מגדל עוז/חובל ומזיק/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png חובל ומזיק TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

החובל בחבירו חבלה שהוא ראוי כו' עד אחד משלם אחד. ריש פ' החובל (דף פ"ג) במשנה ובגמרא ירושלמי והביאו ר"י אלפס ז"ל בהלכות:

ב[עריכה]

כיצד קטע ידו או רגלו עד צער רפוי ובושת. ירושלמי ריש פרק החובל:

הכהו במקום שאינו נראה וכו' עד צער ורפוי: כתב הראב"ד ז"ל שלא במקום רואין עכ"ל: ואני אומר לשון הירושלמי ר"פ החובל במקום שאינו נראה ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות ומפרשי ליה מר כי אורחיה ומר כי אורחיה או כדשמע מפומיה דרביה ודייק לישניה. ול"נ פירוש ר"מ ז"ל מההיא דפרק נערה שנתפתתה במשנה בשתה ופגמה לאביה כו' דקאמר כגון שפצעה בפניה וקא מייתי לה בגמ' לקמן בפירקא דהחובל:

הכהו במטפחת שבידו עד בלבד: כתב הראב"ד ז"ל במקום רואין עכ"ל: ואני אומר גם זה מלשון הירושלמי הם ומר אזיל לשיטתיה ומר אזיל לשיטתיה ואנא כדאמרינא וכדקאימנא קאימנא:

ג[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

ד[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

ה[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

ו[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

ז[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

ח[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

ט[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

י[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

יא[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

יב[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

יג[עריכה]

כוואהו בשפוד כו' עד נותן לו דמי כולו. הכל פרק החובל:

אמדוהו לכל נזק וכו' ואם תפס וכו' עד אין מוציאין מידו: כתב הראב"ד ז"ל פירש בעל ההלכות דמי כל אבר ואבר ובושת כל אחד ואחד עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא פרק החובל ושמענו מפי רבותינו נ"ע ששמעו מפי הראשונים נ"ע כי דברי בעל הלכות דברי קבלה ולכך נקבל שאילו באנו לדין יש תשובה מאי שנא הני והאמת יורה דרכו:

יד[עריכה]

כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב"ד ז"ל אינו חייב לרפאותו עכ"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר"מ ז"ל מפורשים פ' החובל (דף פ"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע"כ ופסק ר"מ ז"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:

עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:

טו[עריכה]

כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב"ד ז"ל אינו חייב לרפאותו עכ"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר"מ ז"ל מפורשים פ' החובל (דף פ"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע"כ ופסק ר"מ ז"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:

עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:

טז[עריכה]

כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב"ד ז"ל אינו חייב לרפאותו עכ"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר"מ ז"ל מפורשים פ' החובל (דף פ"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע"כ ופסק ר"מ ז"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:

עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:

יז[עריכה]

כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב"ד ז"ל אינו חייב לרפאותו עכ"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר"מ ז"ל מפורשים פ' החובל (דף פ"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע"כ ופסק ר"מ ז"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:

עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:

יח[עריכה]

כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב"ד ז"ל אינו חייב לרפאותו עכ"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר"מ ז"ל מפורשים פ' החובל (דף פ"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע"כ ופסק ר"מ ז"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:

עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:

יט[עריכה]

כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב"ד ז"ל אינו חייב לרפאותו עכ"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר"מ ז"ל מפורשים פ' החובל (דף פ"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע"כ ופסק ר"מ ז"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:

עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:

כ[עריכה]

כיצד משערין הריפוי כו' הרי שלא פסק עמו כו' עלו בו צמחים כו' עד דמי שבתו: כתב הראב"ד ז"ל אינו חייב לרפאותו עכ"ל: ואני אומר תמה אני אם יצא דבר זה מפיו שהרי דברי ר"מ ז"ל מפורשים פ' החובל (דף פ"ה) סוף גמ' מתני' דריפוי בסוף שמעתין דת"ר עלו בו צמחים כו' ושקלינן וטרינן עלה עד דתניא ברייתא אחרונה מנין שאם עלו בו צמחים מחמת כו' עד דאמר רבי יוסי ב"ר יהודה אף מחמת המכה פטור שנאמר רק ומפרש תלמודא למלתיה בתרי לישני איכא דאמרי פטור אף מריפוי כרבנן בתראי איכא דאמרי פטור משבת וחייב בריפוי כמאן כאבוה ע"כ ופסק ר"מ ז"ל כהאי לישנא בתרא והדין עמו שכן בכל התלמוד פסקינן כלישנא בתרא ועוד כי כל הסוגיא כך היא הולכת לחייב בריפוי כי מי יפטרנו מאגר אסיא וישלם ואי משום שעלו שלא מחמת מכה הא מקשי ליה תלמודא ואוקמה בגרגותני אלא ודאי אחד מן התלמידים אמרה ותלה אותה באילן גדול:

עבר על דברי רופא עד סוף הפרק. הכל פ' החובל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.