תועפות ראם/תיג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תועפות ראם TriangleArrow-Left.png תיג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) בפ' בראשית ופ' נח ותנן כו' כ"ה בסמ"ג עשין מ"ט והנה רבינו כאן הביא ב' פסוקים א) דבראשית א' כ"ח. ב) שם ט' ז' דפ' נח אולם יש עוד ב' פסוקים בפ' נח. א) ח' י"ז ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ. ב) שם ט' א' פרו ורבו ומלאו את הארץ וז"ש בד' מקומות הזהירה תורה על פריה ורביה. ודע דהתוס' בחגיגה ב' ב' ד"ה לא כתבו ועוד פרו ורבו אכולהו ב"נ כתיב ואף לכנען עכ"ל וכ' שם מהרש"א והוא דבר תמוה דהא אמרינן פ"ו לישראל נאמרה ולא לב"נ וצ"ע עכ"ל וכ"כ הטו"א באבני מילואים עדה"ת כתמיהת מהרש"א והגרש"ש בחגיגה שם כ' בזה"ל עיין רש"א שהניח דבריהם בצ"ע ובמל"מ פ"י מהל' מלכים יישב דבריהם בטו"א עיי"ש ועל הטו"א בא"מ יש להפליא שגם הוא ירד לדעת המל"מ בישוב הירושלמי ועל התוס' כתב שנעלם מהם גמרא דסנהדרין כתמיהת הרש"א עכ"ל הגרש"ש אולם לא ראה דברי הקצה"ח בס' אבני מלואים לאהע"ז ס"א סק"ב שדחה דברי המל"מ בשתי ידים ומ"מ מש"כ הטו"א בפי' הירושלמי כהמל"מ הוא נכון. ובמש"כ המל"מ והטו"א בא"מ ובגבו"א תענית י"א א' דהא דאמרינן בסנהדרין נאמר לב"נ ולא נאמר בסיני לישראל נאמרה ולא לב"נ היינו מסיני ואילך אבל עד סיני נצטוו אפי' ב"נ עליו ומוכרח הוא בפרש"י סנהדרין שם יתיישב בזה דברי רא"ג שאילתא קס"ה שהאריכו שם הש"ש ובהע"ש ולפי דעתי פשוט דרא"ג ה"ק לא מיבעי דעכשיו לאחר סיני ישראל הוזהרו בפ"ו אלא אפי' קודם סיני בשעה שהיו ב"נ הוזהרו בה מדכתיב ואתם פרו ורבו וממילא לא נפקי ישראל לאחר סיני מאותה אזהרה כמבואר בגמרא ובס' מים עמוקים כ' ע"ד מהרש"א בזה"ל ולק"מ דגרסינן ביבמות ס"ב א' היו לו בנים בהיותו נכרי ונתגייר ר' יוחנן אמר קיים פ"ו כו' דמעיקרא נמי בני פ"ו נינהו ופרש"י דכתיב ויאמר להם פרו ורבו ותוס' הקשו שם וא"ת דבד"מ משמע דב"נ לא מיפקדי אפ"ו וי"ל דהכא לאו בני חיוב אפ"ו קאמר אלא כלומר שבניהם נקראים על שמם כו' אלמא נכרים אף דלאו בני חיוב נינהו שייך בהו לשון פ"ו ומקרא דפרו ורבו כפרש"י והשתא כ' תוס' שפיר דהא האי קרא אכולהו ב"נ כתיב אף לכנען עכ"ל ולא ידעתי מה הועיל בתירוצו דהא כוונת התוס' הוא להוכיח דעבד חייב בפ"ו א"כ מה זו הוכחה מדשייך לשון פ"ו אכולהו ב"נ אף לכנען הא מידי דהוה אנכרי דודאי שייך גבי' לשון פ"ו וכמו שהביא בעצמו מיבמות ואפ"ה אמרינן פ"ו לישראל נאמרה ולא לב"נ וקושיית מהרש"א במק"ע ובס' דברי שלמה למס' חגיגה שם כ' דדברי מהרש"א תמוהים דשאני עבדים שחייבים במצות כאשה וא"כ אע"פ שניטלה מב"נ מעבדים לא ניטלה ואע"פ שנשים פטורות שאין דרכם לכבש בעבדים לא שייך עכ"ל.

(ב) זכר ונקבה. טעמייהו דב"ה אמרו בגמרא דילפינן מברייתו של עולם ובס' פורת יוסף מערכה ט"ו אות י"ד כתב דא"כ ע"כ ס"ל לב"ה דדנין אפשר משאי אפשר וא"כ ישאר לדידי' קושיית הגמרא תמורה י"ח ב' למ"ל קרא אם כשב הוא מקריב למעוטי ולד מעשר ניליף עברה עברה מבכור כיון דס"ל דנין אפשר משא"א ועכצ"ל לב"ה דהך הוא אתא למעוטי תמורת הפסח שנמצא קודם שחיטה דאינו קרב כמו שאמרו בפסחים דצ"ו עכ"ל ובמחכ"ת לא עיין בפרש"י שם צ"ז א' ד"ה ת"ל הוא שפי' פסח הוא וכ"כ רש"י בזבחים ל"ז ב' והתוס' שם ז' ב' ד"ה אלא ואין זה ענין לההיא דאם כשב הוא מקריב דתמורה וכ"כ הגרש"ש בחי' לס' נת"ע להשיג על הב"א עיי"ש והוא דאם כשב יפה נדרש בת"כ למעוטי דאין הצבור נודבין שלמים וז"ל הוא היחיד מביא שלמים נדבה ואין הצבור מביא שלמים נדבה ולפי"ז אזדא לה כל דברי המערכה שבכורת יוסף שם ועיין מהרש"א שכ' דהכא אפי' ר"ע דס"ל אין דנין אפשר משא"א מודה דדנין דמסתברא כיון דמצות פו"ר הוא לקיום העולם צריך נקבה וזכר כמו תחלת ברייתו עכ"ל ובס' כלילת המנורה מערכת האלף אות ה' כ' ונראה ברור דזהו דעת הרמב"ם דס"ל באמת בכל דוכתי דאין דנין רק דפו"ר שאני כסברת מהרש"א עכ"ל ולעיל סי' קנ"א כתבתי ג"כ בדעת הרמב"ם דפסק כמ"ד דאין דנין אפשר משאי אפשר עיי"ש אות ד'.

(ג) הנה רבינו לא כ' תולדה לפריה ורביה ובאמת יש לומר. תולדה. ולערב אל תנח ידיך דדרשינן במס' יבמות שם דאעפ"י שנשא אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו ויוליד וכ' רב אלפס דמדרבנן קאמר אע"פ דמדאורייתא נפטר בבן ובת הביאו הסמ"ג עשין מ"ט ולכאורה ראי' מזה דדעת רבינו כמש"כ הב"ח ביו"ד ס"ס רכ"ח דאף שקיים מצות פו"ר מצוה מן התורה לישא אשה משום בבקר זרע זרעיך ולערב אל תנח ידיך עיי"ש שכ"כ לפ"ד האו"ז שהביא שם ועיין לעיל סי' שמ"ב שהביא שם רבינו ד"ז ובספר שדי חמד קונטרס הכללים ח"ב מערכת ואו כלל י"ד האריך לתמוה על הב"ח עיי"ש דברים נמרצים כדרכו בקודש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.