דרישה/אורח חיים/צא
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כתב הכלבו בשם הר"ם שאין איסור לילך בגילוי הראש כי מה שאמר רב הונא תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש הוי מדת חסידות. אבל בב"ה אסור לילך בגילוי ראש וכן שלא לברך שום ברכה בגילוי הראש וכשחבירו מניח ידו על ראשו יכול לברך. ב"י:
ב[עריכה]
ולכתחלה לא יעשה ק' למה לו לרמב"ם לכתוב זה דהא כל הענין לא מיירי אלא בדיעבד דהכי משמע מלשונו שכתב לא כסה כו' וי"ל דלא בא ללמדינו בזה הדין אלא כתב כן כדי שלא תקשה עליו מברייתא דתני עד שיכסה את לבו דמשמע עיכובא דאפילו בדיעבד לא יצא והוא כתב דבדיעבד יצא ועל זה מסיים ולכתחלה לא יעשה כן כלומר אף הברייתא לא דקדקה כ"כ אלא דלכתחלה בעי למימר לא יעשה כן אבל בדיעבד יצא:
ג[עריכה]
פי' לאחר שהתיר אזורו אין מטריחין כו' ואין להקשות דמה טירחא יש בזה כשיחזור ויחגור דהא על כל פנים יחגור את עצמו לאחר האכילה כשירצה להתפלל די"ל דהא דכתב אין מטריחין אין רצונו לומר טרחת החגור אלא טרחת המתנת האכילה דבשאר תפלה שהיא חובה אע"ג דאם התחיל לאכול אין צריך להפסיק כשיגיע זמן תפלה מיהו לחזור ולחגור מטרחינן אותו כל כמה דלא התחיל לאכול אף דכבר הסיר החגורה לאכול. אבל הכא גבי תפלת ערבית הואיל והוא רשות אפי' לחזור ולחגור אין מטריחין אותו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |