שער המלך/נדרים/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שער המלךTriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יג[עריכה]

וכן האומר לאשתו כו' ואם היה ע"ה כו' ושאותן פירות אסורים כו'. עיין במרן כ"מ מה שתמה עליו שדבריו הם נגד הגמר' דקאמר התם ומי איכ' לאסוקי אדעת' הכי והא מדקתני סיפא האומר לאשתו כו' מכלל דרישא לא בעי' שאלה ובאמת שהיא קו' חזקה ומה שתי' הרב ל"מ ז"ל הם דברים דחוקים דוחק' בתר דוחקא כמו שיראה המעיין ולי נראה ליישב דלרבינו ז"ל קשיתיה הא דאמרינן התם בתר הכי הנודר בתורה לא אמר כלום ואר"י דבע"ה צריך שאלה לחכם דמ"ש דנודר בתורה בע"ה צריך שאלה ואלו במתפיס בדבר האיסור דייק בגמ' ממתניתין דלא צריך שאלה וה"ט כמ"ש הר"ן שם דדוק' במדיר את אשתו צריך פתח מפני שדרכו לאסור את אשתו מתוך הקפדה ואי שרית ליה בלא פתח אתי למשרי אפילו כי מתפיס בדבר הנדור אבל שאר דברים מתוך שאין מצויין כל כך לא גזרו בהן יע"ש ואם כן ה"נ בנודר בתורה כיון שאינו מצוי כ"כ למה גזרו עליו וכבר הר"ן ז"ל נרגש מזה וכתב דה"ט משום דבנודר בתורה איכא גווני דמיתסר כו' ואתי לאחלופי יע"ש אמנם רבינו ז"ל לא ניחא לי' בהכי וס"ל דהא דדייק תלמודא התם ממתני' דברישא לא בעייא שאלה היינו מקמי דהוה שמיע לן הא דר"י דאמר הנודר בתורה בע"ה צריך שאלה והוה ס"ל לתלמודא דדוקא במדיר את אשתו גזרו אבל בשאר נדרים שאינן מצויין לא גזרו אמנם לפום מאי דמייתי תלמודא בתר הכי הא דר"י עכ"ל דבשאר נדרים ג"כ אפילו אינן מצויין גזרו עליו כדי שלא יקל ראשו בנדרים דומיא דנודר בתורה וכי תני מתני' פותחין לו פתח אכולהו קאי וא"נ דרבותא אשמועינן כמ"ש הרב ל"מ ז"ל כנ"ל ודוק:

יט[עריכה]

דבר המופקד שבא אחר ושמרו והי' מביט בו כו' לא קנאו בהבטה. כתב מרן ז"ל וז"ל בסוף הבית והעליה וכלישנא בתרא דרבא דאמר דכ"ע הבטה בהפקר לא קנה יע"ש אע"ג דרבא קאמר התם דבהבטה בהפקר פליגי דת"ק סבר הבטה בהפקר קנה ור"י סבר לא קנה ופסק רבינו כרבה וכר"י דנמוקו עמו מ"מ מדברי רבינו ז"ל פ"ד מה' שקלים הלכה ו' מבואר שפוסק כת"ק וכלישנא בתרא ואפשר שאזה סמך מרן ז"ל ודע שהתוס' ז"ל בפ' אין צדין דכ"ג ע"א אההיא דתניא והמקושרי' והמנוענעין אסור בכל מקום משום גזל כתבו וז"ל פרש"י שהראשון קנה בהגבהה ולא נהירא דלא שייך כאן הגבהה אלא כדאמרינן דהבטה קונה בהפקר הואיל ומתעסק בהן קצת יע"ש וראיתי בשיטה מקובצת למוהר"ב ז"ל שהק' משם רבו על דברי התוס' הללו וז"ל וקשה למורי נר"ו דהא פ"ק דמציעא דייק אי תנא אני מצאתיה הו"א מאי מצאתי' ראיתי' בראיי' בעלמ' קנה כו' ועוד תנן התם היה רוכב על גבי בהמה וראה את המציאה אמר לחבירו תנה לי נטלה ואמר אני זכיתי בה זכה בה אלמ' בראייה בעלמא לא קני ובפ' הבית והעלי' דייקינן אי הבטה של שומ' כגון ספיחין בשביעית אי קני ליה או לא ולא מדכר התם הא דמקושרין והמנוענעין ועוד דאמרינן התם דכ"ע הבטה בהפקר לא קני והיכי אמרינן דכ"ע והא לדבריהם ז"ל רשב"א אית ליה דקונה אלו ת"ד ע"ש: ולע"ד אין מכל אלה טענה על התוס' ז"ל שמה שהקשה מההיא דפ"ק דמציעא דקאמר אי תנא אני מצאתיה כו' כבר כתבו התוס' ז"ל שם דאפילו למאן דאמר הבטה בהפקר קני היינו דוקא שעשה מעשה כל דהו כגון שגדר גדר קטן יע"ש וזה מוכרח דאי לא כן תיקשי לחד תי' דבעי למימר בפ' הבית והעלי' דכ"ע הבטה בהפקר קני ובחיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה קמפלגי מתני' דפ"ק דמציע' מני וזהו שדקדקו התוס' ז"ל כאן במ"ש הואיל ומתעסק בהן קצת וזה פשוט ולא ידעתי איך אשתמיט מיניה דברי התוס' דפ"ק דמציעא גם מה שהקשה מההיא דפ' הבית והעליה דאמרינן התם לאידך תי' דכ"ע הבטה בהפקר לא קני איכא למימר דס"ל להתוס' דדוקא התם שאינו מתעסק בגוף ההפקר עצמו אלא שעושה מעשה כל דהו סביב לו לעשות גדר קטן הוא דאמרינן דאינו קונ' אמנם כל שמתעסק בגוף ההפקר עצמו כגון הך דהכא שמקשרן ומנענען כ"ע מודו דהבטה כי האי קונה אפילו בלא הגבהה ואפשר שלזה רמזו התוס' הואיל ומתעסק בהן לומר דדוקא הכא שמתעסק בהפקר עצמו וכמ"ש ובהכי ניחא מה שהקשה הר"ב תי"ט ז"ל בפ"ד דשקלים משנה א' לדברי הרא"ש דבפ' הבית והעליה פסק דהבטה בהפקר לא קני ואלו בפ' המניח כתב וז"ל כשהפכ' פחו' משלשה אין להביא ראי' מכאן דהגבה' קני פחות מג' טפחים דהפקר שאני דאפילו הבטה קני בהפקר כו' יע"ש אמנם כפי מ"ש ליישב דמ"ש בפ' הבי' והעליה דהבטה בהפקר לא קנה היינו דוקא כשאינו מתעסק בגוף ההפקר עצמו כגון ששכרו לשמור הפקר אמנם בההיא דפ' המניח בהופך הגלל בר"ה ממקום למקום כיון דמתעסק בגוף ההפקר עצמו בהא מודה הרא"ש ז"ל דהבטה בהפקר כי האי קני לכ"ע וכברייתא דהכא כנ"ל:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.