שער המלך/שקלים/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שער המלךTriangleArrow-Left.png שקלים TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

בני בנימין
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

מצות

עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל כו'. הנה מלשון רבינו שכ' כל איש כו' משמע דמכיון שנקרא איש דהיינו מבן י"ג שנה הרי הוא חייב במחצית השקל וכן משמע ג"כ ממ"ש בדין ה' וז"ל אלא נותן בכל שנה עד שיגדיל ויתן על עצמו וכ"כ בפי' המ' בהדיא מ"ד וז"ל וקטן שלא הביא ב' שערות אין ממשכנין כו' ע"ש ואולם הרע"ב כתב וז"ל וקטנים אעפ"י שהביא ב' שערות והוא פחות מבן ך' כו' וכתב התי"ט שם ד"ה כל כהן שאינו שוקל חוטא שהרע"ב מפרש דקרא ב' דכתיב כל העובר על הפקודים מבן ך' שנה כו' מיירי בתרומת הקרבנות וקרא קמא דלא כתיב מבן עשרים מיירי בתרומת אדנים אבל לא ידעתי מי הכריחו לכך דמסתברא דמתני' דתנן קטנים עד בן י"ג שנה הוא ככל קטנים דעלמא וכמ"ש הרמב"ם והרמב"ן בפי' לחומש וכן הוא בהדיא בירושלמי ולפי זה קרא תנינא בתרומת אדנים וקרא קמא דלא כתיב מבן ך' מיירי בתרומת הקרבנות ואולי דעת הרב לפרש קרא קמא באדנים משום דתרומ' אדנים קדמה בזמן לתרומת הקרבנות אבל לא ידעתי האיך יפרש הירוש' א"ד יעיין שם והנה מה שתמה על הרע"ב מהירוש' הדבר תמוה שמדברי הירוש' מוכח בהדיא כדעת הרע"ב שהרי אמרו שם אבל לא נשים כו' הא ליתבע תובעים הא דאמר כן כשהביא ב' שערות אבל לא הביא ב' שערות לא כהדא אין ממשכנין עד שיביא ב' שערות וכן אמרו שם סמוך ונראה במשנה ה' וז"ל אע"פ שאמרו כו' הא ליתבע אין תובעין הכא את אמרת תובעין והכא את אמרת אין תובעין כאן כשהביא ב' שערות כאן כשלא הביא שתי שערות כו' הרי בהדיא דס"ל להירוש' דאפילו כשהביא ב' שערות אין ממשכנין אלא תובעין וא"כ ע"כ לומר שמ"ש אין ממשכנין עד שיביא ב' שערות ט"ס הוא וצ"ל אין ממשכנין אע"פ שהביא ב' שערות וכן היא הגירס' בדפוס ירוש' הנדפס עם פי' מהר"ר אליהו ליב ז"ל והדבר מוכרח מעצמו כמ"ש ועיין בספר מרכבת המשנה מה שטרח ליישב גירסתי' משם הרב המובהק בנימין הלוי בדרך רחוקה דאף לפי דרכו ז"ל אינו חייב אלא דוקא בששקל אביו ע"י בעודו קטן וא"כ מבואר הוא דדברי הירושל' הן דברי הרע"ב ואדרבא לדעת רבי' והרמב"ן ז"ל צ"ע מה יענו לההוא דירוש' הן אמת דקשה לי על הרע"ב ז"ל מהא דאמרינן בערכין כהנים כו' פשיטא אמר רבא לא נצרכה אלא לבן בוכרי כו' סד"א הואיל וכתיב וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל דאיתיה בשקלים איתיה בערכין והני כהנים הואיל ואיתנהו בערכין כו' קמ"ל והשתא אם איתא דאינו חייב בשקלים עד שיהא מבן כ' תימה על עצמך איך הפה יכולה לדבר דכל דליתיה בשקלים ליתיה בערכין הרי פחות מבן עשרים יוכיח דליתנהו בשקלים ואיתנהו בערכין דאיש כי יפליא כתיב בפרשת ערכין ואפשר דעל סוגיא זו סמכו רבי' והרמב"ן ז"ל ודחו ההיא דירוש' מכח סוגיא דידן ולדעת הרע"ב ז"ל י"ל דקטנים שאני דכיון דאתו לחיוב שקלים כשיגיע לבן ך' שפיר קרינא בהו איתנהו בערכין משא"כ כהנים דלעולם ליתנהו בשקלים ודו"ק ולדעת הרע"ב דסבירא ליה דקרא קמא דכתיב זה יתנו מיירי בתרומת אדנים כמ"ש הרב תי"ט ק"ל טובא דבירושלמי אמרו דטעמא דריב"ז דאמר כל כהן שאינו שוקל חוטא אמר ר"ב דכתיב זה יתנו י"ב שבטים יתנו זה בגימטריא י"ב והשתא אי קרא דזה יתנו בתרומת אדנים מיירי הא בתרומת אדנים שבט לוי לא הוו בכלל כדכתיב בפ' פקודי וכסף פקודי העדה מאת ככר כו' לשש מאות אלף וג' אלפים וכ"כ הרע"ב ז"ל בהדיא ד"ה כל כהן ולומר דכתב רחמנא זה בתרו' אדנים משום תרומת הקרבנות דכתיב בתריה זה ודאי הוא מן התימה דהוה ליה למכתביה אקרא דבתריה דמיירי בתרומת הקרבנות וצ"ע תו ק"ל מהא דתנן במשנה ה' אע"פ שאמרו אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים אם שקלו מקבלים מידם ופירש הרע"ב לשם ובלבד שימסרם לצבור לגמרי כי היכי דלא ליהוי קרבן צבור קרב משל יחיד יע"ש והשתא ק' דכיון דקי"ל דקטן אינו מקנה לאחרים דבר תורה עד שיגדיל ויביא שתי שערות כמבואר פכ"ט מה' מכירה אם כן היכי מהני בהו מסירה לצבור סוף סוף מדאורייתא נמצא קרבן צבור קרב משל יחיד ובהדיא כתב רבינו ז"ל פ"ח מהל' לולב דאין נותנין אותו לקטן שהקטן קונה ואינו מקנה לאחרים דבר תורה ונמצא שאם החזירו לו אינו מוחזר ע"ש וא"כ ה"נ דכוותא אע"ג דמתקנת חכמים נמצא ק"צ קרב משל צבור מ"מ כיון דמדאורייתא לאו בר הקנאה הוא נמצא דבר תורה קרב משל יחיד ולא מהני דומיא דלולב ובשלמא לדעת הרע"ב דס"ל דפחות מבן עשרים פטור משקלים איכא למימר דמתני' דקתני אם שקלו מקבלין מידם מיירי בקטנים שהביאו ב' שערות אכן לדעת רבינו והרמב"ן קשה שבתי וראה שאף לדעת הרע"ב קשה שהרי בירושלמי אוקמוה למתני' הלזו דדיוקי' מינה הא ליתבע אין תובעין בקטנים שלא הביאו ב' שערות ואפי' הכי קתני שאם שקלו מקבלים מידם: והנראה ליישב דהכא שאני דמן התורה אפילו בלא מסיר' לצבור מהני ואין כאן חשש דנמצא קרבן צבור קרב משל יחיד משום דכיון דרובן של שקלים מבני חיובא נינהו בטלים הם ברוב אלא משום דמטבע חשיב ולא בטיל הוא דבעינן שימסרם לצבור וכבר ידוע מ"ש הרשב"א בת"ה דכל הדברים שאין להן ביטול הוא דוקא מדרבנן דמן התורה הכל בטל ברוב חוץ מאיסור ניכר ומ"ש התוספות בסוף מעילה דמטבע חשיב ולא בטל מדאורייתא הם דברים תמוהים וכבר עמדו בזה הרב מש"ל פ"ז דה' מעילה דין ו' ואם כן כיון דאין איסורו אלא מדרבנן אמרינן בהו דמהני מסירה לצבור אע"ג דאין הקנאתו אלא מדרבנן דאתי תקנתא דרבנן ומפיק איסור דרבנן משא"כ בההוא דלולב דלא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא כנ"ל נכון וברור: ודע שלדעת בן בוכרי דס"ל דכהנים פטורים ה"ה נמי לוים פטורים שהרי טעמא דידהו דדרשו כל העובר על הפקודים כמשמעו ולוים לא היו נמנים מבן עשרים וכן מבואר מדברי הרע"ב מ"ג ד"ה את מי ממשכנין וכ"כ התוס' פ' הקומץ רבה דנ"א ורש"י שם וכן כתבו בפרק קמא דערכין ד"ד וכן מבואר ג"כ ממ"ש בירוש' דטעמא דריב"ז משום דכתיב זה י"ב שבטים יתנו וא"א דלבן בוכרי שבט לוי חייבין שפיר קרינא ביה י"ב שבטים יתנו ואולם ראיתי להרמב"ן בפי' על התורה סדר תשא שכתב וז"ל ונ"ל כי הג' תרומות שהזכיר כאן האחת שהיא לקרבנות צבור איננה ע"י המנין האמור בחומש הפקודים כדברי הרב כי שם נאמר אך את מטה לוי לא תפקוד והשקלים של קרבנות צבור הלוים חייבים לדברי הכל ולדברי רז"ל אף כהנים וכן הלכה כמו שמפורש בשקלים כו' עי"ש והוא מן התימה שהרי מבואר הוא דלבן בוכרי לוים נמי פטירי ואיך כתב דחייבין לדברי הכל וצ"ע:
מעשה חושב

(רז) ואין כאן חשש דנמצא קרבן צבור קרב משל יחיד כו', בטלים הם ברוב כו'. במחכ"ת מה יענה לדעת הראב"ד ותוס' מביאו הר"ן בפ' ג"ה דאסור לבטל איסור לכתחלה מדאורייתא ולדעת הנ"ב במה"ת חיו"ד סי' מ"ה איסור בעין לכל הפוסקים אסור לבטלו דבר תורה דמזרוע בשילה לא התירה התורה לבטל אלא בלוע מהזרוע ומיישב בזה דברי התוס' חולין דף ע"ב שכתבו דדוקא בא"י דנבילה אינה שוה כ"כ הקדימה התורה נתינה לגר למכירה לנכרי ואי אמרת דמה"ת מותר לבטל איסור בעין לכתחילה אמאי נבילה בארץ ישראל אינה שוה הא אפשר לבטל אותה ברוב כשרות וע"ש וא"כ ה"נ הרי יקשה אמאי מותר לבטל שקלי קטנים ברוב שקלים: הן אמנם דלולי דברי הנ"ב הנ"ל י"ל דהתוס' הנ"ל שהביא הר"ן ז"ל אזלו לשיטתייהו שכתבו בפ' האיש מקדש דקטן אין לו זכיה מדאורייתא אפי' בדעת אחרת מקנה ואפשר לומר דגם הראב"ד ס"ל כן וא"כ י"ל דמה שנותנים לקטן אפי' בשהגיע לעונת הפעוטות הוי אבידה מדעת לענין דינא דאורייתא ומשום הכי א"צ הקטן להקנות להציבור את השקל שהוא נותן משום דמדאורייתא לאו דידיה הוא וגם מ"ש הנ"ב הנ"ל הוא רק ליישב דברי תוס' חולין הנ"ל והתוס' לשיטתייהו בפ"ב דקדושין ניחא כנ"ל:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.