תועפות ראם/שלט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אמו בהמה או"ב כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס וכ' השם חדש שמעינן מדברי רבינו שדעתו שלא כדעת הרא"ש והטור בסי' ט"ז דבתייש הבא על הצבייה מותר לשחוט צבי' ובנה שהרי כתב רבינו בין אביו בהמה כו' עכ"ל ואיני יודע מנ"ל לומר הכין דמשכ"ר בין אביו בהמה כו' ר"ל דאסור לשחוט האב עם הבן ותל"מ.
(ב) וכ"ה בנדפס בין בנקבות בין בזכרים אבל לפנינו בגמרא בין בזכרים בין בנקבות ועיין פסחים פ"ה א' תוד"ה אחד דהיכי דאיכא פלוגתא כו' דרך להזכיר פשוט קודם כו' וא"כ יפה גי' היראים דחנני' אומר כי היכי דאמרת נוהג בנקבות ה"נ נוהג בזכרים ונראה ליישב גם גי' שלפנינו בגמרא דחנני' אמר דבריו ע"ס הפסוק דכתיב אותו ואת בנו ואותו משמע זכר ובנו משמע מי שבנו כרוך אחריו דהיינו נקבה לזה אמר נוהג בין בזכרים בין בנקבות ועיין מש"כ לעיל סי' ב' אות ג'. וראיתי כאן להעיר ע"ד הרב אלפס פ"ז דברכות שכ' שם בזה"ל והכין מסקנא דנברך עדיף אלא אם אומר ברכו אין תופסין אותו על כך ותנ"ה בין שאומרים נברך בין שאומרים ברוך אין תופסין אותו על כך שמברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא אם ע"ה הוא עכ"ל והוא תמוה לפמש"כ הרי"ף לשון הברייתא שמברכותיו וכ"כ בד"ס לברכות שם וז"ל ובב"נ הגי' שמברכותיו וכ"ה ברי"ף עכ"ל א"כ מאי נ"ט הוא למ"ש בברייתא מקודם בין שאומרים כו' אין תופסין אותו ע"כ ואדרבה מאחר שמברכותיו ש"א ניכר כו' ראוי לתפוס אותו על כך ודוחק לומר דה"פ אין תופסין אותו על כך שמהראוי היה לו לדקדק שמברכותיו כו' ואפ"ה ע"ז אין תופסין גם התנ"ה אינו אלא ראיה למ"ש אם אומר ברכו אין תופסין אותו על כך אבל למ"ש דנברך עדיף ע"ז לא הביאו ראיה ועל כן אומר אני דחסר בהרי"ף מהברייתא והנקדנין תופסין אותו על כך ועז"א שמברכותיו ש"א ניכר כו' והוא טעם למה תופסין אותו הנקדנין ועל כך פי' על הא מר ברכו דנברך עדיף ולפי"ז שפיר ה"ר הרי"ף על כל מה שכ' למעלה דנברך עדיף ואם אומר ברכו אין תופסין אותו ע"כ דהיינו מרישא דברייתא מבואר שאם אמר ברוך אין תופסין אותו על כך דלא כהנקדנים ועכ"פ שמעינן דנברך עדיף דבזה ל"פ הת"ק והנקדנין. ובב"ק כ"ב א' והתניא הכלב והגדי שדלגו בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה פטורין והת"ח שם הקשה דאיפכא הל"ל למיתני בין מלמטה למעלה ובין מלמעלה למטה דמלמעלה למטה הוי רבותא טפי דפטור עכ"ל ולד' הסמ"ע בחו"מ סי' ע"ב סק"ח לק"מ דהבין האחרון פשוט יותר מן הראשון ובזה יתיישב מה שהקשה הש"מ לב"ק שם מאי פריך הגמרא והתניא הכלב כו' פטורין נימא דברייתא דהכא מיירי בר"ה ומש"ה בכל גווני פטורין ובשלמא לפרש"י דמלמטה למעלה הוי שינוי וחייב ח"נ לק"מ משא"כ לפי' התוס' קשה וכן הקשה בס' בית יהודה וסיים ויש ליישב ועם ד' הסמ"ע א"ש דאם נאמר דמיירי בר"ה ולמלמעלה למטה פטור מטעם דרגל לא מחייב ברה"ר א"כ ד"ז הוא פשוט יותר ואפכא הו"ל למיתנא מש"ה משנינן בדאפיך מיפך ומאי פטורין פטור מנ"ש וחייבין בח"נ ושפיר הבין ה' חרון פשוט יותר שהוא פטור מנ"ש דלאו משונה לחוד הוא אלא אפי' אנוס נמי הוי ואין להקשות לד' הסמ"ע מהא דתניא ב"ק כ"א ב' אדם ותרנגול שדלגו בין מלמעלה למטה כו' והתם הבין הראשון פשוט יותר לחייב דשאני התם דכלפי שאמר למעלה באותה ברייתא בכלב וגדי מלמעלה למטה חייבין אמר באדם ותרנגול דכשם שלמעלה למטה חייבין ה"נ מלמטה למעלה חייבין ועיין כתובות כ' ב' תוד"ה אחד עה"ג.
(ג) בנדפס כתוב עוד ותניא בההיא פרקא [פ"ב א'] אין לי אלא אותו ואת בנו בנו ואותו מנין כשה"א לא תשחטו הרי כאן שנים.
(ד) בשותפות. פי' שלקחו שניהם יחד בב"א שהיה להם ידיעה זה מזה. שם חדש. ובמשנה לפנינו ליתא תיבת בשותפות ודע דבברייתא בגמרא שם תנא אש קדם השני הר"ז זריז ונשכר וכ' הש"ך ביו"ד סט"ז סקי"ד דמ"מ לכתחילה אין ראוי לעשות כן כשלקחו מאדם אחד משום איסור גזל והתבו"ש סקכ"ו כ' ע"ד הש"ך דלא נראה כלל לומר ששבחוהו חכמים לקראו זריז ונשכר אי אסור לעשות כן ואין זה כ"א זריז ונפסד וכ"כ הפמ"ג בש"ד ואומר אני ראי' לדברי הש"ך מירושלמי רפ"ג דקדושין שאמרו שם תני הר"ז זריז ונשכר ונקנה המקח אלא שנהג מנהג רמאית הרי מבואר לשון זריז ונשכר אף שנהג מנהג רמאות שנקרא רשע דלא כהתבו"ש.
(ה) מנסיא לפנינו זומא [הגרא"ד].
(ו) פי' שיודיע המוכר ללוקח אמה מכרתי לשחוט או בתה מכרתי לשחוט במקום שיש לספק ולתלות כו' והוא כדתנן במתני' המוכר צריך להודיע שמכר בתה לשחוט ותו לא ובנדפס איתא שיודיע המוכר ללוקח שלא לשחוט במקום כו' ונראה לי שלא לשחוט הוא מדברי רבינו דלהכי צריך להודיעו שלא לשחוט ומשכ"ר ומטעם זה כו' שלא ישחוט במקום שיש לספק ולתלות שישחוט הלוקח ונראה כו' רומז למ"ש בתוספתא הביאו רש"י בחולין פ"ב א' סד"ה לענין דינא תנן הלוקח מבעה"ב הוא קודם לבעה"ב שע"מ כן לקח וא"כ בד' פרקים אלו שבמשנה לא ישחוט המוכר אמה לשחוט או בתה לשחוט במקום שיש לספק ולתלות שישחוט הלוקח ונראה הדבר שנשחט אחד מהם וא"כ אח"כ כשישחוט המוכר ג"כ עובר משום אותו וא"ב וזש"ר ומטעם זה וסברא זאת [שבב' לוקחים] שלא ישחוט [גם הבעה"ב המוכר בעצמו] במקום שיש לספק ולתלות שישחוט הלוקח ונראה כו' דאידי ואידי חד טעמא הוא ובנדפס איתא שלא ישחוט שיש לתלות ונראה הדבר שנשחט אחד מהן ופי' שם הש"ח דאשמעינן רבינו דמטעם זה וסברא זאת שהודיעו המוכר שמכרה לשחוט בזה האופן הוא שלא ישחוט אבל אם לא הודיעו שוחט ואינו נמנע כדתניא שם בש"ס עכ"ל ואין אבא מודה לו בזה.
(ז) של פסח. פרש"י ע"ז ה' ב' וי"ד דניסן משום פסחים וז"ל הכלבו סי' ק"י וי"ד דניסן משום חגיגת י"ד שיהי' פסח נאכל על השובע עכ"ל וזהו כוונת פרש"י ז"ל דלא כב"ה ליו"ד ס"ס ט"ז ועיין בס' נחלת עזריאל שם.
(ח) עוד גרסינן שם במשנה אר"י אימתי בזמן שאין לו ריוח כו' ופסקוה כל הפוסקים וע"ע להרב תבו"ש סי' ט"ז סקכ"ב ולא ידעתי טעם רבינו אמאי השמיט הא דר' יהודה אם לא שנאמר שדעתו כדעת הבה"ג שהשמיטו וכ' הרב פר"ת בסקי"ב דמשמע דסובר דפליג ר"י ארבנן כו' ולרבנן לא מפליגינן ע"ש. לשון השם חדש. ועיין לעיל סי' רס"ח ובביאורי שם אות ד'.
(ט) והלכה כחכמים כ' השם חדש ואי לאו דמסתפינא הו"א דצ"ל והלכה כר"מ דבחולין פ"ו ב' אמרו הורה רבי כר"מ באחרונה וכל הפוסקים רו"א פסקו כר"מ עכ"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |