תוספות רבי עקיבא איגר/חולין/ט

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ חולין ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות מא] הרע"ב ד"ה והאלל. גיד השדרה. ואי תני גידין ולא מרטקא הו"א דמרטקא שהיא קשה לא מצטרף. ואי תני מרטקא ה"א שאר גידין מטמאין אפילו טומאת נבילות בצירוף עכ"ל. תוס'. וקשה לי אמאי לא כתב בפשיטות דהו"א שאר גידים מטמאין בין אוכלים בין נבילות אפי' בלא צירוף ולמה נקיט נבילות בצירוף דוקא:

[אות מב] במשנה השוחט בהמה טמאה לנכרי. וכן נכרי בטהורה אבל בטמאה לא:

[אות מג] הרע"ב ד"ה השוחט בהמה טמאה. ישראל ששחט. ודוקא בשחיטה מעליא כטהורה ובדיקת סכין ובלא שהיה ודרסה וכדומה דבלא"ה לאו שם שחיטה עלה והוי כנחירה ולא הוי אוכל במפרכסת. גמרא:

[אות מד] תוי"ט ד"ה חייב עליו. וכן פירש"י. במתני'. אבל (בד' קכ"א) כתב רש"י ד"ה חייבין עליו. משום נבלה בין שאוכלו ובין שנוגע בו ונכנס למקדש. ומלשון תוס' שם כמו שפי' בקונטרס בלשון אחר. נראה דס"ל דהוי כמו ב' לשונות ברש"י דבפירושו במתני' משמע דמיירי רק לענין טומאה ונכנס למקדש. ומפירושו בגמ' מבואר דס"ל שחייבים עליו מיירי ג"כ מאכילה דחייב על לאו דנבילה:

[אות מה] בא"ד אין כינוס גדולה מזו. וגם לענין אכילה ל"ש מחשבה דגבי טומאה שייך לחלק דאי מבטל ליה עץ בעלמא הוא אבל משום דבטלי לא משתרי באכילה (תוס'):

ד

[אות מו] תוי"ט ד"ה שתחבן בקיסם. דלר"י איבעי לן בגמרא. לפמ"ש הרע"ב בטעמא דר"י דולא במגע דאין נוגע וחוזר ונוגע. א"כ מדטמא במשא מוכח דר' ישמעאל לא ס"ל להך כללא דאת שבא לכלל מגע. אלא לבר פדא דס"ל דלר"י דמטהר במגע היינו במגע מאחוריה משום דאין שומר לפחות מכזית אבל בנוגע לפניו בבשר עצמו טמא. דיש נוגע וחוזר ונוגע בזה מספקינן דאפשר דר"י ס"ל כן ג"כ להך כללא דאת שבא לכלל מגע אלא דס"ל דמקרי בא לכלל מגע ע"י נגיעת לפניו:

ה

[אות מז] הרע"ב ד"ה קולית נבלה. ואע"ג דשומר מכניס ומוציא. ומ"מ בקולית המת אם יש בתוכו כזית המוח ומקצת העצם שלא כנגד המוח בבית מביא את הטומא' לבית מדין שומר. ואף דעור הוי שומר לבשר בעינן דווקא שיגע בעור כנגד הבשר. מ"מ בקולית כיון דאם ינקב ישפך המוח מקרי כולו שומר כך מבואר במסכתין (דף קי"ט ע"א) וברש"י שם. ואף היכא דא"א לבא לידי מגע לא מטמא משום שומר כמו הכא קולית נבילה סתומה צ"ל דהתם מקרי אתיא לכלל מגע דאילו מאהיל על העצם שנגד המוח טמא משום טומאה בוקעת ועולה והוי כמגע ועיין מהרש"א (דף קכ"א ע"ב) בתד"ה נוגע אין:

ז

[אות מח] במשנה נשחטה בהמה הוכשרו בדמיה. דבהמה נעשה יד לאבר. כ"כ הרמב"ם והיינו כדאוקימתא דרבה בסוגיא:

[אות מט] הר"ב ד"ה ור"ש מטהר. א"א לאוקמי מילתא דר"ש. תמהני הא מסקי' בסוגי' דקאי אסיפא ואהא דקתני הבשר צריך הכשר ור"ש מטהר לגמרי משום דא"י להאכיל לאחרים לא הוי אוכל. וצע"ג:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.