תוספות הרי"ד/שקלים/א/ג

תוספות הרי"ד שקלים א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בחמשה עשר בו שולחנות היו יושבין במדינה בכ"ה ישבו במקדש משישבו במקדש התחילו למשכן את מי ממשכנין כו' אבל לא נשים ועבדים וקטנים כו'. הא לתבוע תובעין הדא דתימ' בשהביא ב' שערות אבל אם לא הביא ב' שערות לא בדא ולמשכן אין ממשכנין כו' הגר"א ז"ל גריס עד כ' אבל הרמב"ם ז"ל פי' בפי' המשניות דהוא עד שיביא ב' שערות ממשכנין ולא אפשר לכוין שיטת הרמב"ם ז"ל בזה הסוגיא וכבר הוקשו כל המפרשים ז"ל וכן בגליון ז"ל מאריך בזה ולאחר כל האריכות עכ"ז לפענ"ד דחוק ולענ"ד נראה דשיטת הרמב"ם ז"ל מפורש בסוגיא אות באות כשיטתו ז"ל וע"כ לא עשה שום חילוק ושום בבא מלתבעין ולא ממשכנין בהקדם מתקנת הסוגיא כיני מתניתין אין ממשכנין הכהנים מפני הכבוד מאי נפ"מ בין מדרכי שלום בין מפני הכבוד והרמב"ם ז"ל בפ"א מה' שקלים פסק מפני דרכי שלום ולכאורה קשה הא בגמ' מגי' המתניתין מפני הכבוד והר"ם ז"ל מביא הירושלמי וכתב בשם הירושלמי כיני מתני' מפני דרכי שלום ולא אבין הא במתני' מפורש מפני דרכי שלום ובודאי דגי' אחריתי הי' לפני הר"ם ז"ל אבל לפי גירסא דידן קשה והר"ם ז"ל מרכיב תרוייהו בהדדי וכתב דדרך הכבוד ודרך שלום הוא הכל אחד ולא הבנתי על ברור הענין של כבוד ושלום שיהו שניהן דבר אחד:

ונראה לפענ"ד בע"ה דהנה הת"ק קאמר סתם אין ממשכנין הכהנים מפני דרכי שלום ולא מוכרח האיך הוא ס"ל אי כבן בוכרי דכהנים פטורין או כריב"ז דכהנים חייבין ויש להכריע הדבר דע"כ כריב"ז ס"ל דע"כ קאמר מפני דרכי שלום דלכאורה יש להבין מאי שייך דרכי שלום גבי משכון והכי נאמר בחייבי ערכין והדמים דקי"ל ממשכנין אותן הכי נאמר דבזה ג"כ אין ממשכנין הכהנים מפני דרכי שלום וכן בד"מ בבע"ח הנתמשכן ע"י ב"ד הכי נאמר דאין שייך זה אצל כהנים מפני דרכי שלום בתמי' וכי אין הכהנים בכלל בחוץ תעמוד וגו' והוא יוציא אליך את העבוט ועוד מאי שייך דרכי שלום גבי כהנים יותר מכל ישראל אלא ברור דהוא לשיטת ריב"ז דכהנים חייבין אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהיה וגו' האיך נאכלין ע"כ שייך שכיר דרכי שלום אצל כהנים דאע"פ שהן חייבין מ"מ אין ממשכנין מפני דרכי שלום דהא הם טוענים שפטורין הן ע"פ דין וע"כ לא דמי לחייבי ערכין וחרמים ובהוצאת העבוט בד"מ דהתם ב"ד של כהנים אין להם פלוגתא בדין משא"כ הכא דב"ד של כהנים ס"ל דכהנים פטורין ע"כ לתבוע תובעין מהן דבאמת חייבין הן אך אין ממשכנין מפני שלא להתקוטט עם ב"ד של כהנים ואם אינן רוצים ליתן ברצונם אין ממשכנין אותם זהו שייך אליבא דריב"ז משא"כ אליבא דבן בוכרי דס"ל דכהנים פטורין באמת והא דאין ממשכנין דאצל כהנים הוא כמו אין ממשכנין גבי נשים ועבדים וקטנים משום דפטורין באמת וכדפירש הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' שקלים גבי נשים ועבדים וקטנים דפטורין ואפילו דרכם ליתן או עתידים ליתן אם אינן נותנין אין ממשכנין אותן ולא מיירי הא דאין ממשכנין מבר חיובא אלא מיירי מבר פטורא והא דקאמר אין ממשכנין הוא ברוצה ליתן ברצונו לא תימא כיון שהגיע העת למשכן ממשכנין כיון שרצונן ליתן אם לא שיאמר אינני רוצה אבל כ"ז שהוא אומר רוצה אני ממשכנין אותן ע"ז קמ"ל דאין ממשכנין לבר פטורא הרוצה ליתן משא"כ לוים כשרוצים ליתן ממשכנין אם לא שיאמר אינני רוצה אבל נשים ועבדים וקטנים אין ממשכנין אע"פ שרוצין ליתן וכמו כן גבי כהנים ג"כ אפילו אם רוצה ליתן אם אין נותנין אין ממשכנין והאיך שייך בדבר שלום דכי יש בזה מחלוקת בין ב"ד של כהנים לבינינו הא לכו"ע פטורי אך אין ממשכנין אפילו מי שרוצה תמיד ליתן וא"כ היכי שייך טעמא מפני המחלוקת של ב"ד של כהנים ע"כ קאמר מפני הכבוד [והא דצריך כלל לטעמא מפני הכבוד ולא סגי בהא דפטורין כמו גבי נשים ועבדים וקטנים דאין שייך שם מפני הכבוד ואעפ"כ אין ממשכנין אותם כיון דפטורין רק משום דרגילין ליתן ואותן שאין כל חיובן אלא משום שרגילתן ליתן אין ממשכנין אותם ז"א דגבי כהנים סד"א דאף משום שרוצה ליתן לחוד נמי ממשכנין דמדקדקין עמהם יותר ולא דמי רצון הכהנים לרצון דנשים ועבדים וקטנים דהרצון של נשים ועבדים וקטנים אין גורם חיוב על משכון משא"כ בכהנים שרוצים עליהם המצוה הו"א דממשכנין אותם עד שיקיימו מצותן אם לא שיאמרו אינני רוצה קמ"ל דאעפ"כ אין ממשכנין אותם מפני הכבוד ובאמת בהלוים ממשכנין להרוצין ליתן וכל עיקר דינא דאין ממשכנין הוא קאי הכל על הרוצין ליתן דלא תלי המשכון במי שמחויב ליתן ולא מיירי התנא במי שמחויב ממשכנין ומי שאינו מחויב אין ממשכנין ולא נחית לעיקר החיוב ולא מיירי בענין משכון ונשים ועבדים וקטנים הרוצין ליתן אין ממשכנין ולוים הרגילים ליתן ממשכנין אבל כהנים הרוצין ליתן אין ממשכנין מפני הכבוד] ועכשיו דזכינו בע"ה לזה נקדים מה דגרסינן בהלכה ד' על מתני' אע"פ שאמרו אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים אם שקלו מקבלין מידן ודייק בגמ' מסיפא דוקא אם שקלו מעצמן הא לתבוע אין תובעין ופריך הכא את אמר תובעין והכא את אמר אין תובעין פי' מרישא דמתני' דהלכה ג' דייקינן אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים משמע אבל לתבוע תובעי ומשני כאן שהביא ב' שערות וכאן שלא הביא ב' שערות דהביא ב"ש דווקא אין ממשכנין אבל תובעין ולכאורה קשה דהתינח קטנים אבל מנשים ועבדים קשה דהא קתני אם שקלו מקבלין מידם משמע דאין תובעין והאיך תנינן בהלכה ג' אין ממשכנין נשים ועבדים משמע דווקא למשכן הוא דלא אבל לתבוע תובעין אבל ז"א דכיון דנקט נשים ועבדים וקטנים בחד בבא קתני גבי נשים נמי אין ממשכנין אבל אין ה"נ דאין תובעין ג"כ דאינן חייבין כלל:

ועפ"ז מדויק שפיר שיטת הרמב"ם ז"ל דדבריו ז"ל מבואר להלכה מתוך סוגיא דידן דהנה בפירוש לשון אין ממשכנין דמדייקינן הא לתבוע תובעין דבני חיובא נינהו משום דחייבין באמת רק אין ממשכנין ויש לומר דהא דלתבוע תובעין הגם דבני פטורי נינהו משום דמיירי ברוצין ליתן וע"כ מתחלה מדייק הגמ' מלשון אין ממשכנין הא לתבוע תובעין דהוא בר חיובא גבי קטנים ומסיק הדא דתימר בשהביא ב"ש אבל אם לא הביא ב' שערות לא בדא דאז קטנים פטורין וע"כ הא דדייקינן ממתני' דלתבוע תובעין הוא מיירי בשהביא ב' שערות דהוא בר חיובא ופריך הגמ' דז"א דלא נוכל לדייק הא לתבוע תובעין ורק אין ממשכנין ומיירי בהביא ב' שערות ז"א כמו דפריך ולמשכן אין ממשכנין אפילו משיביא ב' שערות בתמי' דאי ס"ד דלתבוע תובעין משום דחייבין כשהביאו ב' שערות א"כ צריך למשכן ג"כ כיון דהביאו ב' שערות כגדול הוא אלא ע"כ דנדחה הדיוק דהא לתבוע תובעין דמיירי בשהביא ב' שערות דכיון דהביא ב' שערות אפילו למשכן נמי צריך למשכן אותם אלא ע"כ דמיירי מהפטורין לגמרי אך דרגילין ליתן או שרוצין ליתן וכיון דמסיק דהא דנקט מתני' אין ממשכנין הא לתבוע תובעין לא מיירי בבר חיובא אלא ברגילין ליתן ע"ז מסיים כיני מתניתא אין ממשכנין הכהנים מפני הכבוד וע"כ מתני' דהת"ק אתא אכילו לבן בוכרי דס"ל דכהנים פטורין באמת והא דנקט אין ממשכנין הוא אפילו לרגילין ליתן וגבי כהנים נמי דכוותי' ס"ל אין ממשכנין הכהנים אפילו שרגילין ליתן מפני הכבוד ואם היינו מדייקין דהא דאין ממשכנין הא לתבוע תובעין משום דחייבין באמת א"כ גבי כהנים נמי היינו מדייקין אין ממשכנין הכהנים הא לתבוע תובעין משום דחייבין באמת א"כ לא שייך לומר דאין ממשכנין אע"פ דחייבין באמת מפני הכבוד וכי מפני הכבוד אין מוציאין מידם בע"כ ולמה גרע מחייבי ערכין והדמים והוצאת העבוט גבי ד"מ אלא ע"כ משום דרכי שלום משום דב"ד של כהנים ס"ל דפטורין והא אתיא מתני' דהת"ק אליבא דריב"ז ולא כבן בוכרי דס"ל דפטורין דא"כ מה נקט אין ממשכנין הול"ל אין תובעין ומדנקט אין ממשכנין משמע דתובעין משום דחייבין ולדידהו פטורין משא"כ לפי המסקנא דאין ממשכנין הוא על מי שרוצין ליתן ועכ"ז אין ממשכנין א"כ גבי כהנים נמי דכוותיה אין ממשכנין הכהנים אפילו שרוצין ליתן מפני הכבוד וע"כ דאתיא מתני' להת"ק אף כבן בוכרי ולפ"ז לריב"ז אין ממשכנין הכהנים מפני דרכי שלום הא לתבוע תובעין משום דבני חיובא נינהו ולבן בוכרי אין ממשכנין הכהנים שרוצין ליתן מפני הכבוד ולבן בוכרי לא שייך גבי כהנים הרגילין ליתן דאין ממשכנין מפני דרכי שלום ז"א דהא אין שום פלוגתא עם ב"ד של כהנים בינינו וע"כ לפי המסקנא לא דייקינן דאין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים הא לתבוע תובעין דמיירי מבר חיובא אלא דאין ממשכנין להרוצין ליתן תמיד וסיפא דמתני' אין ממשכנין הכהנים תלי בפלוגתא דריב"ז ובן בוכרי דלבן בוכרי הוא כמו ברישא אין ממשכנין הכהנים הרוצין ליתן מפני הכבוד ולריב"ז אין ממשכנין הכהנים [החייבים הא לתבוע תובעין] ואין ממשכנין מפני דרכי שלום והרמב"ם ז"ל פסק כן לפום המסקנא דפסק כריב"ז ופסק כפי המסקנא דנשים ועבדים וקטנים פטורין לעולם ואין ממשכנין לרגילין ליתן אבל כהנים חייבין כריב"ז ואין ממשכנין מפני דרכי שלום ואתי שפיר שיטת הרמב"ם ז"ל לפי המסקנא בלא שום פיקפוק כלל והסוגיא דה"ד מדייק מרישא לסיפא הכא את אמר תובעין והכא את אמר אין תובעין. ומשני כאן שהביא ב' שערות וכאן שלא הביא ב' שערות והוא הכל לפי הס"ד אבל להמסקנא לעיל בסוגיא דידן מיפריך האי דיוקא דע"כ הא דאין ממשכנין אבל לתבוע תובעין הוא לרגילין ליתן דאי בשהביאו ב' שערות הוי לי' להיות ממשכנין ג"כ והכא האי סוגיא דה"ד אתא לפי הס"ד אבל באמת למסקנא מיפריך לעיל האי דיוקא והכא דקפריך בה"ד על דיוקא דהוי מדייק מרישא הא לתבוע תובעין הא מסיפא דהך מתני' מוכח דאין תובעין ומשני דהדיוקא דהי' מדייק דהא דלתבוע תובעין הוא על ב"ש אבל להמסקנא אינו כן וסומך הירושלמי על המסקנא דלעיל וזה מצוי כמה פעמים בירושלמי ובמסקנא תרתי מתני' מיירי בשלא הביא ב' שערות ובני פטורי נינהו רק בה"ג מיירי שרגילין ליתן ותובעין אותם ואין ממשכנין ובה"ד דקתני ואם שקלו מקבלים מידם משמע דאין תובעין הוא לאותן שאין רגילין ליתן א"נ אפילו רגילין ליתן ותובעין מהם והא דקתני מקבלים מידם משום דבסיפא מסיק גבי עכו"ם דאין מקבלין מהם נקט הכא נמי לישנא דמקבלין מידם ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף