שפת אמת/פרשת וירא/תרנז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא >
|
תרנ"ז [עריכה]
ב"ה
וירא אליו ה' פרש"י ובמדרש תנחומא לבקר את החולה. וכן אמרו בגמ' שקבעו רפואה בשמינית בתפלה משום שניתנה מילה בשמיני שצריכה רפואה. והענין הוא כמ"ש ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחי' מחצתי ואני ארפא. ואיתא בזוה"ק שלח אני אמית לסט"א ועי"ז מחי' סטרא דקדושה וע"ז כתיב ה' ממית ומחי' ע"ש. וכן הוא במילה שנתן הקב"ה לאברהם אבינו ולזרעו להמית כח הסט"א בערלה ועי"ז מחי' הנפש כי הנפש אינה יכולה להתגלות בגוף מכח הערלה ולכן היא חולת אהבה וע"י המילה מתרפאת וכמו שיהי' לעתיד בכלל שיעבור כל הסט"א ואז יראה כבוד מלכותו כי אני הוא ולית שולטנא אחרא כלל. ומעין זה בפרט איש ישראל אחר המילה וירא אליו שנתגלה הקדושה. מחצתי ואני ארפא אחז"ל מחיצה שעשיתי אני מרפא וכמו כן הערלה מחיצה כמ"ש וירא אור כי טוב וגנזו לצדיקים. ולכן הוא בשמיני שעיקר הרפואה בביטול הטבע ואז מתגלה אור שלמעלה מהטבע מעין מ"ש ושב ורפא לו שעיקר הרפואה בא בהתקשרות אל השורש שהוא בחי' תשובה:
במדרש סוד ה' ליריאיו ובריתו להודיעם דורש על המילה. כי סוד ה' הוא התורה שנקראת עץ חיים. וברית הוא כלל התרי"ג מצות שהם תיקון עץ הדעת לכן יש מצות עשה ומל"ת. ולכן במילה יש ערלה כי שם שורש עץ הדעת דאין קשוי אלא לדעת. כי הנשמת חיים באדם חלק מעץ החיים. אבל בברית הוא המשכת החיים לטוב ולמוטב. ולכן מילה קודם לכל המצות:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |