תיבת גמא/פרשת וארא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תיבת גמא פרשת וארא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בפסוק והדגה אשר ביאור מתה עיין נדרים הולכין אחר לשון בני אדם עמ"ל פ"ד דשבועות ופ"א מחמץ ומצה ה"ז מחלוקת הר"ן ורא"ם ז"ל אי סתם אכילה בכזית והלכתא לחומרא ח"ש איסור תורה או סתם אכילה בכזית והלכתא לחומרא ח"ש איסור תורה או סתם אכילה כל שהוא והלכתא לקולא דין חייב עונש מלקות כ"א בכזית והנשבע שלא יאכל אין לוקה בח"ש י"ל הולכין אחר לשון בני אדם וכפי הנראה מחלוקת הר"מ ז"ל פ"ט מה' מלכים שכתב יראה לי כל השיעורים לישראל וב"נ בכ"ש חייב סובר סתם אכילה כ"ש אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ובישראל הלכתא לקולא והתוס' חולין ל"ג א' ד"ה אחד דב"נ בעינן כזית יע"ש היטב סוברים דסתם אכילה בכזית. ובחולין חותך כזי"ת בשר ונותן לכאורה כמ"ד סתם אכילה בכזית דאל"כ כל שהוא סגי וממ"נ כותיים עכ"פ אסור להו בכ"ש וי"ל דלמא סברי כר"ל וסתם אכילה כזית אבל לר"י י"ל סתם אכילה כ"ש וח"ש דחייל עליה שבועה כבסי' רל"ח בי"ד מבואר דסתם אכילה כזית וכ"ש לית לאו כ"א איסור תורה ועשו"ת הרשב"א ז"ל תרי"ו יע"ש ולמ"ש מהריב"ל בתשובה הביאו במ"ל פ"א מחו"מ דח"ש חמץ בע"פ משבע עד הלילה מדרבנן אף לרבי יוחנן דלא יליף מחלב שהיה לו ש"ה ה"ה נשבע דח"ש דיליה מדרבנן וה"ה בב"ח ח"ש שהיה לו ש"ה עיי חולין קט"ו ח"ש לסברתו מדרבנן ונ"מ בנתערב יבש ביבש ח"ש וספק אי זה הוא. אבל נפל לאינו מינו ח"ש וא"י אם יש ס' א"א ספק לקולא דנהפך כולו לאיסור עי"ד צ"ח וא"ח תמ"ב ובנשבע א"א ספק דרבנן לקולא בדשיל"מ. עמ"ש אי"ה באות ב' בזה.

ב

הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ערא"ם ז"ל זה אחד מעשרה ק"ו שבתורה ופריכא הוא כמ"ש ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומשה לא ידע זה. שאלה הנשבע שלא יהנה מחמץ בפסח ועבר ונהנה אי לוקה וה"ה בב"ח כה"ג והנה חמץ ובב"ח יש ק"ו מערלה חולין קט"ו באיסי בן יהודא דחמן ג"כ נעבדה עבירה ב"י ואין לוקין מק"ו ואי הטעם דשמא יש איזה פירכא כמ"ש הקרבן אהרן ובס' ג"ו כתבנו מזה א"כ לוקה ממ"נ אי יש פירכא לוקה מחמת שבועה ואי לא יש פירכא ואין איסור חע"א לוקה מכח ק"ו בהתרו על שתיהן ולמ"ש המ"מ פ"ך מהל' שבת משמע דבר הלמד בק"ו כדין חצי שיעור ואפילו עשה אין בו נמי שבועה חלה עליו כבסי' רל"ח בי"ד ואמנם אם הטעם היא הנותנת דלא תהוי ליה כפרה י"ל דיש בו לאו ולא מתכפר במלקות ואין איסור חע"א ואמנם ז"א דעל אכילה מתכפר במלקות כ"ש הנאה וה"ה בב"ח כה"ג והבן זה. ולמ"ד ב"נ עונשין מ"ה או בממון עונשין ע"כ אין הטעם דשמא יש פירכא פירשתיו במ"א. ובקדושין בורת שמוציאה כו' אלמא אף מתכונת קולא וחומרא יליף ק"ו להוציא ממון מיד המוחזק וכן פריך למה לי קרא ק"ו אף לקולא דלמא יש פירכא ואיך יליף לקולא בשלמא לחומרא מחמירין מספק ומהא דחולין קט"ו ח"ה אכילה במי לייתי בק"ו דלמא יש פירכא דא"כ תהא מותר בהנאה.
גם חשוד על ח"ש נבילה ונשבע שביפה שחט י"ל דמהימן דאין מושבע על ח"ש ומיהו נבילה יש עשה דשאין זבוח ועתוס' שבועת כ"ב ואי מחזיקין מאיסור לאיסור לא והדברים ארוכים אין עת האסף פה.

ג

אגדה. בזרוע נטויה וידעתם כי אני ה' אלהיכם מלך שיש לו בן יחיד לא מבעיא כשרוצה להטיב לו מטיב ע"י עצמו לא ע"י שליח אפילו כשמוסר אותו לשר להרע לו כי אין יכול לראות בעונשו אפ"ה לא מסיר השגחתו רגע א' אין מזל לישר אוז"ש אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך ממצרים בעצמו לא ע"י שליח אין לך להתפלל כ"א לה' לבדו לא ע"י ממוצע כטעות דור אנוש ולא מבעיא להטיב לך אפילו לא יהיה אלהים אחרים מלאך מוצע כשה' בכעס על פני יאפ"ה מ"ע לזעוק לה' לבדו בעת צרה והוא מושיע לנו בעצמו לא ע"י שליח עיין ר"מ ז"ל הלכות תענית עמ"ש פ' בא אי"ה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף