תומר דבורה/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תומר דבורה ד

פרק רביעי

האיך ירגיל האדם עצמו במדת הבינה.

והוא לשוב בתשובה שאין דבר חשוב כמוה מפני שהיא מתקנת כל פגם, וכמו שדרך הבינה למתק כל הדינים ולבטל מרירותם כך האדם ישוב לתשובה ויתקן כל פגם ומי שמהרהר תשובה כל ימיו גורם שתאיר הבינה בכל ימיו ונמצאו כל ימיו בתשובה דהיינו לכלול עצמו בבינה שהיא תשובה וימי חייו מעוטרים בסוד התשובה העליונה, וראה כי כמו שהתשובה יש בה שורש כל הנמצאות בסוד היובל והרי שורש החיצונים סור נהר דינור הנכלל בקדושה בסוד הגבורות נשרש שם ויתפשט משם ויקרא התפשטות חרון אף ובסוד וירח ה' את ריח הניחוח יחזור ההתפשטות ההוא אל מקורו ויומתקו הדינים וישקוט החרון וינחם ה׳ על הרעה כך האדם בסוד תשובתו עושה סוד זה שלא תאמר שהתשובה טובה לחלק הקדושה שבאדם אלא גם לחלק הרע שבו מתמתק כעין המדה הזאת, תדע שהרי קין רע היה ומנחש היה ונאמר לו הלא אם תטיב שאת אל תחשוב מפני שאתה מצד הרע שאין לך תקנה זה שקר הלא אם תטיב ותשריש עצמך בסוד התשובה שאם תסתלק משם בסוד הטוב המושרש שם שכל מר עליון שרשו מתוק ויכול ליכנס דרך שרשו ולהטיב עצמו, ולזה הפעולות עצמן מטיב האדם וזדונות נעשו לו כזכיות, הן הנה אותם הפעולות שעשה היו מקטרגים מסטרא דשמאלא שב בתשובה שלימה הרי מכניס ומשריש אותן הפעולות למעלה וכל אותם המקטרגים אינם מתבטלים אלא מטיבין עצמן ומשתרשים בקדושה כעין הטבת קין, והרי אם קין שב בתשובה ונתקן הנה זדון אדם הראשון שבו הוליד את קין קינא דמסאבותא היה נחשב לו זכות בסוד ברא מזכה אבא. אמנם לא רצה לשוב ולכך כל סטרא דשמאלא נמשך משם, וכל ענפיו עתידין להתמתק והם שבים ומתקנים, והיינו ממש מן הטעם שפירשנו שהאדם משריש בעצמו סוד הרע וממתקו ומכניסו אל הטוב, לפיכך האדם מטהר יצר הרע ומכניסו אל הטוב והוא משתרש בקדושה למעלה וזו היא מעלת התשובה שהאדם המתנהג בה צריך שבכל יום ויום יהרהר בה ויעשה תשובה בצד מה כדי שיהיו כל ימיו בתשובה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף