מגדל עוז/חובל ומזיק/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הבא > מעבר לתחתית הדף |
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
א[עריכה]
החובל בחבירו חייב כו' עד ושבת ובושת. ר"פ החובל (דף פ"ג) :
וחמשה דברים אלו כו' עד כדין כל המזיקין. בגיטין פרק הנזקין:
ב[עריכה]
נזק כיצד שאם קטע כו' עד או לחבלות יש כופר. פ' החובל:
ג[עריכה]
נזק כיצד שאם קטע כו' עד או לחבלות יש כופר. פ' החובל:
ד[עריכה]
וכן זה שנאמר שם בחובל בחבירו עד ולכך נאמר לא תחוס עינך. בירושלמי דפ' החובל בב"ק:
ה[עריכה]
ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:
אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:
בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:
ו[עריכה]
ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:
אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:
בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:
ז[עריכה]
ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:
אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:
בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:
ח[עריכה]
ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:
אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:
בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:
ט[עריכה]
ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:
אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:
בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:
י[עריכה]
ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:
אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:
בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:
יא[עריכה]
ומנין שזה שנאמר באיברים עין וכו' עד במבושיו. פ' החובל:
אבל המבייש חבירו בלא כוונה פטור כו' עד מן היפה שבנכסיו. פ' כיצד הרגל:
בד"א שהישן חייב לשלם וכו' עד הוא המועד שפשע. בירושלמי דפ' כיצד הרגל ור"י אלפס ז"ל הביאו בהלכות:
יב[עריכה]
מי שנפל מן הגג כו' עד ופטור מן הבושת. פ' החובל ומייתי לה פ' כיצד הרגל:
נפל ברוח שאינה מצויה כו' עד חייב בבשת. ביבמות פ' הבא על יבמתו:
יג[עריכה]
שנים שחבלו. פ' המניח:
יד[עריכה]
המתכוין לבייש את הקטן כו' עד בשת של עבד. פרק החובל (דף נ"ד):
טו[עריכה]
היתה אבן מונחת לו עד חייב בחמשה דברים. סוף פרק כיצד הרגל:
ואפילו נכנס לרשות חבירו עד שניהם פטורין. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ"ח):
טז[עריכה]
היתה אבן מונחת לו עד חייב בחמשה דברים. סוף פרק כיצד הרגל:
ואפילו נכנס לרשות חבירו עד שניהם פטורין. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ"ח):
יז[עריכה]
המבקע עצים ברה"ר עד ופטור מן הבושת. פ' המניח את הכד (דף ל"ב):
יח[עריכה]
כשם שאומדין למיתה עד כמו שיתבאר: כתב הראב"ד ז"ל יפה אמר וכו': ואני אומר שפיר קנסיה וה"נ משמע במסכת שבועות פרק כל הנשבעין והביאור פ"ה:
יט[עריכה]
הברזל אין לו אומד עד ואין צ"ל להזיק. במסכת סנהדרין פרק אלו הנשרפין:
הזורק אבן ולאחר שיצא עד סוף הפרק. בב"ק פרק המניח את הכד (דף ל"ג):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |