תוספות הרא"ש/ברכות/ו/א
כי כסלא לאוגיא. פי' כעין התלמים המקיפין את הערוגה כדאמרינן בריש נדרים (דף ו:) הדין אוגיא להוי פיאה:
חד לא מכתבן מיליה בספר הזכרונות. פי' עם הרבים אבל בספר לבדו נכתבין דהא תנן וכל מעשיך בספר נכתבין (אבות פ"ב) וכ"ש מדה טובה שהיא מרובה וכי מאחר דאפילו תלתא עשרה למה לי תימא דבמס' אבות פ' עקבי' בן מהללאל (פ"ג מ"ו) תנן מנין אפילו חמשה וכיון דידעינן [שלשה] ה' למה לי, וי"ל דמשנה דהתם מיירי בדברים שצריך ה' דיינים כגון (חציצה) [חליצה] למאן דאית ליה ומדידת עגלה וסד"א שאינן חשובין אפילו כשאר דין שאינו צורך אלא ראי' בעלמא הוא קמ"ל:
מנין שהקב"ה מניח תפילין. דמיון ישראל כמו שאנו עושין חטיבה לזכרו בשימה כנגד הלב ועל המוח כן הקב"ה עושה חטיבה לישראל לזוכרם תמיד לטובה:
ובזרוע עוזו אלו תפילין של יד. והכי נמי אמרינן בריש נזיר (ג:) מנין לימין שהיא שבועה שנא' נשבע י"י בימינו, לשמאל שהיא שבועה שנאמר ובזרוע עוזו, אלמא זרוע משמע ליה שמאל:
ותניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש. פרש"י שרוב אותיות שדי כתובות בו השי"ן בקמט העור והד' בקשר, ולא נהירא דהא אמרינן בפ"ב דמגלה (דף כו:) תשמישי קדושה נרתק תפילין ורצועותיהן אלמא לא קרי להו אלא תשמישי קדישה בעלמא, ועוד דאמרי' בשבת פי' במה מדליקין (דף כח:) לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור של בהמה טהורה בלבד ואמרי' למאי הילכא אילימא לעורן והאמר מר שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני אלא לרצועותיהן והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני ואי הוי הד' והי' מן השם הוי ליה לאקשויי כמה שהקשה גבי שי"ן, אלמא שאין חשובות מאותיות השם אלא קשר בעלמא כדאמרינן לקמן מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין, על כן נ"ל אלו תפילין שבראש שלפי שהן בגובה הראש ונראין לכל אבל של יד אינן נראין שנאמר לך לאות ולא לאחרים לאות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |