תועפות ראם/שנג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ור' ישמעאל אומר כו' בנדפס הגי' ר' שמעון אומר ולפי"ז עכצ"ל דמטעם פס"ר הוא דאוסר לחוף באדמה וכמ"ש הש"מ בנזיר שם בשם הרא"ש ז"ל וכ"כ הרב המאירי ז"ל בחידושיו לביצה דל"ה לחד פירושא ע"ש דדבר שאינו מתכוין מותר לר"ש ואדמה לאו היינו נתר וחול והוא חמור אפי' מעפר פלפלין ואינך דאילו בנתר וחול שרי לר"ש כמבואר בשבת ד' נ' ודלא כהרמב"ם בפיה"מ נזיר שם שפי' אדמה כמו הנתר כו' אולם לפנינו ר' ישמעאל וכ"ה גי' התוס' בשבת ד"נ ב' ד"ה רש"א עיי"ש וטעמא דר' ישמעאל דס"ל דבר שאינו מתכוין אסור ואדמה הוא נתר וכי"ב, ומש"כ רבינו כאן מפני שהוא משיר בשיער אין זה לשון המשנה ועיי"ש בגמרא איבע"ל כו' וכנראה שרבינו תפס לקולא מפני שהיא משרת תנן ועיין בתוי"ט.
(ב) נזיק נזיח פזיח ה"א כנויין לנזירות כ"ה במשנה נדרים י' א' וכצ"ל כאן ובנדפס חסר זה עד ואע"ג דאיכא כו' ואין הבנה למש"ש.
(ג) המוסגר הוספתי מדעתי להגיה ע"פ מ"ש בגמרא שם וכ"ה ברבה פ' נשא פ"י סי' ז' נזיר להזיר לעשות כינוי נזירות כנזירות האומר הריני נזיק נזיח פזיח הר"ז נזיר עכ"ל ובחי' הרש"ש כ' הריני נזיר נזיק נזיח כו' כצ"ל ואיני מבין כוונתו למ"ל להגיה נזיר ואדרבה כינויין לחוד חשיב ותו ל"מ ואף שהר"ן נדרים שם כ' דל"ג כנויי נזירות כנזירות דממ"נ לאו מקרא נפקי דאי לשון גוים הם ל"צ קרא ואי לשון חכמים הם היכי נפקי מקרא עכ"ז המאה"פ לירושלמי ריש נדרים כ' דלמ"ד ל"נ הם ה"ט דיליף מקרא והתורה רבתה בכל לשון שהוא נודר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |