מגדל עוז/נזירות/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ נזירות ז

א

יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה"ג ונזיר (דף מ"ט)  :

ב

יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה"ג ונזיר (דף מ"ט)  :

ג

יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה"ג ונזיר (דף מ"ט)  :

ד

יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה"ג ונזיר (דף מ"ט)  :

ה

יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה"ג ונזיר (דף מ"ט)  :

ו

יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה"ג ונזיר (דף מ"ט)  :

ז

יש טומאות מן המת כו' עד אין עולין לו למנין נזירותו. פרק כה"ג ונזיר (דף מ"ט)  :

ח

נגע באהל המת וכו' ויראה לי שזה דין המיוחד כו' וכן יראה לי כו' עד ממנין נזירותו: כתב הראב"ד ז"ל כל זה אינו כלום וכו': ואני אומר הפיסקא שפסק ר"מ ז"ל משנה שלימה היא פ' כה"ג ונזיר דתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח וכו' ומזה בשלישי ובשביעי וסותר כו' עד אבל הסככות הפרעות ובית הפרס וארץ העכו"ם והגולל והדופק ורביעית דם ואהל רובע עצמות וכלים הנוגעים במת ובימי גמרו ובימי ספירו על אלו אין הנזיר מגלח ומזה כלומר וגם אינו מזה בשלישי ובשביעי ואינו סותר הקודמין כו' הנה הפיסקא שלו משנה שלימה מוסכמת לדברי הכל וגם סברת רבינו וגדולים הסכימו כדבריו ומכלל ר"י מסיפונט ז"ל ויש להם ראיה מדתנן ריש מס' אהלות ד' טמאים במת ג' טמאים טומאת שבעה ואחד טמא טומאת ערב כו' ומפרש לה במשנה שלישית דתנן כיצד ד' כלים הנוגעים במת ואדם בכלים וכלים באדם טמאים טומאת שבעה ע"כ. ועלה גרסינן בתוספתא כל הטמא במת טומאת שבעה טמא בזב טומאת ערב כל הטמא במת טומאת ערב טהור בזב מכלום כיצד האדם באדם שנים במת ואחד בזב כלים בכלים ג' במת ושנים בזב כלים אדם וכלים ד' במת וג' בזב בד"א בתרומה וקדשים אבל אין הנזיר מגלח אלא על המת בלבד ע"כ למדנו שאין הנזיר מגלח על טומאת כלים במתני' דפ' כה"ג ומינה שאינו מזה שלישי ושביעי ואעפ"כ אדם מטמא שבעה כי מתני' דריש אהלות והתוספתא וראיה עוד מהא דתניא בספרי בפ' פרה וכל אשר יגע בו הטמא יטמא למה נאמר לפי שהוא אומר בחלל חרב בא הכתוב ולימד על החרב שהיא טמאה טומאת שבעה הנוגע טמא טומאת שבעה הא למדנו לכלים ואדם כלים ואדם כלים מניין ת"ל וכבסתם בגדיכם הא למדנו לכלים ואדם וכלים אדם וכלים מניין אמרת ק"ו הוא ומה כלים הנוגעים באדם הנוגע בכלים הנוגעים במת הרי הם טמאים כלים הנוגעים באדם הנוגע במת דין הוא שיהו טמאים או יהא אדם מקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת שבעה אמרת ק"ו הוא ומה כלים שאין מטמאין על גבי משכב ומושב הרי הן מקבלין טומאה מן המת ומטמא אדם טומאת שבעה אדם שמטמא על גבי משכב ומושב אינו דין שיקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת שבעה ת"ל והנפש הנוגעת תטמא עד הערב טומאת ערב מטמא ואינו מקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת שבעה ע"כ. והשתא מדדרש ליה מוכבסתם בגדיכם ש"מ דחרב לאו דוקא אלא ה"ה לשאר כלים ובגדים וקים לן בכוליה תלמודא דטמא טומאת שבעה טעון הזאה שלישי ושביעי חוץ מן הנזיר שנטמא בכלים ואע"פ שר"ת ז"ל ומקצת מפרשים פירשו כפירוש הראב"ד ז"ל והא דספרי אוקמוה בכלי מתכות ומשום דציץ שהוא זהב הוי מכלל הבגדים יפו בעיני ראיות אלו ועיקר קרא דואלה הבגדים לאו בציץ דוקא מיירי ולא אמני בהדייהו דכתיב ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ואילו ציץ לא כתיב ביה ואפילו תימא כיון דהוי משמנה בגדים בהדייהו איתכלל מ"מ אתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא א"נ שבקינן שבעה ואזלינן בתר חדא ועוד אטו שבעה לאו בגדים וכלים נינהו כמו ציץ ודון מינה דכולהו לגבי האי דינא ככלי מתכות דמיין ובעי הזאה שלישי ושביעי בכל אדם טמא חוץ מנזיר כמו שהוכחתי וכדברי ר"מ ז"ל והעומדים בשיטתו ואף כי יש להם ראיות אחרות הואיל והן חקוקות בשיטות נזיר ואהלות לא חפצתי באריכות ודי:

ט

נזיר שנצטרע והוחלט וכו' עד ואינו סותר כלום. פ' כה"ג ונזיר (דף כ"ו)  :

נטמא בתוך ימי צרעתו עד ואע"פ שהוא טמא. פ"ב דנזיר (דף י"ז)  :

י

נזיר שנצטרע והוחלט וכו' עד ואינו סותר כלום. פ' כה"ג ונזיר (דף כ"ו)  :

נטמא בתוך ימי צרעתו עד ואע"פ שהוא טמא. פ"ב דנזיר (דף י"ז)  :

יא

הנזיר מותר במת מצוה וכו'. פ"ב דנזיר (דף ט"ו)  :

ואסור ביין מצוה כו' עד מדברי סופרים. רפ"ק דנזיר (דף ד')  :

יב

וכיצד היה מותר כו' עד דברי קבלה הן. פ' ג' מינין (דף מ"ג) מ"ג)  :

יג

נזיר וכהן שפגעו עד מותר בתגלחת מצוה. פ' כה"ג ונזיר (דף מ"ז)  :

נזיר שנצטרע ונרפא עד ולפיכך בא עשה של תגלחת הצרעת ודחה אותו: כתב הראב"ד ז"ל אני שונה בראש מס' יבמות וכו': ואני אומר לפי דעתי הכל כלל בדבריו מה שאמרו פ"ק דיבמות (דף ה') ומה שאמרו פ' ג' מינין:

יד

נזיר וכהן שפגעו עד מותר בתגלחת מצוה. פ' כה"ג ונזיר (דף מ"ז)  :

נזיר שנצטרע ונרפא עד ולפיכך בא עשה של תגלחת הצרעת ודחה אותו: כתב הראב"ד ז"ל אני שונה בראש מס' יבמות וכו': ואני אומר לפי דעתי הכל כלל בדבריו מה שאמרו פ"ק דיבמות (דף ה') ומה שאמרו פ' ג' מינין:

טו

נזיר וכהן שפגעו עד מותר בתגלחת מצוה. פ' כה"ג ונזיר (דף מ"ז)  :

נזיר שנצטרע ונרפא עד ולפיכך בא עשה של תגלחת הצרעת ודחה אותו: כתב הראב"ד ז"ל אני שונה בראש מס' יבמות וכו': ואני אומר לפי דעתי הכל כלל בדבריו מה שאמרו פ"ק דיבמות (דף ה') ומה שאמרו פ' ג' מינין:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.