילתא היא ומשום דא"י נחלקה לשבטים לכן כל מלכות שבט אחד נקרא פלך הקשה חתני הגרי"מ דלפי הנחה זו דאין כלל דין דחוץ מלהושיב ב"ד בכל עיר יש להושיב בערי המחוז ב"ד נוספים א"כ איך יפרש בדברי הרמב"ם בהל' ב' דבחו"ל אין חייבין להעמיד ב"ד בכל פלך דמה ענין חו"ל לפלך כיון דכונתו בפלך לשבט ומשום דא"י נחלקה לשבטים.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.