שרשי הים/עבודה זרה/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ עבודה זרה ה

ח

שורש מתנבא מה שלא נאמר לו

אחד המתנבא מה שלא שמע במראה הנבואה או ששמע דברי נביא חבירו ואמר שדבר זה לו נאמר והוא נתנבא בו הרי זה נביא שקר ומיתתו בחנק. ע"כ. הנה בסנהדרין פרק הנחנקין (דפ"ט ע"א) שנינו המתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו מיתתו בידי אדם ונפקא לן בגמ' מדכתיב אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר ואשר לא ציויתיו לדבר בשמי זה המתנבא מה שלא נאמר לו ואמרינן תו התם היכי דמי מתנבא מה שלא נאמר לו כגון חנניה בן עזור דקאי ירמיה בשוק העליון ואמר שברתי את עול מלך עלם וקאי חנניה בשוק העליון ואמר שברתי את עול מלך בבל מפני שנשא ק"ו ומה עלם כו' ופריך ר"פ לאביי האי לחבירו נמי לא נאמר א"ל כיון דאתיהיב ק"ו למדרש כמי שנאמר דמי הוא מיהו לא נאמר ליה ע"כ.
והק' מוהר"י בן ג'אמיל בספר באר לחי דקס"ג ע"א ובספר חיים וחסד דקמ"ב ע"א ע"ש כמהר"ש אשכנזי ממ"ש בפ' אלו דברים ד"ס ע"א עלה דאמר ר"ח בר פפא יהי כבוד ה' לעולם פסוק זה שר העולם אמרו שאמר הקב"ה למינהו באילנות נשאו דשאים ק"ו בעצמן ומה אילנות שאין דרכן לצאת בעירבוביא אמר הקב"ה למינהו אנו עאכ"ו מיד יצא כל אחד למינהו פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' כו' ובעי רבינא על זה הרכיב שני דשאים זה על גב זה מהו כיון דלא כתיב בהו למינהו לא מחייב או דילמא כיון דהסכים הקב"ה על ידייהו כמה דכתיב בהו למינהו דמי תיקו. ואמאי לא פשיט לה מהא דסנהדרין דאמרינן דכיון שניתן ק"ו לידרש כמי שנאמר דמי ותירץ הרב ז"ל דאע"ג דניתן ק"ו לידרש והוה ליה כנאמר בהדייא מ"מ כלל גדול בידינו שאין עונשין מדין ק"ו ולהכי ספוקי מספ"ל לתלמודא גבי דשאים כיון דהדשאים עצמן נשאו ק"ו זה בלתי צווי האל ית' לא מחייב המרכיב ב' דשאים זה ע"ג זה דאין עונשי' מן הדין או דילמא כיון דהסכים הקב"ה על ידייהו וכתוב בהם למינהו כמי שנאמר בהדייא דמי וחייב ואין כאן עונש מן הדין אבל בההיא דנביא השקר דעיקר חיוב מיתתו דהמתנבא מה שלא נאמר לו ונאמר לחבירו נפקא לן מקרא דאך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי ואשר לא ציויתיו כו' אלא דתלמודא קאמר דאף ההוא עובדא דחנניה בן עזור חשוב מתנבא מה שלא נאמר לו ונאמר לחבירו משום דניתן ק"ו לדרש וכמו שנאמר לירמיה דמי וכי מתרינן לחנניה בן עזור משום מתנבא מה שלא נאמר לו מתרינן ביה ואין כאן עונש מן הדין את"ד דברי הרב ז"ל יעו"ש.
האמנם מדברי התוס' שם בפרק א"ט ד"ס ד"ה הרכיב משמע דכי בעי רבינא הרכיב שני דשאים מהו לענין איסורא נמי קמבעיא ליה ולא לענין מלקות בלבד וק"ל ז"ל דמאי קמבעיא ליה לרבינא הא מתני' היא במס' כלאים פ"ק אין נוטעין אילן באילן ולא ירק בירק ועוד תנן אין נוטעין זרע דלעת בתוך החלתית מפני שהוא ירק בירק ונדחקו לתרץ דרבינא קמבעיא ליה במרכיב דשאים בח"ל דשרו כלאי זרעים ואסירי הרכבת האילן כדאיתא בפ"ק דקידושין ומבעיא ליה אי חשיב הרכבת דשאים כאילן משום דכתיב בהם למינהו או לא. א"נ קא מבעיא ליה בא"י לר"י דאמ' אינו אסור בכלאי זרעים עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד ובהרכבת דשאים מודה ר"י ומתני' דכלאים אתייא כרבנן א"נ קמבעייא ליה לבני נח דשרו בכלאי זרעים ואסירי בהרכבת האילן כדאיתא בפרק ד' מיתות ד"ס אי מחייבי בהרכבת דשאים בהרכבת האילן ומתני' דכלאים מיירי בישראל יעו"ש. והשתא לפי דברי הרב ז"ל לרבינא לא קמספקא ליה אלא לענין חיוב מלקות דאין עונשים מן הדין אבל לענין איסור פשיטא ליה דאסור אין מקום לקושייתם ממתני' דכלאים דהא מתניתין דכלאים לא קתני אלא דאסור להרכיב ירק בירק ולא קתני דלקי. וכן ראיתי להר"ב ח"ה שתירץ כן לקושי' התוס' ז"ל והשתא לדברי התוס' חזרה קו' הרב ז"ל למקומה דבענין איסור הרכבת דשאים מאי קא מספק' לרבינא ואמאי לא יליף רבינא מהק"ו שנשאו הדשאים וכיון שניתן ק"ו לדרש כמי שנאמר דמי לענין איסורא מיהא ועיין בספר זבח שלמים סימן קנ"ט ובתוס' בסנהדרין ד"ס ע"א ד"ה חוקים יע"ש ודוק.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.