תוספות רבי עקיבא איגר/חלה/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png חלה TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
רש"ש


מראי מקומות


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

[אות י] בהרע"ב ד"ה ובלבד. ועל הקמח הנשאר. ולא הוי דבר שלא בא לעולם. דכל שבידו לעשות כן ולגלגלה לאו כמחוסר מעשה דמי:

[אות יא] שם בהרע"ב בא"ד קודם עריכת הלחם. מפני שמערבות קמח עם הנקרצות בשעה שעורכים אותה ועושים מהן ככרות. שאותו קמח נעשה עיסה ואע"פ שאין מערבים בכל א' וא' ה' רבעים קמח כיון דבין כולה איכא ה' רבעים התנור מצרפן ואפי' התנאי אינו מועיל אם הושלכה לאור. הר"ש:

ו[עריכה]

[אות יג] שם בתוי"ט ד"ה ואם ספק. וכ"מ בירושלמי. עי' מ"ש בגליון בריש דמאי בשם רש"י דסוטה. ועי' במ"ל (פ"ט ה"ב מה' מעשר) שכתב לחלק דבדמאי דס' דרוב ע"ה מעשרי' חיישי' יותר לתקלה דאכיל להו משא"כ הכא ועיי"ש עוד לחלק בזה:

[אות יב] בהרע"ב ד"ה ואין חייבין. כפרה נינהו. וכ"כ ג"כ הרא"ש אמנם צל"ע טובא דהיכן מצינו דהקרן הוי כפרה והחומש לא הוי כפרה דממה שהוכיחו תוספו' פ"ג דכתובות (דף ל' ע"ב) והר"ש (רפ"ז דתרומות) מהא דהכהן אינו יכול למחול ע"כ הטעם משום דכפרה הוא מהך גופא מוכח דגם חומש הוי כפרה דהא ברפ"ז דתרומות משמע דגם החומש א"י למחול אלא ודאי דבאמת הכא גם החומש צריך להפריש אלא דאינו נותנו לכהן והא דקתני ואין חייבים עליה חומש ולא נקט קרן י"ל דלרבותא נקט כן דהרי האוכל תרומת עצמו כגון ישראל שנפל לו תרומה מאבי אמו כהן הדין דנותן קרן וחומש לכהן והכהן משלם לו כפי הדמים שהיה יכול למכור התרומה שאכלו כמ"ש הרמב"ם (פרק י' הכ"ב מה"ת) והוא מהירושלמי וה"נ בחלה זו דאילו איתא בעיני' הדין דמוכרה לכהן והייתי אומר דדינו כתרומת עצמו ואם אכלה נותן החומש לכהן. לזה אשמעי' דאף החומש סגי בהפרשה כיון דהוא ספק תרומה כן נראה לענ"ד נכון בעזה"י. אח"כ מצאתי להדיא במ"ל (פ"י הי"ד) מה' תרומות שכ' להדיא דבכל הפרשות תרומה שאכל מפריש קרן וחומש ומוכרה לכהנים עיי"ש. וחידוש שלא הערה דבר מדברי הרא"ש והרע"ב דכאן:

ח[עריכה]

[אות יד] בהרע"ב סד"ה אם יש לו. מחמשת רבעים. או שיש לו עיסה אחרת שמחוייבת בחלה מפריש ע"ז ולא הוי כמפריש מן החיוב על הפטור שאין השאור בטל בעיסה דטעם כעיקר דאוריית'. הר"ש. ובמשנה שאח"ז בזיתי מסיק מיירי כשהטבל הרוב או דמפריש תחלה מיני' תרומה גדולה ואח"כ קונה מן השוק מע"ה דהוי רק דמאי ומפריש מדרבנן על דרבנן. או למ"ד יש קנין לעובד כוכבים קונה מעובד כוכבים. הר"ש:

י[עריכה]

[אות טו] במשנה ואם לאו פטורה. אע"ג דדינא דמחמץ שיש בו כדי לחמץ אע"פ שאינו נ"ט דאסור הוא ג"כ במין בשא"מ. (וכמ"ש בגליון פ"ב מ"ז דערלה) היינו דוקא בעיסה של ה' מיני דגן שהוא בר חימוץ אבל אורז ודוחן ושאר מיני קטניות דאינן באין לידי חימוץ אלא לידי סרחון אין בו דין מחמץ. פר"ח יו"ד (סי' צ"ח):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.