שער אפרים/מח

שער אפרים מח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה מח

שאלני משכיל א' מ"ש רש"י בפ' תשא בפסוק שאלה מח ורחצו את ידיהם ואת רגליהם בבת אחת הי' מקדש ידיו ורגליו וכך שנינו בזבחים כיצד קידוש ידים מניח ידו הימנית ע"ג רגליו כו' ע"ש ובגמ' דמגילה ריש פרקין דף ב' אמרי' כרכין המוקפין קורין בט"ו כו' מנה"מ אמר רבא אמר קרא על כן היהודים הפרזים כו' ואימא פרזים בי"ד מוקפים בי"ד ובט"ו כדכתיב להיות עושים את יום י"ד לחודש אדר ואת יום ט"ו כו' ומשני אי הוי כתיב את יום י"ד וט"ו כדקאמרת השתא דכתיב את יום י"ד ואת יום ט"ו אתי את ופסיק הני בי"ד והני בט"ו כו' ע"ש הרי שאמרי' אתי את ופסיק הענין וקשה גבי ורחצו את ידיהם וגו' גם כן נימא דאתי את והפסיק הענין ולא יקדשו ידיהם ורגליהם בבת אחת:

והשבתי לו דשם גבי מוקפים כתיב להיות עושים את יום י"ד לחדש אדר ואחר כך כתיב ואת יום ט"ו לכן אמרינן דאתי את ופסיק דאי אמרי' דקאי אשלמעלה דהיינו שיעשו יום י"ד וט"ו קשה דה"ל למכתב את יום י"ד ואת יום ט"ו לחדש אדר ואז היה יכול למילף שפיר דמוקפין קורין בי"ד ובט"ו ומה שאין כן עתה שהפסיק לחודש אדר באמצע וגם אמר ואת יום ט"ו ולא אמר ויום ט"ו לכן אמרי' שהפסיק הענין ומה שאין כן גבי ורחצו את ידיהם ואת רגליהם אף שקשה על זה דהול"ל בקיצור לחודש אדר הפסיק הענין אבל זה אינו קושיא ודו"ק עוד הקשה בגמ' דערכין דף י"ט ת"ר משקל ידי כו' רי"א מביא חבית וממלא מים ומכניס ביד עד העציל כו' עד ורמינהו קידוש ידים ורגלי' במקד' עד הפרק ומשני דאוריתא עד הפרק בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ומקשי ודאוריית' עד הפרק והא גבי תפילין דכתיב ידך ותנא דבי מנשה ידך זו קיבורית ומשני דאוריית' קיבורית כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וקידוש ידים ורגלים במקדש הלכת' גמירי לה עד כאן לשונ' וקשה למה לא מקשה הגמ' בקיצור דגבי תפילין כתיב ידך וזו קיבורית כו' וגבי קידוש ידים ורגלים במקדש נמי כתיב יד והוא עד הפרק ומה ענין קושי' זו למה שתירץ לפני זה דאוריית' עד הפרק ובנדרים כו':

ולכאורה נראה דמה שמקשה תחלה מקידוש ידים ורגלי' במקדש לא מקשה מכח שנאמר בקרא ורחצו ידיהם כו' רק ממה דקיימ' לן קידוש ידים במקדש הוא עד הפרק ולמה בנדרים עד העציל והתרצן השיב לו בקידוש ידים הוא דאוריית' כו' ומה שאין כן בנדרים כו' ועל זה מקשי מתפילין שהוא גם כן דאוריית' וק"ל ויש ליישב בענין אחר ודוק:

[הג"ה מבן הרב המחבר ז"ל וזאת ליהודה ויאמר. לענד"ן לישב קושי' המשכיל הנז' ע"פ הסוגי' דגמ' בב"ק פרק מרובה דף ס"ה ע"ב גבי ואת אשמו אמר לך רבנן את פסקיה קרא ורשב"י ואת ערביה ורבנן אמרי לך לא ליכתוב רחמנא לא וי"ו ולא את ורשב"י א"ל את לא סגיא דלא כתיב לאפסוקי בין ממון גבוה לממון הדיוט הלכך אתי וי"ו ערביה קרא עד כאן לשונ' ע"ש הרי זכינו דלא אמרינן הוי"ו הדר ערביה היכ' דלא סגיא דלא כתיב את לאפסוקי. ובזה מתורץ גם כן למה לא מקשה בגמר' דמגילה שהוי"ו דואת הדר ערביה לפי ששם לא שייך למימר את לא סגי דלא כתי' לאפסוקי וק"ל. ואיתא בגמ' דזבחים דף י"ט וזה לשונ' תנו רבנן כיצד קידוש מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית וידו השמאלית על גבי רגלו השמאלית ומקדש ר"י בר יהודה אומר מניח שתי ידיו זו על גבי זו ועל גבי שתי רגליו זו על גבי זו ומקדש עיין שם. ורש"י בחומש מפרש כתנא קמא מטעם דאת לא סגיא דלא כתיב לאפסוקי בין ידיהם ורגליהם לאפוקי מסברת ר"י בר יהודה שהיה מניח שתי ידיו זו על גבי זו ועל גבי שתי רגליו זו על גבי זו אך הייתי סובר הידים לבד והרגלים לבד הלכך אתי הוי"ו הדר ערביה קרא וכסברת התנא קמא והיינו שמניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית וידו השמאלי' כו' ולכן מפרש רש"י גבי ורחצו את ידיהם כו' בבת אחת היה מקדש כו' לפי שהוי"ו דואת הדר ערביה ומה שאין כן בגמרא דמגילה לא שייך לומר כך וכמ"ש לעיל וזהו מדוקדק ברש"י שכתב וכך שנינו בזבחים כו' ודו"ק:

עוד אפשר לומר דבקידוש ידים כתיב ב' פעמים ורחצו ובשניה כתיב ורחצו ידיהם ורגליהם ולא כתיב ואת י"ל מה שפירש"י בבת אחת היה מקדש נלמד מקרא בתרא. אך לפי זה קצת קשה למה לא מציין רש"י בקרא בתרא וק"ל:]

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף