מאירי/חולין/פג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאירי TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png פג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פרק ששי בעזר הצור:

כסוי הדם וכו' כונת הפרק לבאר ענין מצות כסוי הדם בשלמות כל עניניה ורוב הפרק יסוב על שמנה ענינים הראשון לבאר באיזה מין ובאיזה צד ובאיזה מקום נוהגת מצוה זו השני להודיע באותן המינין שמצוה זו נוהגת בהן באיזו שחיטה נוהגת ושלישי לבאר אם יועיל כסוי אחד לכמה שחיטות אם לאו ונכלל בזה החלק ענין ברכות השחיטה והכסוי הרביעי לבאר מי הוא הראוי לכסות ר"ל אם אפשר באחר זולת השוחט אם לאו החמישי לבאר על איזה צד חייב לחזור ולכסות אם נתגלה ועל איזה צד פטור הששי לבאר בדם שנתערב על איזה צד יבטל עד שלא יהא חייב בכסוי ועל איזה צד לא יבטל השביעי לבאר אם צריך כסוי לכל הדם אם לאו השמיני לבאר במה מכסין ובמה אין מכסין זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו קצת ענינים על ידי גלגול כמו שיתבאר:

והמשנה הראשונה ממנו תכוין לבאר באיזה מין ובאיזה צד ובאיזה מקום נוהגת מצוה זו ואמר על זה כסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין ונוהג בחיה ובעוף במזומן ובשאינו מזומן ונוהג בכוי מפני שהוא ספק ואין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחט אין מכסין את דמו אמר הר"ם פי' אין הפרש בין קדשי מזבח ובין קדשי בדק הבית אם עבר אדם ושחטן אינו חייב כסוי וכבר אמרנו שהכוי בריה בפני עצמה ולא הכריחו חכמים אם מין חיה או מין בהמה ולפיכך אם כסו דמו ביום טוב ידמו שהוא חיה ויבאו לאכל חלבו לפיכך אין מכסין את דמו עד מוצאי יום טוב:

אמר המאירי כסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ שהרי חובת הגוף הוא וכל חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ בפני הבית ר"ל במציאות הבית והוא בזמן שבית המקדש קיים ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין שהרי הוא צריך לזריקה על המזבח ופי' מוקדשין לענין זה עולת העוף וחטאת העוף שהרי בהמה אינה בכלל כסוי כמו שיתבאר בסמוך וחיה אינה בכלל מוקדשין ונוהג בחיה ובעוף אבל לא בבהמה שהרי כך כתוב ציד חיה או עוף במזומן כגון אווזין ותרנגולין וחיות הגדלות בבית ובשאינו מזומן כגון חיות ועופות המדברים ונוהג בכוי מספק שהרי הא ספק חיה ספק בהמה ואין שוחטין אותו ביום טוב שמא אינו טעון כסוי ואין מחללין יום טוב לכסותו מספק או שמא הרואה יתיר חלבו כמו שהתבאר בפרק שלפני זה ואם שחטו אין מכסין את דמו עד לערב ולערב אם רישומו ניכר מכסה:

זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

השוחט לא ישחט על גבי קרקע קשה ויכסה אלא צריך שיתן עפר תיחוח למטה וישחוט ויכסה באותו עפר עצמו או באחר שנא' וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר ואם עבר ושחט על גבי קרקע יראה מסוגיא זו שהוא צריך לגררו ונותנו על גבי עפר תיחוח ומכסה בעפר ויש חולקין לומר שאין צריך גרירה אלא שעל הסכין ולא יראה כן מסוגיא זו שהרי על שניהם הוא אומר דגריר ליה ומכסי ליה ואם נבלע בקרקע ואי אפשר לגררו יתבאר למטה שאם רישומו ניכר מכסהו במקומו ואם אין רישומו ניכר פטור מלכסות:

שחט חיה ואחר כך בהמה או בהמה ואחר כך חיה וכלל הדברים כל שנתערב דם הטעון כסוי עם דם שאינו טעון כסוי יתבאר למטה שרואין את הדם שאינו טעון כסוי כאלו הוא מים ומשערין באומד הדעת אלו היה מים אם היה מבטל מראה הדם עד שלא ישאר אדום ואם הוא כן פטור מלכסות ואם לאו חייב לכסות ואין הפרש בין שדם בהמה תחלה לדם חיה תחלה:

תכונת המזבח במדת ארכו ורחבו וגבהו ידועה על הדרך שביארנוה במסכת יומא וצריך להתכוין בה כונה יתירה שלא יוסיף ושלא יגרע בה נתן עפר תיחוח על המזבח כדי להיות הדם נזרק עליה אם בטלה הרי זה מוסיף על הבנין ואם לא בטלה הרי זה חציצה ומפני זה לא יתן אלא על גופו של מזבח ולא יקפיד על הכיסוי כלל שהמוקדשין אין דמם צריך כסוי לא קדשי מזבח ולא קדשי בדק הבית ואף אחר זריקה אין צריך לגררו ולכסותו כלל שנא' ציד חיה או עוף מה חיה אין בה קדש ולא חלקת בה אלא כל חיה בחיוב כסוי אף עוף אין בו כסוי אלא באותן שאינן קדש הא של קדש אינן בתורת כסוי כלל:

כל מנחה שהיחיד מביא קרבה על המזבח וכל מנחה הקרבה על המזבח טעונה שמן לבלול בו את הסולת חוץ ממנחת חוטא שבדלי דלות האמורה בפרשת ויקרא ומנחת קנאות ומ"מ אם לא בלל השמן עם הסלת כשר:

חמש מנחות הנזכרות בפרשת ויקרא כלן באות בנדר ונדבה ואע"פ שיש להן שיעור למטה והוא עשרון יכול הוא לידור ולהתנדב מהם כל מה שירצה אפי' אלף עשרון אבל מנחת העומר של צבור ומנחת חוטא ומנחת קנאות ומנחת חביתי כהן גדול אין גורעין מהן ואין מוסיפין עליהן:

מנחות אלו הבאות בנדר או בנדבה שהוא רשאי להביא ממנה כמה עשרונות רשאי הוא להביא עד ששים בכלי אחד שעד ששים ראויות ליבלל כאחד אחר שיש בהן שמן כראוי לפי המדה אבל אם נדר ששים ואחת או יותר יביא הששים בכלי אחד והנשאר בכלי אחר ואם הביא יותר מששים בכלי אחד פסול מפני שאי אפשר ליתר מששים שיהו נבללות יפה כאחד שמא תאמר והלא אמרת שאם לא בלל כשר על זה אמרו הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו:

השוחט וניתז הדם לחוץ וכן דם שעל הסכין בזמן שאין דם אלא הוא גוררו ומניחו על עפר תיחוח ומכסהו ואם יש דם אחר דם האחר פוטרן ויש חולקין בזו כמו שיתבאר למטה במשנה:

התבאר בתוספתא שאם שחט חיה ועוף ואחר כך הקדישן לבדק הבית או שהקדיש את הדם טעון כסוי שהרי קדמה מצות כסוי להקדשו:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף