תשובות הגאונים (הרכבי)/סט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והא דתנן זה פוסל עדיו שלזה כול'. ואמרינן עלה בגמרא תני עידו כול'. לא צריכא דקבליה עליה כי ביתרי מאי קאמשמע לן דמצי הדר ביה תנינא אמר לו נאמן עלי אבה נאמן עלי אביך כול'. ואמרינן עלה צריכא דאו תנא אבה ואביך בהא אמור רבנן לא מצי הדר ביה משום דחזו לעלמא אבל חד כביתרי דלעלמא לא חזי אימא מודו רבנן לר' מאיר ואיסתבר לן כי האיי טעמא דתנן דאו קנו מיניה דקביל עליה חד כשר כביתרי או חד פסול כחד סהדא או נמי לא קנו מיניה ואי גמר דינא לא מצי הדר ביה. ואשכחן לרב צמח גאון דאמ' היכא דקביל עליה חד כביתרי אפילו קנו מיניה מצי הדר ביה דקנין טעות הוא דרחמ' אמ' על פי שנים עדים ואיסתפק לן הדין מימרא מאי. הכין חזינא דהא דכתבתון משמא דמ' ר' צמח לא שמיעא לנא ולא סבירא לנא ולא ידענא מעולם דכתי' ליה למ' ר' צמח הכין. ודבר ברור הוא דהיכא דמקביל עליה חד כביתרי וקנו מיניה לא מצי הדר ביה לא קודם גמר דין ולא לאחר גמר דין. אבל בלא קנין היכא דסגא דינא ואיעביד מעשה בעדותו דההוא עד אחד דקבליה כשנים קמי דניהדר ביה איכא רבנן השתא דקאמרי לא מצי הדר ביה ואע"ג דהכין תנן אמ' לו נאמן עלי אבה נאמן עלי אביך וג' ואמ' רב דימי בריה דרב נחמיה בריה דרב יוסף דקבליה עליה כחד והיכי דאמי כגון דאמ' הרי עדותו שלאבה או שלאביך מקובלת עלי או נמי דאמ' אבה או אביך נאמן להעד עלי מהאיי גונא הרי אביו שלזה או אביו שלזה חשוב עליו כעד אחד אע"פ שהוא קרוב ואינו כשר לאותה עדות או נמי דאמ' לשלשה רועי בקר הרי אתם דיאנין עלי דשוייה לקרוב או פסול עליה כחד בין עד ובין דיאן ר' מאיר אומ' יכול לחזור בו וחכמ' אין יכול לחזור בו ואמרינן אמ' רבא מחלוקת באתן לך אבל במחול לך דברי הכל אין יכול לחזור בו ורב אשי מתני דהכי שלה ליה רב נחמן בר יעקב לרב נחמן בר רב חסדא באתן לך מחלקת והלכה כדברי חכמ' ואמרינן ר' יוחנן אמ' לאחר גמר דין מחלוקת ושמעינן מינה דלפני גמר דין דברי הכל יכול לחזור בו ואמ' רבא קיבל עליו קרוב או פסול לפני גמר דין יכול לחזור בו לאחר גמר דין אין יכול לחזור בו ואמ' רב חננא בר שלמיה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבנו לפני גמר דין וקנו מידו מאי שלח להו אין לאחר קנין כלום אבל מאן דקביל עליה חד כבי תרי לא אימיר כהדין מימרא בהדיא אילא איכא למיגמריה מן דוקא דשמעתא דריש פירקא ולענין היכא דקנו מיניה פשיטא מידי דהוה אגברא גופיה מי לא פשיטא דהיכא דהימניה בעל דינו כבי תרי למיהב ליה מאי דאמ' בית דין מפקינן ליה מיניה מאי דאמ' דאמרינן ההוא דאמ' ליה לחבריה מהימנת לי כבי תרי כל אימת דאמרת דלא פריענא אזל פרעיה באפי בי תלתה אמ' רב פפא כתרי הימניה כתלתה לא הימניה מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע אמור דאמרינן תלתה עדיפי מתרי לענין אומדנא דכמה דנפישי ידעי באומדאנא טפי אבל לענין עדות מאה כבי תרי ותרי כמאה והני מילי היכא דאמ' ליה כבי תרי ואזל פרעיה באנפי תלתה אבל אמ' ליה כתלתה ואזל פרעיה באנפי ארבעה כיון דנחית לדעות נחית וכל שכן היכא דמהימן אביו או אביו שלמאמין כבי תרי וכל שכן היכא דהימין חד כשר כבי תרי ובכולהי הני מילי אמרינן אין לאחר קנין כלום והא מתניתין דתנן אמר לו נאמן עלי אבא לאו במקום דקנו מיניה אימירא דאילו לענין מתניתין דברי הכל לפני גמר דין יכול לחזור בו ואילו היכא דקנו מיניה אפילו הדר ביה לפני גמר דין אין שומעין לו ואין לאחר קינין כלום. ומן גמרא דריש פירקא גמרינן דהיכא דהימין חד כשר כביתרי כמאן דהימין חד פסול כחד כשר דכיון דתנן זה פוסל עידיו שלזה וזה פוסל עידיו שלזה דברי ר' מאיר ופליגי רבנן ואמרי אימתי בזמן שמביא עליהן ראיה שהן קרובין או פסולין אבל אם היו כשרין אינו יכול לפסלן דאלמא ר' מאיר סבר יכול לפסלן אע"פ שאינו מביא עליהן ראיה שהן פסולין או קרובין. ואתמהנן היכי סבר ר' מאיר שזה יכול לפסול כשרים אוקימנה בכמה מילי ותחלתן אמ' ריש לקיש פה קדוש יאמר דבר זה אלמא חס ליה לר' מאיר אע"פ שאין הלכה כמותו מלמיפסל כשרים אילא תני עידו ואוקמה למתניתין בעד אחד דקבליה אנפשיה כבי תרי וקאמ' ריש לקיש דאמיא מתניתין כמאן דאימירא הכין אם קיבלו עליה אחד אחד כשנים זה יכול לחזור בו ולפסול עידו שלזה וזה יכול לחזור בו ולפסול עידו שלזה דברי ר' מאיר וחכמ' אומ' אימתי בזמן שמביא עליו ראיה שהוא קרוב או פסול אבל אם היה כשר אין יכול לפסלו. ואקשינן או הכי קא משמע לן דאע"ג דקבליה עליה כבי תרי מצי הדר ביה תנינא אמר לו נאמן עלי אבא וכול'. ואמ' רב דימי בריה דרב נחמיה בריה דרב יוסף כגון דקבליה עליה כחד. ומפרקינן צריכא שמעינן מינה דכי קביל עליה עד אחד כביתרי דאמי כמאן דקביל עליה קרוב או פסול לאסהודי כחד דלפני גמר דין דברי הכל יכול לחזור בו אבל לאחר גמר דין או אישתכח ההוא עד קרוב או פסול יכיל למיהדר ביה ואי כשר הוא פלוגתא דר' מאיר ורבנן והלכה כרבנן ואו אתית למימר דהא מילתא איתמרא לפום תירוצא דריש לקיש דקא מתריץ לה למתניתין ואמ' תני עידו וכיון דאקשינן לריש לקיש הא מדקתני סיפה עידיו לשון רבים ורישה דינו לשון יחיד אלמא דוקא קתני ושבקוה לדריש לקיש ואוקמה ר' אלעזר בדבר אחד ואיתוקמא בתר הכין בתרתין מילי אחרות משמא דר' יוחנן חדא דרב דימי וחדא דראבון לא סמכינן אהא מילתא דאימירא אליבא דריש לקיש ולא אמרינן דהיכא דקביל חד כשר כביתרי דאמי למאן דאכשר חד פסול על נפשיה והימניה כחד אית לן למימר דלא עכפת לן בהא מילתא כי לא קימא מתניתין דתנן זה פוסל עידיו שלזה כדתרצה ריש לקיש דלאו ריש לקיש הוא דקאמ' תנינה ומצריך אילא ההיא מילתא דתריץ בה ריש לקיש מתניתין רבנן דגמרא אינון קאמרי תנינה. ואיכא רבנן דקאמרי הא קאמרי רבנן דאע"ג דתנינן אמר לו נאמן עלי אבה צריך למיתנא דהיכא דקביל עליה חד כבי תרי פלוגתא דר' מאיר ורבנן דאו לא תאנו איכא למימר בההיא קאמרי רבנן לא מצי הדר ביה משום דאבה ואביך חזו לעלמא אבל חד כבי תרי דלא חזי לעלמא אימא מודו ליה רבנן לר' מאיר דאפילו לאחר גמר דין יכול לחזור בו וכיון דריש לקיש הוא דקאמ' דהא דתנן זה פוסל עידיו שלזה עדו הוא דקבליה כבי תרי ולהכי אתא לשוייה כההיא פלוגתא דר' מאיר ורבנן אבל דזוד מן ריש לקיש לא קאמ' הכין ועידו דקא מתריץ ריש לקיש לא קא קאיי דקא שמעינן דעידיו דוקא קתאני ליכא ראיה דתנא תנא מידעם במאן דקביל חד כביתרי בלא קינין וכיון דצריכא הא מילתא למיתיניה וליכא ראיה דתניא לית לן למימרה. ואידך אמרינן דהא אצרכתא דקאמרינן צריכה ברובה דאצרכאתא דתלמוד דאתיאן לסלוקי ספיקי קלישי ולמאן דסבר דתניא תרתי זמני אצריכו הא אצרכתא ולעולם מן ההיא גמרינן לה להא דמה הפרש בין מאן דמתני על מאי דרחמ' אמ' לא יומתו אבות בעדות בנים ורחמ' אמ' אל תשת חמס עד ובין מאן דמתני אמאי דאמ' רחמ' לא יקום עד אחד והא אנפא דקאמרי דלא תימא האיי קרוב כשר לעלמא והאיי חד פסול לעלמא סברא קלישא הוא ומאי איכא עלן מן עלמא מכל מקום לגביה דיליה שוין אינון ועוד הא רועה בקר דפסיל לעלמא וכי מקביל ליה ונגמר הדין לא מצי הדר ביה אין ודאי או אשכחנן הפרש ביניהון הוה מפרשינן וכד לא משכחינן הפרש זה וזה שוין וכל שכן דסתם גמרא קאמ' תנינה ואו לא הוה מיגמרא הא מן הא לא הוה אמ' תנינה ואצרכתא לא פרכא לה להא מילתא והדין סברא הוא כידאיסתברא לכון ואנחנא קא חזייננא דטפי עדיף. והיכא דקביל עליה חד כביתרי ואסהיד עליה ההוא חד ואיתהנפק ממונא במימריה. הכין דעתנא דלית מן דינא לאהדורה אם חזר בו ובקנין לא מספק דקימא הא מילתא ואין יכול לחזור בו שאין לאחר קינין כלום כדהאוי קנין מוחזק דלא כאסמכאתא ודאמ' דהא מילתא קנין בטעות הוא שדבריו בטעות והאיי קנין לאו בטעות הוא וקנין בטעות לאו כי האי גונא אילא כמאן דטעא בחושבאנא ואידמי ליה דאית עליה מידעם ואי קני מיניה דיאהיב ליה לפל' ואישתכח דלית עליה מידי דדאמי כמאן דאיקני מיניה מאי דאית עלך יהבת ליה לפלוני וכיון דליכא עליה מידי לית עליה למיהב מידי כמעשה דהנהו גינאיי אבל הדא מאי טעות איכא מידע יאדע דעד אחד אין מוציאין בו ממון מן התורה וסבר הוא וקביל ודאמי למאן דידע דקרוב לאו בר עדות הוא מן התורה וסבר וקביל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |