אליה רבה/אורח חיים/תרצב
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[א] על מקרא וכו'. והא דלא מברכין לשמוע מקרא מגילה כמו לשמוע קול שופר, תירץ אבודרהם דבשופר צריך שישמע לאזניו שאין הבנת הלב תלוי בה אבל במגילה אף שלא שמע לאזניו יצא שהקריאה עיקר שהבנת הלב תלוי בה. עוד יש לומר דאם היה מברכין לשמוע יש לספק שיבינו השומעין דלשון שמיעה לשון הבנה כמו כי שומע יוסף ואם כן נשים ועמי הארץ אינן יוצאין וקיימא לן דיוצאין לכן מברכים על מקרא מגילה אבל בשופר אי אפשר לברך לתקוע מפני שיש בו תרועה ושברים וכן להריע אי אפשר שיש תקיעה לכן צריך לברך לשמוע:
ב[עריכה]
[ב] ושהחיינו וכו'. ויכוין בשהחיינו גם כן משלוח מנות וסעודת פורים שהם גם כן מצוה (של"ה), ונראה לי דיכוין זה בשהחיינו דיום כי זמנם ביום (מגן אברהם), ועיין סימן תרצ"ה ס"ק [ה']. עוד כתב מגן אברהם דמי שאין לו מגילה לא יברך שהחיינו על משלוח מנות:
ג[עריכה]
[ג] [לבוש] ואחר וכו'. וצריך עיון מסימן רפ"ד סעיף ד' דלכתחילה לא יקרא אחר הפטרה (מלבושי יום טוב). ולעניות דעתי שאני התם דטעמא דתיקנו לקרות המפטיר בתורה לשום כבוד התורה ואם כן אם אחר יקרא הפטורה לא יהיה כבוד התורה וכן משמע בבית יוסף סימן רפ"ב, ואם נשתתק הקורא באמצע מגילה נראה לי דמתחיל השני ממקום שפסק הראשון ולא יברך ודמיא לשופר סימן תקפ"א סעיף ג', ולא דמי לקורא בתורה ריש סימן ק"מ דמתחיל מראש ומברך דהתם כתב הלבוש טעמא דברכת התורה לעצמה נתקנה, מה שאין כן הכא דמוציא לאחרים, וכן יש לחלק בין ההפטרה בסימן רפ"ד סעיף ה' להכא, ועוד דהתם טעמא דצריך ברכה לפניה ולאחריה אבל ברכה שאחר המגילה לא נתקנה אמגילה, ולאפוקי ממגן אברהם שפסק דיתחיל מראש בלא ברכה דלא ירד לכל זה:
ד[עריכה]
[ד] ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הרב וכו'. אתיא כפוסקים שאין לומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל, כיון שכבר זכר השם וכן אין לומר ברוך אתה ה' האל הנפרע וכן עיקר אחר עיון בכל הפוסקים, והב"ח כתב לומר ברוך אתה ה' האל הנפרע ואף שאין אומרים ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל, עד כאן. ולא דק דהא הטור ושבלי הלקט ואגודה וצידה לדרך ור' דוד אבודרהם שכתבו לומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל ואפילו הכי כתבו שלא לומר לסוף האל, ומכל שכן למאי דקיימא לן כפוסקים שלא לומר בתחילה, ומה שהקשה שיירי כנסת הגדולה מנוסחאות הרמב"ם על הב"ח אין ספק שהיה לפני הב"ח ספרי רמב"ם עם הגהות מימוני ומגיד הנדפסים בשנת ש' שם כתב האל הנפרע. כתב אבודרהם תיקנו ששה לשונות כנגד ששה מישראל שנלחמו בעמלק הרב את ריבנו על ידי יהושע והדן את דיננו על ידי אהוד שהרג עגלון מלך מואב והיו עמו עמון ועמלק והנוקם וכו' על ידי גדעון הנפרע וכו' על ידי שאול והמשלם וכו' על ידי דוד, והחתימה הנפרע וכו' כנגד הנס של מרדכי ואסתר האל המושיע לעתיד ובבית יוסף כתב טעם אחר עיין שם. כתב במנהגים דיש לומר תחילה והמשלם וכו' ואחר כך הנפרע וכו' כדי שיהא מעין החתימה הסמוך לחתימה, והב"ח השיג ושיירי כנסת הגדולה חולקין דכל המחברין כתבו איפכא וכן במנהגים, עד כאן. ובאבודרהם נתן טעם למה אין חותם מעין חתימה עיין שם, מיהו ברוקח ראיתי הנוסחא כמנהגים:
ה[עריכה]
[ה] [לבוש] הנפרע וכו'. פירוש לפעמים תהיה נקמה שלא תהיה בשבילה ישועה לאיש שלקה אך לישראל באה הישועה על ידי הנקמה (ר' דוד אבודרהם):
ו[עריכה]
[ו] [לבוש] ופותחת בברוך וכו'. כן כתב בית יוסף בשם הר"ן, אבל באבודרהם דף מ"ט כתב דכיון שהיא אחר קריאה בספר נראה שהוא תחילת המעשה, וכן משאר פוסקים משמע שהוא על מגילה, וכן משמע בתשובת רמב"ן סימן ר"ב:
ז[עריכה]
[ז] יצא וכו'. ומכל מקום הפסיד שכר הברכה (אגודה):
ח[עריכה]
[ח] ואין לברך וכו'. כן כתב בית יוסף מירושלמי וצריך עיון דבמנהגים ומהרי"ל ומהרי"ו ומטה משה פסקו כסתם דאף יחיד מברך אלא דסבירא ליה דלא קיימא לן מהך ירושלמי וכן משמע בבית יוסף סוף סימן תר"צ וכן משמע בספר המנהיג סימן י"ד ובשבלי הלקט דף כ"ז שיחיד מברך לאחריה, ואולי דלכך לא כתבו בשולחן ערוך:
ט[עריכה]
[ט] [לבוש] ובמגילה עצמה וכו'. והקורא עצמו רשאי להפסיק כמו בקריאת שמע (שלטי גיבורים ומגן אברהם). ומה נקרא בין פרק לפרק צריך עיון לי בלחם חמודות פרק היה קורא אות כ':
י[עריכה]
[י] [לבוש] יכול לסדור וכו'. וכיון שכבר יצא מברך על משמיעה מגילה (בנימין זאב קצ"ד). ואין לו לברך שהחיינו כיון שכבר יצא (מטה משה והגהות מיימוני), והיינו ששומע מברך, ובסימן תקפ"ה סעיף ב' כתב דהמוציא מברך ופירש מגן אברהם שם דמיירי שמברך לנשים ואין לקרוא לאחר אלא לאחר יציאת בית הכנסת דמצוה שיצא הוא בקריאת ציבור כמו שכתב ריש סימן תרפ"ז:
יא[עריכה]
[יא] לאכול וכו'. משמע טעימה שרי כמו בקריאת שמע סימן רל"ה מכל מקום אין להקל אלא לצורך גדול (מגן אברהם), וגם נראה לי כיון ששרוי בתענית אם נתיר לו טעימה ודאי ימשך לאכולי, אכן במהרי"ל גבי תענית בכורים שמתענין ביום חמישי כשחל פסח בשבת מתיר טעימה קודם בדיקת החמץ:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |