שער אפרים/נב

שער אפרים נב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה נב

רב כהנ"א. בחכימא טוביינא. רב חסד"א ורב חנינ"א. ה"ה אהובי ידידי הגאון הגדול המופלא והמופלג. כל סתום ונעלם מברר ומלבן כשלג ע' חילו"ק אומ"ן ובי"לג. נ"י פ"ה ע"ה ר"מ ואב"ד הישראלי אוני ועוצם חילי כמהר"ר אפרים יכהן פאר ויבוקש תורה מפיהו פה קדוש יאמר לו ולכל העומדים צפופים ומסתופפים בצלו צל החכמה שלום עד בלי ירח. וצדיק כתמר יפרח. מרוב התלאות וטירדות חבילות אגודות אינני אוכל לכוין דעתי בכתב ולארוג מליצות ולתארו בתוארים הראויים לו מקצת שבחו בפניו ומטיבו דמר קאמינא שישמור הטעם ולא המלות. והנה מנדע להוי למכ"ת שכתבי הוד יקרו קבלתי במילי דעלמא ובמילי דשמיא תורה היא וששתי ולא פסיק חוכא מפומאי כולא יומא כו' וכל מה שבידי לעשות אעשה לו ובריתינו לא תופר כו'. אך ורק להראות לרום מעלתו שחביבים עלי דברי דודים אשיב לו בקצרה מה שנלע"ד לענין דינא הנה באמת יש אתי להשיב ולפלפל על כל דברי פי חכם חן הוצק בשפתותיו שפתי כהן וצידד בכל צידי צדדים כמראה האופן הראה פנים לכל צד הן לאסור הן להיתר רק לעמוד על שורשן ועיקרן שראיתי בהם תיוהא רק שאין הזמן מסכים כעת ולא אכתוב אלא ראשי פרקים:

והנה לכאורה אין שאלה זו צריכה פנים ומילתא דא אמורה ומפורש במרדכי ס"פ ג"ה בשם הרוקח הובא בב"י סי' צ"ח וז"ל האיך משערין ששים נגד כל הכלי האיסור ממלאים כל הכלי מלא מים וישער בהיתר נגד אותן המים עד כאן לשונו וכ"כ האגודה בשם הראב"י בפג"ה, וא"כ הרי לפנינו שמשערינן ע"י מדידה אמנם אפשר לשדות בו נרגא ולומר דדוקא התם גבי כלי שא"א לומר שנשקול הכלי ויצטרך ס' נגד משקל הקדרה הלא הכלי חרס או מתכות אינו אסור מצד עצמו אלא מה שבלוע בו הוא אסור ולא ידעינן כמה בלע לכן כל עובי הקדירה כאלו הוא חתיכה של איסור עצמו אבל אין סברא לומר שיהא לאותו האיסור במשקל של המתכת או החרס לכן אין לשער זה במשקל אלא ע"י מים וכנז' אבל במקום שיש לשקול האיסור עצמו וגם ההיתר ודאי משקל טפי עדיף בין לקולא בין לחומרא. ולכאורה חילוק זה מוכרע דאל"כ קשה למה כתבו הפוסקים הנז' כיצד משערין ס' גבי קדירה ולא כתבו דין זה גבי שאר אסורים שנפלו לתוך היתר אלא ודאי גבי שאר איסורים ששייך בהם משקל משערין ע"י משקל משא"כ גבי קדירה וכנז' אבל באמת אין זו הכרעה כלל כי איכא למימר לעולם כל השיעורים משערין ע"י מים והא דלא כתבו כן גבי שאר איסורים משום שהוא דבר פשוט משא"כ גבי קדירה הוצרך להורות דרך ישר לשער הדפנות לבד ולא החלל וממילא אין ראיה מדברי הפוסקים הנז' כלל:

אמנם נלע"ד פשוט שמשערינן כל האסורים ע"י מים כנז' מהא דכתב הר"ן בפג"ה הובא ב"י סי' צ"ח וז"ל כתב הר"ן בשם הרא"ה כשמשערינן ברוטב משערינן לכזית ביצה ומחצה של רוטב שכן שיעורו אם יקרוש יעמוד על כזית והוא ז"ל דחה את דבריו שאין נראים כיון שאמרו בגמרא משערינן ברוטב סתמא משמע כמות שהוא משערינן אותו וכדברי הר"ן כתב הרשב"א ז"ל בשם בעל העיטור עכ"ל ב"י ועיין בר"ן שכתב מילתא בטעמא ומהרש"ל בשמעתין הנז' ביש"ש הביא הר"ן הנז' להלכה א"כ מבואר נגלה שאין משערינן האיסור וההיתר על פי המשקל כי החוש מעיד שכזית קרוש הוא יותר כבד במשקל מן כזית רוטב אלא ודאי לא אזלינן בשיעורין בתר משקל בין לקולא בין לחומרא ולע"ד דא היא ראיה שאין אחריה תשובה:

ועוד נלע"ד להביא ראיה מהא דאיתא בפג"ה א"ר חנינא כשמשערין משערין ברוטב ובקיפה ובחתיכות ובקדירה א"ד בקדירה עצמה וא"ד במה שבלעה הקדירה ולפי מקצת המפרשים הביאו דברי רש"י בקדירה עצמה היינו בחרסי הקדירה וא"כ הוא שמשערינן בקדירה עצמה אין סברא בעולם לומר שמשערין ע"פ המשקל כמ"ש לעיל אע"פ שאנן לא ס"ל כהאי לישנא מ"מ אין סברא שהלשונות יחלקו באופן השיעור אי משערינן על ידי המשקל או ע"י המדה וק"ל. ותו לא מידי כעת כי מוביל כתבי אץ לילך לדרכו. תיקר נא נפשי אם יסתייע איזה דבר חידוש בבית מדרשו יודיעני ואני שותה בצמא את דבריו ובזה אצא ואומר שלום מאדון העולם וממני אוהבו כנפשו נצח לא ישקר נקשר בעבותות אהבתו בקשר של קיימא נאם הטרוד גרשון אשכנזי חונה פה ק"ק ניקלשפורג. יום ב' כ"ד שבט תכ"ב לפ"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף