תפארת ישראל - בועז/ערכין/ד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
(א) והקשו בתוס' למה לא ערבינהו ותנינהו, השנים והערכין בנערך. ותו ק"ל למה שני בלישנא. ברישא נקט נידר ובסיפא נערך. וכ"כ ק"ל בכל דוכתא דתני חסורי מחסרא וה"ק, א"כ למה לא הגיהו המשנה. ולמה באמת הוה נקט תנא לישנא קטיעא[1]. ואם שי"ל, שגם כאשר באמת חס"מ יש כוונה בהעניין באופן אחר, עכ"פ לא בכל דוכתא נוכל לתרץ כן. ולולא מסתפינא היה נ"ל ע"פ מ"ש תוס' שלהי מגילה [דל"ב א] על השונה בלא זימרא, וכ"כ אמרי' [ביצה כ"ד א] גמרא גמור זמורתא תהא, שהיו להן זמירות מיוחדין לכל משנה ומשנה. ולפע"ד היה זה כדי לחזק המשנה בכח הזכרון. מדהיו שונין המשניות על פה אפי' בימי רבי [כרש"י ב"מ דל"ג א]. וע"י הניגון נזכר היטב לישנא דמתני', באשר שהיה הזמר מסודר לפי המלות והבבות שבמשנה. ולכן כמה פעמים בחר התנא ג"כ במלה זאת ולפעמים באחר, הכל כפי הנאות לקול השיר המיוחד להמשנה. ומה"ט לפעמים נשנה בבא שנראית יתירה במשנה זו ואצ"ל זו, אבל היה כדי לשקול בבות המשנה כפי הבבות שבפרקי השיר. ומה"ט אף שהי' חשורי מחסרא הניחוה כך. מדמובן ממילא דאל"כ יהיה מעשה לסתור, ואם היו מבלבלים המלות יתבלבל השיר המיוחד לה ויתבלבל הזכרון, ותשתכח המשנה ח"ו, ובדבר זה יתורץ כמה קושיות ודקדוקים. ושמור זה, דאם גם ברוב פעמים מונחים פנינים יקרים בשינוי לשון התנא עכ"פ במקום שלא ידענו טעם אחר נסתפק א"ע בטעם זה, שהוא ג"כ אמיתי בעצמו:
(ב) ועי' תוס' סוכה דל"א א' ד"ה ור"י. ואפי' לרש"י התם דכל המדות הלממ"ס לבר מק"ו. נ"ל דלא דוקא ק"ו, אלא ה"ה מה מצינו, דבתרווייהו צריך לשקול סברות ב' הצדדים נגד הדדי דאל"כ ק' לרש"י האיך רצה התנא הכא למפרך אמה מצינו, ממ"נ אי הכי גמירא. א"א למפרכיה, ואי אינו מקובל, האיך ס"ד למדרשיה להמה מצינו. ודוחק לומר דיהיב תנא טעמא למה לא מסרה לנו ההלממ"ש המה מצינו בזה ולמה צריך ג"ש, ועל זה תירץ המשנה, משום דאינן שוין, וליכא הכא מה מצינו כלל. אב"י ארשה לעצמי קידה לפני ע"ר שליט"א. דהרי רש"י בעצמו כ' [בר"ה ד' ע"א] בד"ה אי לאו ג"ש וכו', הייתי מביא הכל בהיקישא, כלומר מעצמי, עכ"ל רש"י, הרי שרש"י בעצמו כתב שגם היקש אדם דן מעצמו. אע"כ כיבין שמועה שהביאו דבריו בכללי הש"ס דרש"י בסוכה לא כ' כן רק אליבא דר' יהודה. השבתי צדקת בדבריך בני בבת עיני שליט"א, דהרי גם בגיטין [דמ"א ב'] כ' רש"י דלהכי ג"ש עדיף מהיקש. דג"ש אין אדם דן מעצמו, ש"מ דמשא"כ היקש. אמנם מ"ש בש"ס שם, דמ"ש ג"ש עדיף ומ"ס היקש עדיף, מזה אין קו' כלל, לרש"י סוכה הנ"ל. די"ל דאע"ג דשניהן מקובלין הלממ"ש, עכ"פ מדנתקבלו מסיני סתם [שבת קל"א ב' תוש' ד"ה סד"א], ולא נתפרש לעניין מה ישתוו ב' העניינים, להכי אי סתר חד לחבריה, אמרינן דהך שאינו עדיף כחבירו, לא לעניין זה נמסר]:
- ↑ וכה"ק הבית יוסף בכללי הגמרא על הליכות עולם (שער שני פ"ב אות יד), וביאר שהתלמידים שכחו קצת תיבות ולא רצה רבי לשנות מהלשון שהיתה שגורה בפי רוב התלמידים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |