ביאור הגר"א/יורה דעה/קיג
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) דבר כו' וגם כו'. כמ"ש תוס' שם דלישנא בתרא מוסיף על לישנא קמא מדאמר איכא בינייהו כו' ולא נקט כמה דברים שעולין על שולחן מלכים ונאכלין חיים וכן ס"ל לר"נ בספ"ד דשבת וא"ר יוסף שם כו' וכן בפ"ב רמ"ק בר"י נשיאה אי משום דאשתי כו' וכן סתמא דגמ' בע"ז ל"ח ב' ל"ט ב' אי משום בשולי עובדי כוכבים כו' והלכה כלישנא בתרא דר' יוחנן ס"ל כוותיה כמש"ש נ"ט א' ויבמות מ"ו א' ועתוס' שם ושם:
(ב) ללפת. גמ' שם:
(ג) או כו'. טור וכמ"ש שם עובד כוכבים שהצית כו' אלא משום בשולי עובדי כוכבים ופי' הרמב"ם שהן באין לפרפרת:
(ד) אפילו כו'. רש"י ל"ה ב' ד"ה והשלקות:
(ה) ובבית. תוס' ל"ח א' ד"ה אלא כו':
(ו) ומותר כו'. כמ"ש ל"ז ב' חטין ועשאן קליות מותרין וה"ה לאלו וכמ"ש הרמב"ם דאין אדם מזמן לחבירו על קליות וז"ש דאינו כו':
(ליקוט) ומותר כו' וכן כו'. גמ' ל"ז ב' ל"ח ב' ת"ר כו' והקליות וכן של קטניות כמש"ש שתיתאה כו' בטלפחי כו' (ע"כ):
(ליקוט) ומותר כו' דאינן כו'. רמב"ם ובגמ' (ל"ז ב') אמרו משום דלא נשתנו כו' והרמב"ם ס"ל דלמסקנא דלאו מקרא נפקא ע"כ צ"ל משום ה"ט אבל הר"נ כתב דטעם הנ"ל דלא נשתנה נשאר כיון דאסמכוה אקרא דומיא דקרא בעינן (ועבספ"ד דשבת ופ"ב דמ"ק וצ"ע) וכ"כ רש"י ל"ה ב' ד"ה והחמין כו' וד"ה וקליות כו' וכ' הר"נ אלא שלא ראיתי לראשונים שפ' דכל שלא נשתנה ע"י האור דמותר (ע"כ):
(ז) וכל פירי כו'. כמ"ש שם ל"ח ב' בשמן ואע"ג שהיו מתחלה זיתים. ד"מ:
(ח) וכן ירקות כו'. ר"ל אע"ג שאין השומן בעין ולא שייך טעם הראשון של תוס' שהוא בעין וז"ש ונבלע כו':
(ט) יש מי כו'. כיון דקנוי לישראל למעשה ידיו ומוזהר עליו בשבת מן התורה ליתיה בכללם ואין שייך גזירת חתנות אלא במי שעושה לרצונו דהוי קירוב דעת ועברשב"א סי' ס"ח:
(י) ויש כו'. הוא הרשב"א וראיה מדפריך נ"ז א' לרב מעבדים קטנים ואם איתא כיון דאין יודע בטיב עבודת כוכבים אין אסור אלא משום חתנות דלהכי אין אסור אלא בשתיה לרב ובשפחות ועבדים לא שייך:
(יא) ובדיעבד כו'. מצורף לדעת הראב"ד בתוס' ל"ח א' ד"ה אלא. ד"מ בשם או"ה:
(יב) ואפילו כו' כי כו'. וכמ"ש בפ"ז בהג"ה ויש חולקין כו' ואפילו כו':
(יג) ואפילו. שם:
(יד) אבל כו'. שם מ"ד לבשולי כו':
(טו) כל כו'. שם ב' בין שהניח כו' ואינו כו':
(טז) ואפילו כו'. בג"מ מבואר היפך זה אלא דאי לא היפך כו' וכ"כ בפ"י ועש"ך ופר"ח:
(יז) אין כו'. כמש"ש אלא דאי לא כו' וה"ה כאן וז"ש שם מניח ישראל כו' דוקא הנחה:
(יח) ויש חולקין כו'. כפי' הטור מ"ש שם והיפך ישראל שחתה בגחלים ואפילו היה מתבשל בלא חיתוי ישראל וכמ"ש שם גמרו ביד עובד כוכבים מותר גמרו כו' ומשמע דומיא דגמרו ביד עובד כוכבים מותר והטעם כמ"ש הר"ן דקרובי בשולי מילתא כמ"ש בפ"ב דשבועות דקרובי עבודה עבודה היא בכה"ג ע"ש י"ז ב' אלא דלקולא אמרו כאן דלאו מילתא היא ולמד דהדלקת האש נמי מהני וליתא דדוקא גמרו ביד ישראל כה"ג מהני אבל לא תחלתו כמ"ש אלא דאי לא הפוך כו' וער"ן:
(יט) וי"א כו'. עמ"ש לעיל דאפילו הדלקה לא מהני:
(כ) ולא השליך כו'. זה מהני כמ"ש הר"ן כיון דקרוב בישול מהני כמו גמרו:
(כא) שהוא כו'. רש"י ספ"ק דשבת:
(כב) אם בישלו כו'. כמש"ש כל שנתבשל כמב"ד כו' אע"ג דאותביה בסילתא וה"ה להיפך:
(כג) ויש מתירין כו'. כמ"ש שם עד שיהא תחילתו וגמרו כו' ודוקא להקל אמרו כל כו' כמו בקרובי בשולי כנ"ל וס' הראשונה ס"ל דזה נקרא גמרו ומ"מ סמך על סברא זו בש"ע בע"ש כו':
(ליקוט) ויש מתירין כו'. דלסברא ראשונה מש"ש והיפך בו ישראל מותר הל"ל עד שלא הגיע למב"ד אבל בת"ה צ' ב' הכריע דאסור ממש"ש האי עובד כוכבים דחריך כו' משמע דאי לבשולי קמכוין אסור אע"ג דא"א דבחריכה יצלה צליה גמורה (ע"כ):
(כד) הניח כו'. גמ' שם אלא דאי כו':
(כה) כמב"ד. כנ"ל דלאחר מב"ד אפילו אותביה בסילתא כמ"ש שם:
(כו) הניח כו' ואין כו'. מדאמרינן מניח כו' ואין חושש אלמא דלא חיישינן להכי:
(כז) דגים כו'. לשון הרמב"ם עד מותרים:
(כח) או עובד כוכבים. וכ"כ הרא"ש בפ"ב די"ט וכמ"ש בסי"ג דמליח כו':
(כט) ואם כו'. כגי' שלנו וכן גי' הרי"ף ורא"ש צלאן עובדי כוכבים כו':
(ל) אבל כו'. שם ב' דג מליח כו' וכפי' הראב"ד ורמב"ן דבמליחת עובד כוכבים ל"פ דמותר אלא בשצלאן עובד כוכבים ופ' כר' יוחנן וכמ"ש אביי שם:
(ליקוט) אבל דגים מלוחים כו'. כר' יוחנן דרב ס"ל כוותיה דאמר דגים מלוחים קטנים אין כו' הא גדולים אסירי. ר"נ בשם הר"י (ע"כ):
(לא) ויש מתירין. כמ"ש הרי"ף ורא"ש בשם גאון דאביי לא קאי אלא אביצה אבל כדג הדרינן לכללא ואין דבריו כו' ועוד דרבותיו היו דלא כהר"י וכן תמה עליו בת"ה:
(לב) וכן כ"ד כו'. כמ"ש בש"ע אבל כו' אינם כו' והוא מדברי ת"ה שחילק בינם לדגים קטנים וכמ"ש בגמ' באהיני שליקי וכמ"ש בסמ"ו:
(לג) ובשר כו'. אע"ג דמותרין לטלטל כמ"ש בפי"ח דשבת (קכ"ח א') ה"נ מתירין שם בשר תפל ואפ"ה אמרינן כאן הניח ישראל כו' וכן ביצה דחזי לגומעה וכמ"ש בסי"ד:
(לד) דג כו'. כ"ז לשון הרמב"ם וכפירש"י דבמלחן עובד כוכבים פליגי ופ' כחזקיה ובר קפרא כנ"ל:
(לה) ופירות כו'. ירושלמי פ"ו דנדרים:
(לו) דמלוח כו' גם כו'. שם מ' ב' ת"ר החגבים כו' אע"ג דאי בשיל להו עובד כוכבים אסור כמש"ש ל"ח א' וה"ה למליח ואף הראב"ד והרמב"ן מורים בזה אלא דס"ל דל"פ בזה כנ"ל:
(ליקוט) דג כו' דמלוח כו'. כמש"ש במתני' ל"ט ב' וכבשין שאין דרכן כו' ושם ל"ז ב' אלא כמים כו' ע"י האור ואף דלא קיימא האי תירוצא מ"מ ל"פ עליה לדינא ודלא כרש"י ל"ח ב' ד"ה דג כו' ואף לפירש"י קי"ל כמאן דשרו כמ"ש בסי"ב. ת"ה (ע"כ):
(לז) אע"פ שראוי כו'. כמ"ש בפ"ק די"ט (ד' ב'):
(לח) שאינם כו'. ערש"י שם:
(לט) כלים כו'. כמו בכל איסורי דבריהם שאוסרין תערובתן כגון שמנו של גיד כמש"ל סי' ס"ה ס"ט ובסי' ק' ס"ב וכחל בסי' צ' וציר דגים טמאים בסי' פ"ג ואמרינן בפג"ה (צ"ט ב') דלר"י אוסר קרוב למאתים ולת"ק עד תתק"ס כמ"ש בפ"י דתרומות ואמרינן בפג"ה (צ"ח א') לא תזלזל כו' וכן בתרומת ח"ל לשיטת התוס' אוסר עד ק"א ושאר איסורין:
(מ) וי"א שא"צ. דלא שייך חתנות בכה"ג ולכאורה ראיה לדבריו מסי' קי"ב סי"ד אבל ליתא דהא בפנאדי"ש אוסר שם ס"ו וכאן ס"ג וכן הביא הרשב"א ראיה מפאנדי"ש שאוסר בח"ת:
(ליקוט) וי"א שא"צ. וכ"כ נ"י ספ"ח דיבמות ע"ש (ע"כ):
(מא) ואף כו' אם הוא כו'. כמ"ש בירושלמי פי"א דתרומות תניא ר' חלפתא בן שאול קדרה שבשל בה תרומה מגעילה בחמין ג"פ ודיו א"ר בא ואין למדין ממנה לענין נבילה א"ר יוסי קשיתה קומי ר' בא תרומה בעון מיתה ונבילה בל"ת ואת אמר הכי א"ל כמ"ד מאליהון קבלו עליהן את המעשרות. ר"ל לפי שהוא מדרבנן הקילו אע"פ שהתורה העידה על כ"ח כו' ר' יוסטי בן שונם בעי קומי ר' מנא תנינן הרכינה ומיצה ה"ז תרומה ואת אמר הכין. ר"ל אלמא דלא הקילו בה אפילו בדבר מועט א"ל כאן ע"י האור נגעל ויוצא ר"ל דאין זה קולא כ"כ וכתב הרשב"א וה"ה לכל איסורין של דבריהם ומיהו באיסורין של דבריהם שאין להם עיקר מן התורה דומיא דתרומה בזה"ז אבל באיסורין שיש להם עיקר מן התורה לא דהא דם שמלחו אינו אסור אלא מדרבנן כמ"ש בכ"ג דמנחות (כ"א ב') ואפ"ה תברא ר' אמי לההיא פינכא בפכ"ה (קי"א ב') וז"ש מפני כו' וענ"י בב"ב פ"ח א':
(מב) עובד כוכבים כו'. כ"כ הרא"ה וכשיטתו דכל דלא שייך חתנות מותר אבל הרשב"א חלק עליו ועט"ז ופר"ח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |