חתם סופר/חולין/פג/ב

חתם סופר חולין פג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיסוי הדם וכו' ונוהג בחי' ובעוף במזומן ובשאינו מזומן. לקמן ר"פ שלוח הקן הדר ותני לי' חומר בכיסוי הדם מבשלוח הקן ע"ש וא"כ הא דהכא משנה שאינה צריכא הוא שהרי גם בר"פ ראשית הגז תנן חומר בזרוע ולחיים וקיבה מראשית הגז ובר"פ הזרוע לא תני לי' משום דסמוך אמאי דתנן בר"פ ראשית הגז א"כ ה"נ אמאי תני לי' דנוהג בחי' ועוף ובמזומן ובשאינו מזומן ע"כ כ' תוס' דלגופי' אצטריך דה"א יצוד דוקא ולא מזומן וה"א בהמה בכלל חי' קמ"ל חי' ועוף ולא בהמה, וצ"ע דה"ל למתני בהדיא ונוהג בחי' ועוף ולא בבהמה כדתנן ר"פ ג"ה ונוהג בבהמה וחי' ואינו נוהג בעוף ולא סמיך אדיוקא דנימא בהמה וחי' אין עוף לא ה"נ ה"ל למתני בהדיא אבל לא בבהמה:

בקדשים מ"ט לא. כ' תוס' בסוף דבריהם וגבי כיסוי הדם לא כתיב שחיטה אלא שפיכה עכ"ל דבריהם לכאורה מיותרים דא"נ הוה כתיב שחיטה מ"מ נימא מליקתו זו הוא שחיטתו כדמשני ביומא ס"ג ע"א דחייתו לצוק זהו שחיטתו וכן הקשו תוס' לעיל פ"ב ע"א ד"ה עגלה ערופה וכו' דנימא עריפתו זו הוא שחיטתו א"כ מכ"ש דה"נ אפי' אי כתיב שחיטה ה"א מליקתו זו היא שחיטתו וצ"ל מ"מ לא פשיטא כ"כ דפריך קדשים מ"ט לא דהרי התם ביומא לא אסיק שם אדעתי' עד דפריך ומשני לי' ע"כ כתבו דהכא שפיכה כתיב אע"ג דיליף שפיכה משחוטי חוץ מ"מ פשיטא למקשן בהא דמליקתו הייני שפיכתו:

שחט חי' ואח"כ שחט בבהמה וכו' עיין במכות ד' ע"א חבית מלאה מים שנפלה לים הגדול וכו' והקשה בתשובת חו"י פ"י ק"ז א"כ איך מצאנו ידינו ורגלינו דמבטלים בס' כל תערובות לח בלח מבשא"מ בין יין שמן וחלב וכל המשקים שוים אצלינו וניחוש דלמא עמדו במקומם ולא נתערבו עדיין ונותנים טעם במקומם ולא היו לנו להתיר אא"כ נתערבו בידים במגיס ובאמת כבר כ' שם בחי' ריטב"א למכות בשם הראב"ד שכ' בשם ר' משה הדרשן וז"ל דשאני הכא דים הגדול מימיו מלוחים וכבדים ואין מים המלוחים מתערבים עמהם עכ"ל וא"כ לק"מ דלעולם יש בילה בלח בלח בכל דבר שבעולם אפי' לא עירבו בידים והכי קיי"ל פ"ק דר"ה דפליגי תנאי בהכי וקיי"ל יש בילה וא"כ צ"ל הך תנא ר' יונתן בן יוסף ס"ל אין בילה אבל אנן קיי"ל יש בילה בין שחט בהמה ואח"כ חי' בין חי' ואח"כ בהמה הו"ל דם תערובות ומכסה עליהם כמות שהן כדאיתא במס' ביצה דף ח' ע"א ע"ש והא"ש דהשמיטו הפוסקים הך דינא. וטור הביאו בשם בעל העיטור ולא משמא דגמרא ועב"י והא"ש:

דם הניתז ושעל הסכין כ' בכל בו בשם הר"מ בן נתן דמכסה עליו בלי גרירה והקשה ב"י שהוא נגד ש"ס ערוך ולפע"ד ס"ל דלא בעי גרירה מטעם כל הראוי לבילה וכמו שהקשו תוס' כן על שחט בהמה ואח"כ חי' והא דאמר בש"ס בפשיטות אלמא דגריר ומכסי' לי' משמע בלא גרירא לא סגי בכיסוי שעל גביו היינו משום דקאי לתנא דס"ל צריך לכסות כל דמו נמצא קרא כתיב ושפך את דמו וכסה כל דמו בעפר למעלה ולמטה וזה א"א לקיים לעולם בשום מקום דהרי ממש נמנע שתהא שום שחיטה בלי שישאר דם בסכין וניתז ואיך יקיים כל דמו בעפר ע"כ צריך לגרור. אבל למאי דקיי"ל כר' דסגי בקצת ודם הניתז ושעל הסכין לא בעי כיסוי אלא כשאין שם דם אלא הוא עיין לקמן פ"ח ע"א א"כ מתקיים עיקר מצות כיסוי בעפר בכל השחיטות רק באם ליכא דם אלא הוא אז נימא כל שראוי לבילה אין בילה מעכבת בו ולא בעי גרירה ומיושב נמי קו' תוס' ד"ה שחט חי' וכו' וק"ל:

אי בקדשי מזבח ה"נ פירש"י כגון חטאת עוף עכ"ל עע"ג דקיי"ל אכילת מזבח שמי' אכילה וא"כ אפי' עולה נמי. ואפי' לרבא דס"ל לא שמי' אכילה הא כ' תוס' לעיל פ"א ד"ה עולה לאו בת אכילה וכו' דרבא מודה דאכילת מזבח שמי' אכילה רק לענין שחיטה שאינה ראוי' לא מיקרי אכילה כיון דנפיק מטבוח טבח והכן ופי' ראשונים והתם כתיב כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ובעינן אכילת אנשים ע"ש וא"כ בכיסוי הדם דנפקא לו מאשר יאכל כדלקמן פ"ה ע"א גם אכילת מזבח את העולה שמי' אכילה ומ"ט פירש"י חטאת עוף. ונלע"ד דפשיטא לי' לרש"י דאפי' להס"ד דלא ידעינן מהקישא עוף לחי' שלא יהי' נוהג בקדשי מזבח מ"מ אשר יאכל כולל אכילת חי' ועוף ומה אכילת חי' אכילת אדם אף אכילת עוף אכילת אדם והיינו חטאת עוף שנאכל לכהנים לאפוקי עולת עוף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף