שפת אמת/פרשת יתרו/תרמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png פרשת יתרו TriangleArrow-Left.png תרמה

תרמ"ה
[עריכה]

במדרש ה' עוזי ומעוזי מנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו כו'. הענין הוא כי בנ"י בעצם המה דבקים בשורש עליון למעלה מהטבע. אכן הקב"ה הביא אותם למצרים כדי שיעלו כל הברואים. וכביכול הקב"ה בטוח בהם כי יחזירו אליו. ולא יטבעו ח"ו בכל הגליות. כמ"ש מנוסי ביום צרה. ועי"ז שחוזרין ונסין ומתעלין מן הצרות אליו ית'. ממילא מעלין עמהם כל המקומות. ועי"ז אליך גוים יבאו. וזה הרמז שמה שבא יתרו ונתדבק בהם אחר יצ"מ. זה התועלת היוצאת מגלות מצרים. ויתרו הי' החכם שבאומות. כמ"ש במד' כבוד חכמים ינחלו כו'. והענין כתבתי במ"א באורך. וקיצור הדברים ע"פ מאמרם ז"ל לא הי' התורה צריך להתחיל אלא מהחודש הזה לכם רק כח מעשיו הגיד לעמו כו'. והענין הוא כי באמת יכולין גם ע"פ חכמת הטבע להכיר כבודו ית'. כי כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא. ולכן כבוד חכמים ינחלו כפי מה שמכירין כבודו ית' בעולם. וע"ז נאמר כבוד מלכים חקור דבר. אכן ידיעת בנ"י אינו מתוך חכמת הטבע. והוא דביקות בעצם התורה. ועליהם נאמר ותמימים ינחלו טוב. כי כוחן של ישראל ע"י התמימות והביטול אליו ית'. ולא ע"י חכמות. ודרך זה מיוחד רק לבני ישראל. והוא דביקות בטוב הגנוז שהיא התורה. והוא דרך הנסתר למעלה מהטבע. וע"ז נא' כבוד אלקים הסתר דבר. אכן הקב"ה פתח בבראשית שבנ"י הוצרכו מקודם להיות במצרים ולתקן הטבע קודם שבאו למקומם ועצמותם. וכן הוא בכל פרט ישראל שנשמתו הוא חלק אלקי ממעל. ונתלבש ונאסר במאסר הגוף. כמאמר אחור וקדם צרתני. והוא כדי לתקן גם הגוף. וז"ש ומנוסי ביום צרה כדי שאליך גוים יבאו כו'. וכן בכלל. בנ"י הם הנשמה. והקב"ה ברא העולם להיות מדריגות זו אחר זו. וכמו שיש התחברות מדומם לצומח ויש ממוצע ביניהם. וכמו כן מצומח לבע"ח. ומבע"ח למדבר הוא הקוף כמ"ש בספרים. וכן ממדבר לבנ"י שנק' אדם כדאיתא אתם קרוים אדם. והגרים המה הממוצעים בין האומות לבנ"י. ובשעת קבלת התורה שנתרוממו בנ"י הוצרך לביאת יתרו כדי שיהי' על ידו קצת התקשרות להעולם בשורש שהם נפשות בנ"י. ולכן כ' מיד ביצ"מ וגם ערב רב עלו שנתן הקב"ה עצה שיוכלו להתערב בהם. ושע"י יהי' עלי' לכל האומות כפי מה שיכולין לקבל:

בפסוק ששת ימים תעבוד כו' ויום הז' שבת לה'. דכ' אשר ברא אלהים לעשות. כי הקב"ה ברא העולם לעשות תולדות כמ"ש פרו ורבו. וכן יש תולדות בכל הדברים בדצח"מ. אבל כל התולדות צריכין כח וחלק חיות משהו מלמעלה. והוא העיקר. וזה הכח הברכה שמלמעלה זה ניתן בשבת. וכמו באדם דיש ג' שותפין. כן בכל המעשים. הפנימיות היא הנשמה שמלמעלה. ולכן בימי המעשה ועשית כל מלאכתך. וביום השבת לה' אלקיך. שהוא החלק מלמעלה. ועיין בזוה"ק דף [פ"ט ע"ב]. ובנ"י צריכין לבטל כל המעשים וכל הימים לבחי' השבת והברכה הבאה מלמעלה. ובימי המעשה מתפשטת הברכה לכל הפרטים. ובש"ק היא עצם הברכה שהיא כלי מחזיק ברכה שנק' שלום וניתן השבת לבנ"י שהם מוכנים לקבל הברכה בעצם כנ"ל:

ודרשו חז"ל זכור כו' יום השבת בעצומו של יום ע"ש שדרשו מכאן שהתורה ניתנה בשבת. היינו שהתורה היא בחי' השבת עצמו. ולבאר הענין דהנה מצווין תמיד לזכור קבלת התורה. יום אשר עמדת לפני ה"א בחורב. דאיתא בזוה"ק [פ' ויחי] בפסוק חי ה' אשר עמדתי לפניו. כי הנשמה קודם בואה לעוה"ז עומדת לפניו ית' ע"ש. וכ"כ כאן עמדת לפני ה' פי' בלי מחיצות כמו שיהי' לעתיד ולא יכנף עוד כו' והיו עיניך רואות כו' מוריך. וכ"כ וכל העם רואים את הקולות. וכמ"ש נפשי יצאה בדברו דרשו חז"ל שיצאו נשמתן. והיינו שהיו קדושים כמלאכי השרת ממש. כדכ' אני אמרתי אלהים אתם כו'. ולכן כתיב עמדת. כי מלאכים נק' עומדין. ואדם נק' מהלך ע"י שלעולם עוד בו נשמתו בעוה"ז מתלבש בגוף. צריך להלוך ממדרגה למדרגה עד שמסתלק מן העולם ופושט מלבוש הגוף. אז עצם הנשמה בתיקונה נק' עומדת. ולכן לעולם צריכין לזכור מעמד הר סיני. כי אין יותר מלהשיג רק הנשמה בשלימות. ובהר סיני הי' ממש נשמות בלי שום הסתר שהיו הגופים מזדככים. וכ' בדבר ה' שמים נעשו ובעשרה מאמרות נברא עולם ומלואו. וא"כ מעשרת הדיברות וודאי נעשה תולדות חדשות. אך במעשה בראשית הי' בבחי' עשיות הטבע ובהר סיני בנשמה ורוחניות. דאיתא המלאכה שהי' ראוי לעשות בשבת כפלו ועשאו בששי. א"כ נראה שמוכן הי' האדם להיות נברא בשבת. ויתכן שבאמת הנשמה היא עיקר האדם שכך הי' עיקר רצון הבורא ית' ששם האדם בגן עדן. והי' ניתקן בש"ק בשלימות הנשמה. ומה שנעשה על ידי חטא האדם בערב שבת שבו ביום נברא. ניתקן אחר כך בקבלת התורה. וניתן להם אז הנשמה השלימה. ולכן נא' אדם אתם ודרשו חז"ל אתם קרוין אדם ואין אוה"ע קרוין אדם. א"כ עיקר האדם נגמר בשבת. וזהו שרמזו חז"ל במ"ש הוסיף ה' בששי שכל העולם תלוי עד ששי בסיון שעתידין לקבל התורה כו' ע"ש. שבעת קבלת התורה הי' גמר הבריאה תיקון האדם כנ"ל. לכן גם עתה בכל ש"ק יורד נשמה יתירה כנ"ל. ולכן זכירת השבת הוא עיקר עצמות קבלת התורה. ואותן הנשמות שניתקנו בקבלת התורה. הם גנוזים בתורה. ולכן ע"י יגיעה בתורה יכולין לקנות הנשמה. כמ"ש בזוה"ק בראשית בפ' ישרצו המים שרץ נפש חי' כו' ע"ש. ודי למשכיל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.