תוספות הרא"ש/ברכות/לז/ב

תוספות הרא"ש ברכות לז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דף ל"ז ע"ב

האי חביצא פרש"י שמבשלין לחם בתוך האלפס, וא"ת א"כ מאי מייתי רב יוסף ראיה מפירורי מנחות שלא נתבשלו, וי"ל כיון דטגנו בשמן כנתבשל דמי. ואי אית ביה כזית מברך עליו המוציא, וא"ת והא אמרינן לעיל אם אין הפרוסות קיימות מברך במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש, וי"ל דרב יוסף פירש דפרוסות קיימות הוי בכזית ואין פרוסות קיימות הוי בפחות מכזית וכן משמע בירושלמי דקאמר עד כמה יהו הפרוסות קיימות ר' יוסי כהנא בר מלכיא בשם רב עד כזית:

היה עומד ומקריב מנחות וכו'. פרש"י בישראל שלא הקריב מנחה מימיו, ולישנא דהיה עומד משמע דאכהן קאי וכן נטלן לאכלן, ועוד פרש"י במנחות דמיירי בכהן שלא הקריב מנחה כל אותה שנה, ולא נהירא דאי איירי בהכי היה לו לתנא לפרש הילכך נראה דבכל מנחה שכהן מקריב וכן כל זבח מברך שהחיינו וכן שנוי בתוספתא לפי שהיו שם כ"ד משמרות מתחלפות פעמים בשנה וכיון שיש להם זמן קבוע מברך שהחיינו א"ל אביי אלא מעתה לתנא דבי ר' ישמעאל תימא לאביי דבעי למימר דאפילו לתנא דבי ר' ישמעאל דמחזירן לסולתן מברך עליהם המוציא א"כ מאי קאמר לעיל אין פרוסות קיימות וי"ל דאביי הקשה לרב יוסף לפי סברתו דמדמה נתבשלו למנחה שנטגנה אלא על כרחין אין לך לדמות מנחה שנטגנה בשמן לפרוסות שנתבשלו:

לקט מכלן כזית פרש"י אמנחות קאי. ולא נהירא דהא במנחות ליכא חמץ ועוד היכא קאמר אם מצה היא אדם יוצא בה יוצא בה ידי חובתו בפסח הא אמרינן בפ' כל שעה [דף ל"ח:) **(הגה"ה א"ה קושיא זו הקשה ג"כ הרשב"א ושם נסמן ל"ו ב'. ונפלא הוא כי בספרים שלנו ליתא ואדרבא איתא שם ל"ח ב' ותיפוק לי' דאינן נאכלות בכל מושבות אמר ר"ל זאת אומרת חלת תודה וכו' עכ"ה:)** דאין אדם יוצא ידי חובתו במנחה לפי שאינה נאכלת בכל מושבות, ועוד הא דמשני לעיל בבא מלחם גדול לא שייך במנחה שהרי פותתה כולה לפתיתין, הילכך נראה דאחמשת המינין קאי דאפילו לקט מכלן כזית מצטרפין, וקשה לפרש"י שפי' דחביצא היינו לחם שנדבק בבישול דהך דהכא לא מיירי לא במבושל ולא במטוגן. ופר"ת דחביצא הן פרורי לחם שנדבקין יחד ע"י חלב ודבש, ובערוך פי' שהם פירורי לחם שנדבקין יחד ע"י מרק וכל דבר שנדבק יחד נקרא חביצא כעין חביצא דתמרי:

אמר רבא והוא דאיכא עליה תוריתא דנהמא. אע"פ שאין בהם כזית ובלא נתבשלו דאי נתבשלו מפרש בירושלמי דוקא בכזית, ונראה לי שמכאן קשה לפרש"י שפירש חביצא במבושל א"כ רב ששת מה היה מפרשת אין פרוסות קיימות:

כי אתא רבין (אמר ר' יוחנן] טרוקנין חייבים בחלה ה"ג ול"ג פטור והכי איתא בירושלמי ר' יוחנן] אמר טרוקנין חייבין בחלה ואומר עליהן המוציא ואדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח ואע"פ שבלילתו רכה וגובלא בעלמא הוי מכל מקום הוי כמו תחלתו סופגנין וסופו עיסה שחייב בחלה אבל דבר שתחלתו סופגנין וסופו סופגנין כגון שבלילתו רכה ונטגן בשמן פטור מן החלה ואין מברכין עליו המוציא:

מרתח גביל. ולא דמי לטרוקנין דאע"פ שבלילתו רכה אופין אותו בגומא שבכירה כמו שפי' רש"י ונעשה לחם אבל מרתח גביל. שופכין אותו על הכירה ומתפשט ואין תורת לחם עליו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף